עם רעייתו של קרבן ללינץ קשה של מפגיני קפלן, שוחחנו על האירוע הקשה שעברו היא ובעלה ועל התעלמות התקשורת מהאירוע.
"היינו בתל אביב. רצינו לחזור הביתה. לא ידענו שיש הפגנה. לא הייתה שם משטרה. הם רק התחילו את ההפגנה. רצינו לפנות שמאלה יחד עם רכב אחר ומצאנו את עצמנו בתוך הזעם" היא מספרת. "הם דפקו על המכונית, הקיפו אתנו בקללות. לא הייתה אפשרות לנסוע אחורה ובעלי עצר אחרי שראה שהכביש חסום במפגינים".
"כשהוא עצר הם הקיפו אותנו שוב, דפקו על המכונית וניסו לנפץ את השמשות. לאורך כל הדרך אני רק צורחת, כך שכל מי שראה ידע שיש כאן זוג תועה ולא מישהו שבא לפגע", היא קובעת. "בעלי אמר שיפתח את הדלת כדי שלא ינפצו את הזכוכיות. הרי לא עשינו משהו. מה אתם רוצים? הם התחילו לפוצץ אותו במכות. נכנסו אלינו מאחורה כי הספסל האחורי היה למטה. פוצצו אותו במכות, ראיתי את הדם והוא אמר לי קחי אותי לבית חולים אני לא רואה בעין ועומד להתעלף. בכיתי, התחננתי שיתנו לנו לצאת והם בשלהם".
עוד היא מציינת כי בסרטון שהופץ מהאירוע נשמע אחד המפגינים צועק 'תוציאו לו את המנוע'. "למה? למה אתם רוצים שהוא ידמם למוות? מה עשינו לך? כבר פוצצתם אותו. ואז התחננתי למישהו מהמפגינים שרצה לעזור. הוא נכנס לרכב ואמר לי להתקשר מאה למשטרה שיחלצו אותנו. התקשרתי, אבל במשטרה אמרו שאין להם שוטרים בשטח ושתגיעו עצמאית לבית החולים. איכשהו הגענו. המשטרה לא הייתה בתמונה. אחר כך גם אמרו שיבואו לקחת עדות ולא הגיעו".
"היו סביבנו המון אנשים ומה שמקומם הוא שכולם צילמו. הייתי היסטרית, הורדתי את הראש וכל פעם שהרמתי את הראש ראיתי מיליון מצלמות עליי ובתקשורת רואים רק את התמונה שאנחנו נוסעים. לא רואים את המכות למרות שהיו עשרות מצלמות שתיעדו את המכות".
"ברור לי", היא אומרת "שאף אחד לא חשב שאנחנו זוג עוין כי בעלי עם זהות חרדית, עם כיפה על הראש ולבוש שחור לבן ואני עם פאה, צורחת. כל מי שראה יכול היה להבין שאנחנו זוג טועה. אף אחד לא יכול היה להתבלבל. איפה התמונות? הרי צילמו אותנו מכל כיוון אפשרי".
לדבריה ההמונים שהתקבצו סביב הרכב היו מבוגרים ומי שהיכה בבעלה היו בגילאי עשרים-שלושים. "את זה הייתי רוצה שהמשטרה תגיד לי מי הם. בחיים לא הייתי חושבת שאעבור לינץ' בתל אביב מידי יהודים.אני לא חושבת שמישהו דמיין משהו כזה".
המכות הקשות ביותר בפניו של בעלה היו במוט הדגל שאחז אחד הפורעים. "הם הכניסו לו את המקל של הדגל לתוך הפרצוף. יש לו חתך עמוק מאוד בלחי. הוא יצטרך לעבור טיפול ויהיו לו עוד צלקות. העין עוד לא החלימה. כולו חבול פצוע ומסוגר בחדר ולא רוצה לדבר עם אף אחד. הוא בטראומה עם כאבים".
לפי שעה, היא מספרת על התעלמות של התקשורת מהפרשה. "לא דיברו איתי", היא אומרת ומדגישה שכל שהיא מבקשת כעת הוא שהמשטרה תמצא את מי שביצע את המעשה דרך אותם צילומים שתיעדו את האירוע מכל זווית אפשרית, צילומים שהועלמו. "היו שם עשרות אנשים וכל מי שהיה שם הוציא מצלמה וצילם. מכל כיוון אפשרי צילמו. חשבתי שלא נצא מכאן בחיים. רק צרחנו, אתם רואים אותו מדמם ועדיין לא נתנו לו לעבור. עד לאן האכזריות? מה קרה. מה קרה לעם ישראל?".
תלונה הוגשה למשטרה אך לפי שעה המשטרה לא יצרה קשר עם בני הזוג. "אני מאוד מקווה שזה יקרה. המשטרה לא הייתה איתנו בזמן אמת כשביקשתי שיחלצו אותנו מהלינץ' ויעזרו לנו להגיע לבית חולים. הם לא היו שם. אני מבינה שהם לא ידעו וזה היה ספונטאני, אבל עכשיו יש להם את כל הזמן להוציא את המצלמות ולתפוס את מי שעשה את מה שעשה".
עורך דינם של בני הזוג נפגעי הלינץ', עורך הדין רפאל אסולין, אומר: "ההסתה המתמשכת והפניית האצבע המאשימה כלפי הציבור החרדי כאילו הוא זה שמוביל את העם לתקופה חשוכה, דבר שהתבטא אף במיצג "סיפורה של שיפחה" שמוצג בכל פינה בארץ ובעולם, גורם לאנשים לבצע מעשים שלא יעלו על הדעת, כאשר כל אשמו של מרשי היא חזותו החרדית שבגללה הותקף ללא רחם עד כדי סכנת חיים".
"מרשי הפך לשבר כלי שפוחד לצאת מהבית מחשש שיותקף שוב, שלא לדבר על אוזלת היד של המשטרה אשר לא עשתה דבר במהלך האירוע ואף לאחריו. מרשי נאלץ להגיע בכוחותיו האחרונים כשהוא חבול ומוכה על מנת להגיש תלונה עצמאית כפי שנתבקש על ידי משטרת ישראל. כולי תקווה שלאחר תלונה זו שהוגשה המשטרה תשנס מותניים למצוא את האחראים ללינץ' הנורא הזה".
(יצוין כי לידי מערכת ערוץ 7 הגיעו צילומים נוספים וקשים של החבלות בפניו של הקרבן. צילומים שבוצעו לאחר האירוע, אך אנו נמנעים מלהציג אותם על מנת לשמור ככל הניתן על פרטיותו)