באולפן ערוץ 7 התארחו שניים, טייס הקרב, סא"ל במיל' אופיר כורזים והחסיד ישראל זיידה לשיחה משני עברי המתרס של המחלוקת הציבורית שמשסעת בימים אלה את החברה בישראל.
כורזים מספר על הדרך שהובילה אותו להיות ממשתתפיה הבולטים של מחאת המילואימניקים, ולדבריו הדברים החלו בנאומו של שר המשפטים, יריב לוין, שהציג את פרטי הרפורמה המשפטית, ובהמשך דרך התנהלותו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן, במה שנראה בעיניו כמהלכים דורסניים.
עוד הוא מספר כי העמקה בסוגיה הביאה אותו למסקנה שמדובר בפגיעה אנושה בדמוקרטיה. "כשנולדה מחאת המילואימניקים ראיתי בזה קריאה לדגל לכל דבר ועניין. הדרך שלי לעשות למען המדינה שלי, להצלת הדמוקרטיה. כך הצטרפתי למחאה", הוא מספר ומתאר את הרגע בו ביקש חולצה של מחאת 'אחים לנשק' ובכך למעשה הפך לחלק מהאירוע כולו.
"אני מעריך מאוד את מה שהם עשו ותופס את זה כעשייה מדהימה להצלת ישראל. זה המשיך בכך שנקטתי בדרך אקטיבית יותר. לראשונה התראיינתי לרשת ב' ושם האמירות שלי היו אמירות מחברות. אני אדם שמחבר ואוהב את כלל אזרחי ישראל, אוהב אחווה ושקט". יחד עם זאת, הוא אומר, הרפורמה ממשיכה להתקדם בדהרה מבלי שמישהו עוצר אותה. "במובן הזה יש לי ביקורת להנהגה של שני הצדדים שהפקירה את תושבי ישראל לקרע שלא ראינו כמותו שהלך והעמיק. לצד ההתקדמות למועד החקיקה אני חווה את הקרע בישראל הולך ומעמיק".
על סוגיית הסרבנות אומר כורזים כי הוא חש קושי רב ובחשבון נפש שהוא עורך עם עצמו הוא מגיע לתחושה שהחקיקה מתקדמת בצורה דורסנית נגד דעתו של חלק גדול מהעם. לזאת מצטרפת האמירה של שר במשרד הביטחון למחוק את חוו'ארה כמי ששירת במערכת הביטחון כל חייו הוא "לא יכול לדמיין דבר כזה", כלשונו. "היה לי קשה מאוד עם זה. כל אלה ביחד הובילו אותי למחשבה שכנראה לא אצליח להתמודד בשירות עם הכיוון הזה שהממשלה מובילה אותי אליו, ולכן העליתי פוסט שאומר שהדרך שהממשלה הולכת אליה היא מתריסה דורסנית ולא יהודית, כך לא נוהג יהודי באחיו, ולא אוכל להמשיך לתת מעצמי למדינה שנוהגת כך".
כורזים אינו רואה בעמדה שהוא מציב קריאה לגל של סרבנות אלא תוצאה ומסקנה של תהליך פנימי שעשה עם עצמו. "בקהל שאני נמצא בו יש אנשים עם ערכים עמוקים, כאלה שלא פועלים מתוך יצר, והערכים שלהם עומדים למבחן", הוא אומר ומספר על המפגש שבו השתתף בישיבת ההסדר בשדרות, אירוע אותו הובילו ויזמו ראש הישיבה וחבר הכנסת מתן כהנא, "שמעתי שם את תלמידי ישיבת ההסדר עד השעות הקטנות של הלילה וליבי נקרע. יש כאן פער ואני כאן כדי לנסות ולגשר על הפער הזה, כדי שהשבטים בעם ישראל יתאחדו ויתחברו".
עוד הוא מספר על ההפגנה שהתקיימה מול ביתו של השר יריב לוין, שם לקח את המיקרופון כדי להביע את אהבתו לעם ישראל כולו ו"אמרתי ליריב לוין שגם אותו אני אוהב על התפקיד הציבורי שהוא מחזיק בו ונלחם בלב שם על עמדתו. הדברים שלי לא התקבלו יפה וקיימתי שיחה אחר כך עם מתנגדים מתוך המפגינים".
"קראתי ליריב לוין לרדת אלינו כדי שיסביר מה הוא עושה", אומר כורזים הסבור כי ההנהגה הפקירה את העם בישראל למלחמה שאם מסתכלים עליה ביחס לשלל הדברים שסביבנו, אסור שהיא תהיה זו שתפלג את העם. יש כאן התבצרות ילדותית של מנהיגים משני הצדדים שמסרבים להיכנס להידברות. שלושה חודשים גררו רגליים נגד קריאתו של נשיא המדינה, והביקורת שלי מופנית לשני הצדדים".
לטעמו הקואליציה יכולה הייתה לבלום את החקיקה כבר לפני כחודשיים לטובת שיח ובכך למנוע את הפילוג הקשה, ומנגד גם מנהיגי המחנה שלו היו צריכים לבלום את המחאה ולהיכנס למו"מ מתוך אחריות לאומית. "אין לי מושג מדוע הם סירבו לקריאותיי, אבל אנחנו, האזרחים, יכולים להראות למנהיגים את הדרך".
אל מפגני המחאה הגיע ישראל זיידה, צעיר חסידי, על מנת להתווכח על הרפורמה, כלשונו, והוא מספר: "רציתי להתווכח כדי להעביר כמה שעות באותו יום. היו שם כאלה שמיד כשנכנסנו שמעתי מהם קריאות למה אתה לא מתגייס והתשובה שלי הייתה שאתם קידשתם כעת את הסרבנות, אז אני גם לא מתגייס... היו שגילו כלפינו שנאה כאוכלי לחם חסד, אבל הוכחתי להם שחוץ מקצבת 130 השקלים שאבא שלי קיבל עליי הוא לא קיבל מהמדינה דבר והמס שהוא שילם למדינה גבוה הרבה יותר".
בשעת ערב נפגשו זיידה וכורזים, וזיידה נזכר כי כורזים היה אז בעיצומו של ויכוח עם שני בוחרים חרדים. הוא עצמו הצטרף אליהם "גלשנו מנושא הרפורמה על הקשר בין הציבור החרדי להקמת מדינת ישראל. פתחנו את כל נושא הפרדת דת ומדינה, דיברנו על הרפורמה אם צריך לעצור אותה או לא. אמרתי שלטעמי אין נושא שעלה בכנסת ישראל, נעצר, הגיע להידברות והמשיך הלאה. בדרך כלל בישראל זה לא קורה".
המפגש הזה עם הצעירים החרדים הוגדר על ידי אופיר כורזים בפוסט שפרסם כחוויה רוחנית עוצמתית. "החוויה שהייתה בעיניי מטלטלת הייתה כל ההגעה לירושלים עד החזרה לביתי ולמפגש עם ישראל והבחורים היה חלק מרכזי בכך, אבל זה לא היה הכול. החוויה המטלטלת בכללותה הייתה שבדרכי לכנסת קרא נגדי יוסי, איש ימין, במאפיית אנג'ל. אמרתי לו שב על הכיסא, אני קונה קפה ובא לדבר איתך. ישבנו, דיברנו ושכחתי שרציתי להגיע לכנסת. היה לי הרבה יותר חשוב שאני ויוסי נבין אחד את השני. הוא עם כיפה שחורה ומצביע ליכוד, ואחים אנחנו. ישבתי עם יוסי שהתחיל את השיחה עם הרבה יותר כעס כלפיי מאשר אני כלפיו, ונפרדנו בחיבוק. לא הגענו להסכמות על הכול ואי אפשר להגיע להסכמות על הכול. יש לו טענות בנושאים יסודיים שלא נוכל לפתור בחצי שעה של שיחה, אבל המסר שהעברתי הוא שזו משמעות העובדה שאנחנו אחים. לא ניתן למנהיגים שלנו לקלקל אותנו שנשנא אחד את השני".
"אנחנו צריכים להקשיב אחד לשני, לעכל אחד את דברי השני ולא להגיב מהבטן", אומר כורזים הסבור כי זו הדרך לבניית עתיד משותף טוב יותר בישראל מתוך הסכמה רחבה. בפיו משמעות קריאתו היא 'חוקה בהסכמה' שתכלול את שלל ההסכמות בין מרכיבי החברה הישראלית, כולל הערבים שבה, ומתוך כך תיווצר חוקה שכדי לפסול סעיפים ממנה יצטרכו רוב מיוחד. "זה נותן לנו בסיס ערכי שעליו אנחנו יכולים להסכים, שלל השבטים בחברה הישראלית. זה מה שאני קורא לחברי הכנסת לעשות כאן ועכשיו".
על התמשכות המחאה גם לאחר הודעת ראש הממשלה והיציאה למו"מ, על מה שנראה כחיפוש הסיבה הבאה למחאה, אם זה המשמר הלאומי ואם זהו הציבור החרדי, אומר כורזים כי המשמר הלאומי של בן גביר הוא אכן סוגיה שנראית בעיניו קשה שכן המשמעות היא שני מנגנוני ביטחון שפועלים כשאינם מתואמים ביניהם. "הפערים האידיאולוגיים בין בן גביר ליואב גלנט הם מאוד גדולים ואתה שולח אנשים עם כלי נשק והם צריכים לבחור מנהיג. בעיני זה די מסוכן", הוא אומר וחוזר לסוגיית המחאה המתמשכת:
"ההידברות מתרחשת כבר בכנסת והעם קרוע וצריך להבין מה קרה לנו כאן. מה שעברתי בהתקרבות וההקשבה לצד השני הוא תהליך עמוק ששני הצדדים יכולים לעבור אותו מתוך העמקה. כשאתה פוגש מישהו שעמדותיו מנוגדות לשלך, אם אתה בא פתוח להקשיב אתה לומד ודרך ההקשבה הזו אתה מזהה את הנתיב שיכול להיות שביל האמצע שיוכל לחבר. זה תהליך שלוקח זמן".
באשר לו עצמו הוא אומר שהוא לא יוצא לרחובות ואף אינו לובש את החולצה עם סמלי המחאה מאחר וחש כיצד החולצה מונעת הידברות. לדבריו גם פעילי 'אחים לנשק' מקיימים שיח כזה "ואני מקווה שיוקמו בימים אלה אוהלי הידברות בכל עיר בישראל. אנשים צריכים לצאת מאזור הנוחות שלהם, להגיע לאוהל ההידברות של הצד השני".
זיידה מוסיף ואומר כי לטעמו נכון להמשיך עם הרפורמה כפי שתוכננה, אך עם זאת יש לבחון את המתרחש במדינה, "אם זה ממשיך זה מגיע לפיצוץ ויכול להיות שאם נמשיך נישאר עם רפורמה ביד אבל בלי מדינה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אבל כשעצרו צריך להגיע להידברות שאני לא מאמין בה", הוא אומר ומציין כי הוא חש חוסר אמון בענייניות צעדיה של האופוזיציה שתכלית פעולותיה היא הפלת הממשלה. "היחיד שנראה שרוצה להגיע להסכמה רחבה הוא בני גנץ".
"רפורמה היא לא עניין שבגללו שורפים את המדינה", אומר זיידה וקובע כי הציבור החרדי לא ביקש לעצמו אלא פינה שקטה במדינה, ואין לציבור זה כל חתירה להקמת מדינת הלכה או כפייה כלשהי, מעבר לשקט שהוא מבקש לעצמו.