במסגרת ההכנות לחג הפסח רבים מאיתנו זורקים מזון רב שנחשד שיש בו חמץ, וזאת מתוך זהירות מחמץ לקראת חג הפסח.
ארגון כושרות מפרסם מחקר לטובת הציבור כדי לסייע לכל אלו שעומדים מול עשרות רבות של מוצרים שאין עליהם תווית 'כשר לפסח', ואנחנו לא יודעים אם מותר להשאיר אותם בבית ולאוכלם אחר הפסח, או שחובה לבערם או לזורקם לאשפה.
אנשי 'כושרות' חילקו את המוצרים לשלושה סוגים:
1. מוצרים שאין בהם כל חשש חמץ, ולכן אין צורך למוכרם אלא רק להצניעם, כיוון שסוף סוף הם לא הוכשרו לפסח. מוצרים אלה יש להניח במקום מוצנע, כדי שבני הבית לא יתבלבלו ויבואו לאכול מהם בפסח.
2. מוצרים שיש בהם תערובת חמץ או חשש לתערובת חמץ, ואיסורם מדרבנן. אפשר למכור מוצרים אלו במכירת החמץ, גם לפי הדעות שמחמירות שלא לכלול במכירה מוצרי חמץ גמור (כלומר, שיש בהם כזית דגן בתערובת).
3. מוצרים שיש בהם חמץ גמור, ושיעור החמץ גדול מכזית. מותר לכתחילה למכור מוצרים אלו ולסמוך על המכירה, אך רבים נהגו לזורקם.
לסיום מעירים ב'כושרות': על מוצרים רבים נכתב שיש למוכרם לגוי משום שהם מכילים תמציות. תמציות יכולות להיות חמץ גמור, הואיל והן תערובת של חומרים כימיים טבעיים מן הצומח וכדומה. חלק מן התערובות האלה מכילות גם אלכוהול שמופק מדגן.
--