בפרשת השבוע, פרשת ויקרא נאמר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". אומר הרב דרוקמן, פרשתנו עוסקת כולה בדיני עבודת הקורבנות ומתייחסת בצורה מדוקדקת לכל אחד מסוגי הקורבנות, עולה, שלמים, חטאת ואשם.
אם כך, לשם מה התורה מפרטת ויורדת לפרטי פרטים לכל המצוות בכלל, ולנושא הקורבנות בפרט, למה לא ניתן לאדם לעבוד את ה' לפי הרגשתו והבנתו?
מסביר הרב, בבריאת האדם נאמר, "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" משמעות הדבר שבאדם שוכנת נשמה אלוקית, "חלק אלוה ממעל", ובהיות הנשמה ניצוץ אלוקי יש לה שאיפה לשוב אל מקורה - אל השורש האלוקי, צימאון פנימי שקיים באדם לקרבת ה'. צימאון זה מוכרח לצאת דרך מעשיים המקרבים את האדם אל בוראו. כשאדם רוצה להגיע ליעד מסוים, ככל שהתחום מורכב ומדויק, כך תוכנית ההפעלה יותר מדויקת ונוגעת ליותר פרטים כיצד להפעילם. כמו האדריכל והמהנדס בבניין, כמו המתכנת בתוכנה וכד', שהמשתמש והפועל חייבים להיות מדויקים לפי התוכניות, כך גם בהפעלת העולם וחיי העולם - בורא העולם הוא היחיד שיכול להדריך אותנו כיצד להגיע לקרבתו.
הכוזרי בספרו מגדיר זאת "שורש האמונה ושורש המרי", כלומר להגיע לנקודה מסוימת שאתה פועל בה בהדרכה אלוקית היא שורש האמונה, וכאשר אתה מגיע לאותה נקודה אבל בדרך פעולה שנובעת מרצונך האישי היא שורש המרי. כמו המשל על אדם שנכנס לבית מרקחת במקום הרוקח, ומתחיל לחלק תרופות ללא ידיעה מה טוב ומה המינון הנכון, התרופה היא טובה אבל לא לאדם הנכון ולא במינון הנכון. כך בקיום המצוות צריך להיות מדויקים ולבצען על פי דיוק אלוקי.
מעלה הרב שאלה נוספת, במצוות הקורבנות אנו רואים הדגשה יתירה לפרטי פרטים של כל עשייה והפירוט נכתב בתורה במפורש, מה המיוחד במצוות הקרבנות?
ותשובתו - הקורבנות הינם הפסגה של עבודה וקירבה לה' יתברך. גם המילה קורבן הינה מלשון קירבה, על ידי קורבן אדם מקרב עצמו לבורא עולם. על כן דווקא במצוות הללו חייבים להיות יותר מדויקים ומכוונים לרצונו.
ומוסיף את דברי אונקלוס על הפסוק - "פיגול הו לא יירצה...": "מרחק הוא, לא יהי לרעווא" (לרצון), הדיוק בעבודת הקורבנות אינו מסתכם רק בצדדיים המעשיים של ההקרבה אלא נוגעים גם במחשבתו של המקריב, אדם המקריב קורבן מסוים, אבל במחשבתו חושב על קורבן אחר מחשבה זו "מחשבת פיגול" ופוסלת את הקורבן. כלומר, מחשבת המפגל יכולה לנבוע גם מכוונות טובות, למשל, עני שחסך פרוטה לפרוטה להביא קורבן ובהביאו את הקורבן חושב על כך שייקח את הבשר חזרה לכפרו ומשפחתו וממנו יאכלו, מחשבה זו אי בניגוד לדיוק ההלכתי בקורבנות, וקורבנו פיגול ונפסל. עבודת ה' בכלל, ועבודת קורבנות בפרט, מוכרחות להתבצע במדויק בצדדים המעשיים והמחשבתיים.
מו"ר הרב דרוקמן חינך בהנהגותיו לדייק במצוות. ראינו את חיות של קדושה במעשיו ובהנהגותיו ובתפילותיו, את ברכותיו בנועם, בריכוז ובמחשבה רבה.
פיני אפרתי - מנכ"ל בית הציונות הדתית