1. סוד הרייטינג
למה מיליונים בארץ ובעולם יציינו השבוע את החג? אולי כי זה הסיפור הכי עולמי, הכי לאומי והכי אישי. הוא נוגע בכל הרבדים.
נתחיל בעולם: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו", כתב הרב קוק. ואכן, המאבק מאחורי מסך הברזל התנהל תחת הסיסמה של משה רבנו מול פרעה: "שלח את עמי". גם נלסון מנדלה, מנהיג המאבק לשוויון בדרום אפריקה, וגם מרתין לותר קינג, מנהיג המאבק לשוויון השחורים בארה"ב, דבקו בסיסמאות האלה וראו בסיפור התנ"כי מקור השראה.
2. יום הולדת
נעבור לסיפור הלאומי. בעצם מה שאנחנו מציינים בליל הסדר זה יום הולדת. יום הולדת לעם שלנו. מזל טוב, השנה אנחנו בני 3,335 שנה. האומה נולדה אז.
ליל הסדר הוא לא אירוע חד פעמי. עשרות מצוות מזכירות לנו לאורך השנה את יציאת מצרים. זה כתוב בקלף שבתוך המזוזה ובתפילין, מוזכר שוב ושוב בתפילה, בברכת המזון, בקידוש בשבת. לפעמים נראה שתרי"ג מצוות הן קמפיין שעוטף אותנו וזועק: יציאת מצרים, תחשבו עליה.
אפילו טקסט כל כך מכונן כמו עשרת הדברות לא מתחיל במילים "אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי את השמיים ואת הארץ" אלא "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". זה שבראתי את היקום, את הגלקסיות, זה חשוב אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שהוצאתי אתכם ממצרים. שאני מעורב בהיסטוריה, שיש לה כיוון, שלעם ישראל יש תכלית. זה הסיפור.
3. בכל יום ויום
אבל בסוף בסוף, הכי קל להשאיר את הסיפור בספרי ההיסטוריה. להתרפק על מאבק העבדים בארצות הברית של פעם, ולא לשנות שום דבר בחיים האישיים שלנו. לכן ההגדה של פסח קובעת נחרצות: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים".
מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, חידד את המשפט הזה עוד יותר וכתב כך: "בכל דור ודור, ובכל יום ויום, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים".
עזבו את המילה הגדולה "דור", ותאמצו את המילה הקטנה "יום". האם בכל יום אנחנו יוצאים עוד קצת לחירות?
השעבוד של פרעה הסתיים, ברוך השם, אבל השעבוד לפינוק, לרשתות חברתיות, למידות רעות, ל"מה יאמרו" – הכול כאן, מחכה להשתנות בפסח.
חג שמח.