אתמול (חמישי) היה אמור להתכנס בית המשפט הרוסי זו הפעם השישית ולדון בשאלת המשך פעילותה של הסוכנות היהודית על אדמת רוסיה.
הדיון נדחה למועד לא ידוע, ונומק על ידי השופטים "במטרה לאפשר לסוכנות להסדיר את טענותיה כלפי משרד התביעה".
החל מחודש אוגוסט 2022, הסוכנות היהודית ברוסיה מצויה בטלטלה אדירה. הרוסים מאשימים את הסוכנות באיסוף מידע אחר אזרחים רוסים, ולכן הם דורשים לסגור את סניפי הסוכנות במדינה. הדיונים מתקיימים ונדחים כל פעם, ללא כל קביעה חלוטה של הרוסים בנושא, אלא בגלגול חוזר ונשנה של הטענות כלפי עו"ד מטעם הסוכנות.
אין לדעת מה מטרת בית המשפט, ויותר מכך מה מנסה להשיג נשיא רוסיה פוטין במהלך הזה, אך ניתן לשער כי המסרים אינם ניתנים בחלל ריק ויש להם מטרה וכתובת מדויקת.
שני איתותים השבוע מצד רוסיה למעצמה הגדולה במערב הלא היא ארה"ב ולדמוקרטיה היחידה במזה"ת הלא היא ישראל בשני אירועים שונים שהתרחשו במקביל: מעצר כתב הוול סטריט ג׳ורנל השבוע וההחלטה על דחיית הדיון בעניינה של הסוכנות.
הרוסים הרי לא באמת מאויימים על ידי משרדי הסוכנות היהודית שפועלים לעידוד עלייה וציונות, במדינה שיותר משלושים שנה עברו מאז הוסר מסך הברזל ונפל שלטון ברית המועצות הקומוניסטית.
בדומה למעצר הפומבי של נעמה יששכר והתמורה אליה הגיעו במו"מ עיקש - לפי הפרסומים חצר אלכסנדר בירושלים, שמסירתו לרוסים נידונה בערכאות ישראליות וממש לפני כחודשיים רמז בית המשפט בירושלים על אי-החוקיות שהוא זיהה בהעברתו.
נראה כי רוסיה, כמדינה שמצויה בליבה של מלחמה עקובה מדם ובעלת לגיטימציה נמוכה בציבור המערבי ואולי אף בציבור הרוסי עצמו, שולחת איתות נוסף. כאילו אומרים למקבלי ההחלטות בירושלים: "אנחנו נותנים לכם זמן, אל תטעו בהחלטות שעומדות לפניכם בעתיד הנראה לעין, שכן כל טעות תיענה בפגיעה בהיבט משמעותי וסימבולי עבורכם".
כשיש מהרוסים אמירה כזו כלפי מדינה שהיא בידידות עימה (יותר או פחות), יש לשאוף ולראות את התמונה הכוללת ולנסות להבין איך הרוסים שואפים להשתמש בקלף הסוכנות כמיקוח מדיני. אולי העמדת סימן שאלה גדול להמשך העליונות האווירית הישראלית במרחבי המזה"ת? אולי דרישה להפסקת גינויים מצד בכירים ישראלים? ואולי קריאה אחרונה לפני היציאה מהתחנה לממשלת נתניהו, לבחון היטב האם הציר אליה רוסיה מתחברת לאחרונה יכול עדיין להתהפך. לפוטין פתרונים.