הרב קוק קובע (שבת הארץ, קונטרס אחרון, כ"ב; ספר השמיטה עמ' לא, הערה 4), שכאשר עושים הבדלה ביין שקדוש בקדושת שביעית, אסור למלא את הכוס עד שהיין יישפך לצלחת, כיוון שיש בכך הפסד ליין של שביעית.
אולם, האם בגלל סיבה זו נוותר על שתייה מיץ ענבים של קדושת שביעית?
שפיכת היין וכיבוי הנר
לעניין מילוי יין בכוס, לכתחילה בהבדלה יש למלא באופן של יישפך. מה נעשה ביין של שביעית? אפשרות אחת היא, לא לשפוך. אפשרות שנייה - ניתן לשפוך על הצלחת, אבל לעשות זאת אם שותים לאחר ההבדלה גם את היין שנשפך (עיינו משפטי ארץ כ"א, ה).
אין לכבות ביין שביעית את נר ההבדלה, ואין להטיף בו בפסח בעת אמירת דצ"ך עד"ש באח"ב (עיינו בדברי הרב קוק שם). אולם, בוודאי שמומלץ להשתמש ביין של אוצר בית דין גם להבדלה, שכן זוהי זכות גדולה, המחברת קדושת שביעית להבדלה. מי שרוצה לכבות את הנר, מבלי לפגום בקדושת שביעית, ייקח צלחת נוספת עם מים, ובמים אלו יכבה את הנר. כמו כן, ניתן להשתמש בליל הסדר לכל הכוסות ביין של שביעית, פרט לכוס השנייה של דצ"ך עד"ש באח"ב (או לחלופין, לא להטיף מהכוס). גם לקידוש ולשאר דברים מומלץ להשתמש ביין של שביעית או במיץ ענבים של שביעית, ובכך לחבר קדושה לקדושה - להרבות קדושה בעם ישראל.
מה עושים עם ביעור שביעית?
קדושתם של פירות השביעית לא משפיעה רק על אופן אכילתם ועל היחס אליהם, אלא גם על זמן אכילתם. בתורת כהנים (בהר א', ח) למדנו: "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול"... מקיש בהמה לחיה – כל זמן שחיה אוכלת בשדה, בהמה אוכלת בבית. כָּלָה לחיה מן השדה, כַּלֵה לבהמתך שבבית. כלומר, כל עוד יש פירות ממין מסוים בחוץ ("חיה אוכלת בשדה"), ניתן לאכול פירות ממין זה גם בבית ("בהמה אוכלת בבית"). אולם, משעה שמין זה כבר לא קיים בשדה – יש לבער אותו גם מהבית.
מכאן עולה השאלה, מתי מבערים? ובכן, לכל פרי יש זמן ביעור שונה – הזמן שבו הוא כלה מן השדה. המשנה (פ"ט, מ"ג) אומרת שזמן הביעור של תאנים הוא בחנוכה, של תמרים בפורים, של ענבים ויין בפסח ושל זיתים ושמן בשבועות. זמנים אלו מיועדים לאדם שלא יודע אם אותו המין כלה מן השדה. אולם, כאשר יודעים בוודאות שהמין כבר כלה מן השדה – נקבע זמן ביעורו לפי המציאות (פאת השולחן ז', יא. וניתן למצוא לוחות כאלו).
באשר לאופן הביעור, כאשר מגיע זמן הביעור (ביין ערב פסח), מוציאים את הפירות או היין מהבית, ואומרים בפני שלושה: "אחינו כל בית ישראל – כל הרוצה ליטול – יבוא ויטול". מיד אחר כך, ניתן להכניס את היין בחזרה ולהשתמש בו. אם קשה להוציא מהבית, ניתן להוציא לחדר המדרגות ולהפקיר בפני שלושה, ואם גם זה קשה, ניתן להשאיר בבית ולהפקיר בפני שלושה.
אנו נרגשים מהזכות להשתמש בפירות שביעית וביין של שביעית, ושמחים גם על מצוות ביעור שביעית, שלא זכינו לקיימה במשך אלפי שנים.
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר ''סולמות'' ורבה של גוש עציון