החודש הזה לכם ראש חודשים לחודשי השנה.
היום הזה א' ניסן, ראש וראשון. היום שבו הוקם המשכן, היום שבו חזרה השכינה לישראל מאז חטאו בחטא העגל.
היום הזה מלא בהודאה ושמחה, יום שנטל עשר עטרות, ראשון לחודשים, ראשון לברכה,ראשון לנשיאים,ראשון להורדת האש מן השמים ועוד ועוד.
יחד עם זאת, ביום הגדול הזה מתו שתי בניו של אהרן הכהן, נדב ואביהוא. ותצא אש מלפני ד', אש שלקחה אותם למעלה.
ולא רק אותם, את כולם היא רוממה למעלה, גבוה מעל גבוה.
בשיאה של השמחה, נפגשים אנחנו עם רגעים קשים וכואבים, רגעי הוד ואצילות כאלה שמדייקים אותנו שמרוממים לנו את השמחה למקום אמיתי יותר.
במקום גילה, שם תהא רעדה.
לא כל אחד מסוגל להבין את זה, לא כל אחד מסוגל למסור על זה את הנפש.
בקרובי אקדש. רק קרובים מאד. קרובים ומקורבים שמקדשים בנפשם ובחייהם שם שמים.
ואהרן שומע ושותק. וידום אהרן. אין דבר יותר עליון מהשתיקה, מההתבטלות המוחלטת להבנה שיש משהו יותר עליון מכל מה שאני מסוגל לתפוס ולהבין בחיים.
הבוקר בתפילת ראש חודש מרוממת ומרגשת לעילוי נשמתם של האחים הקדושים הלל ויגל יניב הי"ד זכינו קצת להיפגש עם הרוממות הזאת, לקבל מהאור הגדול של משפחת יניב הי"ו שהקרינה ומקרינה אהבה ואחדות אמת בלבבות של כל עם ישראל.
אלו הם קרוביו של הקב"ה. קרובים לשכינה, קדושים וטהורים שאינם עומדים במחיצת בשר ודם ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
עומדים הלל ויגל הי"ד ומשקיפים עלינו מלמעלה. דוחפים את כולנו להתקדם, לא להישאר במקום, להגדיל את הרצונות שלנו, את השאיפות שלנו, את החיים שלנו, להקים משפחות ולחשוף את כל האמת הגדולה שקיימת בתוכנו, כך חיזק אותנו ר' שלום הבוקר, אחרי התפילה.
ונחנו מה. נאלמים, מול העוז והתעצומות של המשפחה הכל כך מיוחדת הזאת.
משפחת יניב היקרה, תודה על על תוספת הרוח והאמונה בימים המאתגרים הללו, בימים שהרוחות בחוץ סועורות ובחוץ יהום הסער -
אתם מלמדים אותנו מי אנחנו ומה אנחנו ולאיזה עם גדול אנחנו שייכים!
עם אחד. בניו של קודשא בריך הוא. אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
נוכח כל הבלבולים, הספקות והחולשות למדתם אותנו איזה עוצמות יש בעם הזה, איזה רוח גדולה חיה בקרבנו ולא ניתן לאף אחד לבלבל ולפלג אותנו ולשסע אותנו חלילה מבפנים.
זכינו קצת להבין אמונה תמימה מה היא, אמונה טהורה, מלאת חסד, אצילית, קורנת הוד.
בקרוביכם נתקדשנו.
