המתווה של השר כהנא הוגדר ככישלון. החגיגות במירון בשנה שעברה
המתווה של השר כהנא הוגדר ככישלון. החגיגות במירון בשנה שעברהצילום: דוד כהן, פלאש 90

אם נשאל אדם מן הרחוב מהי לדעתו מטרת העל של הפרויקטור הממשלתי להילולת הרשב"י במירון, הוא בוודאי ישיב: להבטיח את שלום הציבור ולמנוע אסון נוסף, אחרי זה שאירע במקום לפני כשנתיים, ל"ג בעומר תשפ"א, עם מותם של 45 חוגגים.

אבל בעקבות הפארסה דאשתקד, השנה שאחרי האסון, אז קרס המתווה המיוחד לקיום האירוע, נראה שהגדרת המשימה השתנתה והציפיות צנועות בהרבה: שיהיה שמח. חובת הזהירות והבטיחות, שנלמדה בדרך הקשה ביותר, היא כבר בבחינת המובן מאליו; האתגר העיקרי כעת הוא שהצעדים הרבים הננקטים בשבילה לא יחנקו את ההילולה וישביתו את השמחה, כפי שקרה בשנה שעברה.

אחרי הכישלון בחגיגות תשפ"ב, שנערכו תחת שלטון בנט־לפיד ובאחריות השר לשירותי דת דאז, מתן כהנא - שלושתם דמויות לא אהודות במיוחד בקרב באי מירון - קיבל השנה לידיו השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, את המושכות לניהולן.

גם את מקומו של הפרויקטור צביקי טסלר, תא"ל בצה"ל (במילואים) וניצב במשטרה (בדימוס) חובש כיפה סרוגה, תפס ממונה "מאנ"ש" - יוסי דייטש, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים, אף הוא ביצועיסט עם הוכחות. פרוש ודייטש הם הנציגים הפוליטיים הבכירים - זה ברמה הארצית וזה ברמה המקומית - של "שלומי אמונים", קואליציית חצרות חסידיות קטנות ובינוניות שחלקן מזוהות מאוד עם ההילולה השנתית, והם יודעים להידבר גם עם קהילות חרדיות קיצוניות יותר, אנטי־ציוניות, שאנשיהן בדרך כלל אינם משתפים פעולה עם נציגים רשמיים של המדינה. מאחורי מינוים של השר והפרויקטור לארגון האירוע עמדה המחשבה כי רק גורם שלטוני שמכיר מקרוב את הנושא ומבין את חשיבותו יוכל לרכוש את אמון ציבור ה"לקוחות" ולאזן בין הצרכים שלהם ובין המלצות גורמי המקצוע, ובראשם משטרת ישראל, וציפיות ועדת החקירה הממלכתית לאסון, שהפיקה לקחים ראשונים מהכשלים שגרמו לו.

החידוש העיקרי בחגיגות תשפ"ג הוא בהכשרת שני מתחמי הדלקות חדשים שבהם יוכלו רבנים ואדמו"רים לחגוג עם בני קהילותיהם, כפי שהמליצה הוועדה בדו"ח מעודכן שפרסמה בחודש אוקטובר לנוכח קריסת המתווה הקודם, וזאת לאחר שבתשפ"ב המסורת נקטעה והדבר נמנע מהם. בשנה שעברה, בעקבות האסון ובמטרה לצמצם את מוקדי משיכת הקהל בהילולה, התקיימה רק הדלקה אחת, ברחבה המרכזית, גג הציון, והזכות ניתנה לאדמו"ר מבויאן, שבידיו החזקה מימים ימימה על הבערת האבוקה הראשונה בקבר הרשב"י. בחסידויות האחרות אומנם הבינו כי מדובר בהחלטה מתבקשת לנוכח הצורך לדלל את מספר המשתתפים, אך הדבר גרם בכל זאת למתחים ותסכולים שהעיבו על האירוע כולו, שהסתיים בכישלון. כעת, כאמור, יתווספו עוד שני מתחמים: האחד - "89" הענק (כשם מספר הכביש הסמוך), שטח מישורי בגודל כ־60 דונמים (150 כולל חניונים) שנמצא מחוץ למירון אך בתוך הרדיוס שנחשב במסורת לחלק מההר הקדוש; השני - החצר האחורית הגדולה של ישיבת בני עקיבא שבתוך המושב, ליד ציון הקבר.

פרוש ודייטש מקווים כי מתחם 89 יהפוך למוקד האטרקטיבי ביותר של ההילולא עד שרוב החוגגים כלל לא ייכנסו למירון עצמה וכך הדוחק והצפיפות יימנעו באופן טבעי. בשטח החדש יתקיימו הדלקות בזו אחר זו, כדי שהרבנים שחגגו בעבר עם חסידיהם יוכל לחזור למנהגם, יוסדרו אזורים ייעודיים לילדי חלאקה ובני משפחותיהם, תוצב במת ענק לתזמורת שתשמיע מוזיקת כליזמרים ללא הפסקה, יוקמו עמדות לחלוקת "ח"י רוטל", יוכשרו אוהלי תפילה ולימוד ממוזגים, תהיה חלוקה של מזון ושתייה שאסורה על ההר מאז האסון ואף יוקצה מתחם מיוחד לטובת המשפחות השכולות מאסון מירון. גם ליד הציון יהיו ניגונים וריקודים מסביב לשעון, לאחר שבשנה שעברה הם הופרעו והופסקו מעת לעת – דבר שבעצמו פגם באווירה המיוחדת במקום והיה מהגורמים להשבתת השמחה, אך הפעם לא יהיה זה ברחבה המרכזית. כאב הראש של השר והפרויקטור כעת יהיה סביב מלאכת השיבוץ בהסכמה של כל רב ואדמו"ר להדלקה במתחם ובשעה המתאימים לצורכי קהילתו ומקובלים עליו.

בונים על המתחמים

ואיך כל זה ישפיע על גודל הקהל? בהילולת תשפ"ב הותרה מראש כניסתם של 20 אלף איש למירון בכל רגע נתון, לפי חישוב שנגזר מגודל השטח, אך בפועל המשטרה החמירה והגבילה עוד את מספר החוגגים עד שבהילולה השתתפו פחות מחצי, ובדרך כלל שליש - כ־6,000 רוב שעות היממה ו־9,000 ברגעי השיא. השנה, בנוסף ללקחים שהופקו על מנת לאפשר לכל רוכשי הכרטיסים לממש את זכותם ולשהות בהר במשך חמש שעות כל אחד, יוכפל (ואף יותר מכך) מספר המאושרים ויגיע ל־42 אלף, הודות ל־15 אלף שייקלטו ב־89 ו־7,000 בבני עקיבא בכל משמרת. המארגנים מאמינים כי הפיזור של הקהל ומשיכתו דווקא לאטרקציות המרוחקות מהציון עצמו מייתרים את חניוני הוויסות שהקימה המשטרה בשנה שעברה בדרכים העולות צפונה ושבסופו של דבר מנעו מרבים להגיע ליעד, ובמקומם יופעל הפעם חניון התרעננות בצומת אליקים.

בסביבת הפרויקטור דייטש מדגישים כי השאיפה לענות על ציפיות החוגגים לא תבוא בשום אופן על חשבון הקפדה על הבטיחות אלא לוקחת בחשבון את כל הצרכים והמגבלות ונצמדת להמלצות ועדת החקירה. כך, למשל, מוקם בימים אלה ציר חירום ברוחב שישה מטרים (פי ארבעה מזה הישן), ולצידו "דרך מהדרין" משודרגת ו"מעבר כהנים" בכשרות מהדורת, כאשר התכנון והעבודות נעשים תחת פיקוח הלכתי מלא של הגורם המחמיר והנוקשה ביותר בנושא זה, ארגון אתרא קדישא – הכול בהשקעה של כ־20 מיליון שקלים. כלקח בטיחות נוסף יפעלו באתר בהילולה עצמה מאות סדרנים שיכוונו הקהל במעלה ההר, סביב חצר הציון ובכניסה למערה, והפעם יהיו אלה אנשים מתוך הקהילה החרדית, שמכירים את רגישות המקום - בהתאם לדרישת הוועדה.

טבילת אש בל"ג בעומר

בתחילת השבוע הזה, חודש וחצי בדיוק לפני ל"ג בעומר, סיירו חברי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת באתר במירון יחד עם הגורמים הרלוונטיים הקשורים להילולה, כדי לעמוד מקרוב אחר ההכנות והתקדמות העבודות לקיומה. מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שועאע ("שוקי") תחאוכה, שהחליף את שמעון לביא שהתפטר בעקבות האסון, וזה לו "מבצע מירון" הראשון בתפקיד, אמר בסיור: "הקו המוביל הוא לא לפעול תחת טראומה, אלא מתוך מטרה להבטיח הילולה בטוחה ושמחה. הפקנו את הלקחים ואנחנו מיישרים קו עם השר והממונה בכדי להגיע ליום האירוע בצורה הכי טובה. כולם פה רוצים בהצלחת כולם".

השר פרוש הוסיף כי "כולנו רוצים לראות בהילולה הקרובה שינוי היסטורי באירוע מוצלח, שמח ובטוח" – והוא כבר חושב קדימה. "זה לא אירוע חד פעמי, תזכרו שגם בתשפ"ד תהיה הילולה", אמר. "אני מתחייב כאן שנתכנס למחרת ל"ג בעומר, כל אחד יציג מה שצריך לעשות במסגרת מתווה קבע ונעבוד על זה במשך שנה שלמה. יש עוד הרבה דברים שדורשים טיפול". הפרויקטור דייטש סיכם בקריאה לחוגגים לקחת על עצמם גם הם אחריות להצלחת המבצע: "קיומה של ההילולה בצורה המיטבית תלוי בין היתר בציבור הרחב", ציין. "אם הציבור ישכיל להסתכל בעין טובה, לחשוב על השני ולפעול לפי ההנחיות - אני משוכנע שבעזרת השם נעבור את ההילולה בשמחה ובבטחה".

כמו לפני פסח, אז רבים מקפידים להתחכם ולאחל הפוך "חג שמח וכשר", כי "כשר הוא בוודאי יהיה אחרי כל מה שטרחנו וניקינו, עכשיו צריך לדאוג שיהיה גם שמח" – כך גם בחגיגות ל"ג בעומר מאז האסון: הילולת רשב"י תהיה בטוחה, שערה לא תיפול מראשו של איש - בזה אין ספק. אחרי פארסת השנה שעברה צריך לעבוד קשה כדי שהיא תהיה גם שמחה.

הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***