פינת הזיכרון לצד שולחן הסדר
פינת הזיכרון לצד שולחן הסדרצילום: עמותת נאווה

בחג הפסח הקרוב יתקיים זה הפעם העשרים ליל הסדר המיוחד שמקיים ארגון 'נאווה' למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפיגועי טרור ובמערכות ישראל.

חוי ארנפלד, מנהלת שותפה בארגון, מספרת בראיון לערוץ 7 על המיזם ועל לילות הסדר שמשלבים את חובת השמחה בחג ותחושת הכאב על האבדן.

את המבצע יזמה תהילה פרידמן, מנהלת העמותה ש"שנה אחרי הטבח במלון פארק הבינה שחייבים לתת מענה למשפחות השכולות מהאסון במלון, שלא ידעו את נפשן ולא ידעו איפה לעשות את החג. הם חשבו שזה יהיה חד פעמי וייתן מענה, אבל התברר שיש צורך באירוע כזה", מספרת ארנפלד. מאז מתקיים שנה אחר שנה אירוע ליל הסדר תחת הכותרת 'הכיסא הריק' כשסביב המשפחות השכולות אווירה תומכת ומחבקת.

לדבריה, כמו בכל התמודדות עם כל קושי "מי שעובר את אותה התמודדות יכול להבין אותך יותר. כך זה גם בעולם השכול והאבדן. גם כשהמשפחות טובות ותומכות, לעמוד כאלמנה בערב החג כשכל האחיות שלה עם בן הזוג זו תחושת חסר. כשמגיעים איתנו הם יודעים שכולם עם אותה התמודדות".

עוד היא מציינת כי באירוע שכזה "יש גם לגיטימציה לכל מנעד הרגשות, כלומר שגם אם הגעת לא במצב רוח זה בסדר ויש לזה מקום, וכך גם אם מישהו בוחר להגיע מתוך שמחה. במשפחה הקרובה לפעמים התחושה היא שבאת עם פרצוף חמוץ להרוס את החג, או לחילופין מסתכלים על מי שהחליטה לאסוף את עצמה ולהיות בשמחה וחושבים 'איך את שמחה ומחייכת אחרי שנה וחצי, איך את מחייכת ושמחה?'. אצלנו אפשר את הכול. צוות המתנדבים שלנו מנסים להרים את מצב הרוח. הקבוצה מרימה את האווירה והילדים שרים עם המבוגרים, עושים שמח וזה מרים".

על מתנדבי האירוע מספרת ארנפלד כי חלקם מגיעים ממשפחות שכולות כדוגמת משפחת צביקה זר שאיבדה את האח, גלעד הי"ד, ומשפחת רוזנפלד ששכלה את שני בניה, ומנגד ישנם מתנדבים שאינם מכירים באופן אישי את חוויית השכול "אבל מחוברים לעמותה ולשליחות ועושים זאת באהבה מכל הלב", היא אומרת ומציינת כי "האירוח נמשך יומיים עם סדנאות, תרפיה ועוד, כדי למצוא נקודות כוח והשראה מאנשים וותיקים יותר כמו הדס מזרחי שבעלה נרצח בערב פסח ומראה שעם כל הכאב היא ממשיכה בחיים. זה נותן הרבה כוח, בעיקר למשפחות בתחילת המסע עם כל ההלם והבלבול. זה חלק מהמפגש מהביחד ומהעצמה".

את ליל הסדר שכורך בתוכו שמחה וכאב יוביל וינחה הרב יוסף צבי רימון "הוא עושה את זה באופן מופלא עם כל הצוות שמשתדל לשמח. זו בחירה של אנשים להגיע למקום שבו ירימו אותם. יש מי שלא מסוגל להגיע גם לכך ועבורנו זו זכות כשמשפחה מחליטה שהיא רוצה להגיע. באירוע הקרוב ישתתפו עשרות משפחות, כמאתיים משתתפים, ובמהלך השנים השתתפו מאות רבות של משפחות".

עוד היא מספרת כי באירוע שיתקיים השנה במלון לאונרדו בבאר שבע יתקיים לראשונה שיתוף פעולה עם עמותת 'משפחה אחת' העוסקת גם היא בחיזוק משפחות השכול. "ברוח הימים הלא פשוטים שבהם העם עובר טלטלה כאב ופילוג, אני שמחה להיות חלק ממעשים של אחדות וקירוב לבבות. אצלנו מתארחים מכל עם ישראל, דתיים חילוניים וחרדים, וכל אחד עם המסורת שלו. האויבים שלנו לא מבינים בינינו ואנחנו צריכים להתאחד סביב הכוח הזה".

עלותו של הפרויקט כולו גבוה מאוד וארנפלד מספרת כי מדובר במימון שכל כולו מגיע מתרומות של עם ישראל המביע בכך סולידריות עם המשפחות. לדבריה המשתתפים עוקבים אחר התורמים ומתחזקים ממעגל התורמים המתרחב, שכן גם אם לא כל משפחה יכולה לארח אלמן, אלמנה או הורה שכול, היא יכולה להשתתף בתרומתה באופן סמלי. לפי שעה, היא מספרת, עדיין לא נאסף הסכום כולו לטובת האירוע לשנה זו, על אף הרצון הטוב של רשת פתאל להוזיל עליות, אך היא ותהילה, מנהלות המיזם, משוכנעות שגם השנה כמו בשנים קודמות יקרו הניסים שבהם הן מאמינות והמימון יגיע ויושלם.

"בכל שנה אנחנו מקבלות בקשות ממשפחות שכולות שמבהירות לנו כבר מחנוכה שהן איתנו גם השנה, מה שלא משאיר אופציות לשקול אם לקיים את האירוע או לא. זה מתחזק כשאנחנו נפרדות מהמשפחות ורואות איך הן יוצאות מחוזקות, מחויכות וטעונות בכוחות לקראת ההמשך.

ארנפלד מעירה כי "השנה יש הרבה משפחות חדשות בעקבות פיגועי הטרור", וגם הן מצטרפות לאירוע. "עבודות סוציאליות מקשרות בינינו ומשפחות מספרות למשפחות. יש מחסור במקום שמקשה עלינו לקבל את כולם". עוד היא מציינת כי טבעי בעיניה שמשפחות יחששו להשתתף ויתלבטו משום שקיים הרצון להיות בבית לבד אבל אתו גם החשש להיות לבד. "ידוע על משפחות שאחרי שמתחיל הסדר מישהו מתכנס בבכי בחדר וכבר הסדר לא היה ליל סדר. אנחנו מרגישות עד כמה ליל הסדר הזה נותן מענה וזו הסיבה שאנחנו ממשיכות אותו".

לשאלתנו אם לא נכון שאירוע שכזה יהיה מנוהל ומבוצע על ידי גורם ממשלתי כלשהו, משרד הביטחון, משרד הרווחה או כל גוף אחר, ולא על ידי גורם פרטי, היא משיבה ואומרת כי היו בעבר פניות לגורמים ממשלתיים אך תמיד לא נמצא הסעיף הנכון שיאפשר לאשרר ביצוע אירוע שכזה במימון המדינה, ושוב האירוע עבר לידי העמותה.