תורה עם הסברה

זה היה יום דרמטי בבית משפחת איגרא. בשעה עשר בבוקר קיבל הבן אורי את ההודעה כי התמנה לכתב הדתות של גלי צה"ל.

כמה שעות מאוחר יותר, בשעה ארבע אחר הצהריים, התקבלה הודעה חשובה לא פחות: האב, הרב אליעזר איגרא, מונה לשמש דיין בבית הדין הרבני הגדול. כל אחד אומנם נכנס לתפקיד חשוב בתחום אחר, אך סיקור תחום הדתות והכהונה הבכירה בבית הדין יצרו מרחב פעולה משיק והשניים קיבלו על עצמם מיד להיזהר מניגוד עניינים.

"ביקשתי ממי שמסקר את תחום המשפט בגלי צה"ל שייקח על עצמו גם את נושא בתי הדין הרבניים", מספר אורי, "אני התעסקתי בנושא הרבנות בכלל והרבנות הראשית בפרט. במהלך עבודתי אפילו לא הגעתי לפגישות עם מנכ"ל בתי הדין הרבניים והייעוץ המשפטי. לא נורא, היו לי מספיק סיפורים במשרד הדתות וברבנות הראשית", הוא מחייך.

אנחנו נפגשים בביתו של הרב איגרא בשכונת משכנות האומה בירושלים. הדירה מעוררת פרצי נוסטלגיה אצל אורי, שמספר כיצד עבר כאן את תקופת הבידוד בקורונה יחד עם אביו ואחיין נוסף, תקופה שבמהלכה נולד גם בנו מעוז. כיום אורי הוא יועץ תקשורת, האב עדיין מכהן בבית הדין הגדול. מתברר שעולמות התוכן השונים שבהם עוסקים האב והבן יוצרים דווקא שיתופי פעולה לא מעטים ותמיכה הדדית.

עיתונאי מגיל שלוש

הרב איגרא מספר על הנטייה שהתפתחה אצל בנו עוד מגיל צעיר: "ברוך השם יש לנו תשעה ילדים, וכל ילד זה 'והגדת לבנך'. אחד הדברים החשובים זה סייעתא דשמיא, לא כל הילדים הם אותו דבר וצריך לראות מה מתאים לכל אחד. מאז שאורי נולד הוא היה איש תקשורת, הוא היה משדר מגיל שלוש. ראיתי שזה התחום שמאוד מתאים לו".

אורי התגייס לגלי צה"ל בזמן היותו תלמיד בישיבת מעלה אליהו בתל אביב, והרב איגרא תמך במהלך. "אנחנו חיים בתקופה שבה רואים את החשיבות של התקשורת, שהיא כלי הסברה שאין כדוגמתו", אומר הרב. "חינוך בכיתה זה דבר עצום, אבל תקשורת להמונים זה כל כך חשוב ומשפיע. אני מהדור הקודם שזוכר כיצד ערוץ 7 ניסה לפרוץ ומה קרה בהמשך עם בית המשפט. לא אשכח שהרב זלמן מלמד אמר לי: זו רק ההתחלה, יהיה יותר גרוע. אנחנו צריכים כוחות טובים שידבררו אותנו כלפי חוץ, וכלפי פנים לאנשים התורניים".

אורי מהנהן: "אבא הוא שדחף אותי ללכת לגל"צ. אני התלבטתי כי הייתי בני"ש וזה לא פשוט ללכת לשלוש שנים בגלי צה"ל. אבא הוא זה שאמר לי שזו הזדמנות להשפיע וכדאי שאלך. גם לקראת השחרור, כשהתלבטתי מה לעשות והאם להמשיך בתחום, כי אשתי לא רצתה שאהיה עיתונאי בגלל שעות העבודה, במיוחד שהיו לי כמה הצעות מכלי התקשורת הגדולים, אבא היה זה שייעץ לי לעבוד כיועץ תקשורת במשרד של אבי לרנר". גם בזמן השירות בגל"צ וגם כיום בעבודתו כיועץ תקשורת, אורי נעזר לא מעט באביו, וגם חבריו למקצוע. "הרבה פעמים אני מעלה את אבא שלי בשיחת ועידה אם יש כתב שרוצה להבין נושא דת לעומק".

ציר הסיוע פועל גם להפך: כשהרב איגרא רצה לפני כמה חודשים למחות נגד הבעיות העולות מתזכיר חוק המזונות החדש של השר גדעון סער, אורי היה שם בשבילו. "החוק הזה הוא שינוי מהותי מאוד בלשון החוק הקיים והוא פוגע בילדי ישראל", אמר הרב איגרא בריאיון לקלמן ליבסקינד בכאן. "אני סידרתי לו את הריאיון", מספר אורי. "בתוך המערכת מאוד אהבו את הריאיון, וגם כתב כיכר השבת ישי כהן אמר שמעולם לא ישב דיין במשרה בכירה כל כך בטלוויזיה".

הרב איגרא, למה כל כך חשובה לך ההסברה?

הרב איגרא מדגים בסיפור: "כשהייתי דיין צעיר בבאר שבע ראיתי כיצד בית הדין עשה מעל ומעבר כדי להציל אישה, ויום אחרי זה הכותרות בעיתונים זעקו: בית הדין בבאר שבע כפה על האישה לפרנס את הפילגש של בעלה. יש מציאות, ובתקשורת כתוב הפוך. המערכת כל הזמן צריכה הסברה. במיוחד שיש ויכוח בשאלות דת ומדינה ומתעוררות שאלות, כמו למה צריך שני רבני ערים ורבנים ראשיים ומדוע צריכים עוד תקנים לבתי הדין. ובעיקר לגבי נושאי ליבה כמו עגונות, להסביר כמה הכול ישראבלוף. יש עשר עגונות מתוך 11 אלף זוגות שמתגרשים בשנה, וגם שם רובם, הבעל או האישה, בכלל לא גרים בארץ. בתי הדין הרבניים זה נס, אין בית דין כזה בארץ. יושבים דיינים עם כיפות סרוגות, חסידים עם ליטאים, ש"סניקים עם חובשי שטריימל, מייצגים את כל העולם הדתי בצורה נפלאה, באהבה, ויש כאלו שמוצאים פינות ומנסים להסית את דעת הקהל נגד בתי הדין".

אורי טעון לגבי הנושא שמעלה אביו, ויש לו הרבה על הלב: "זה לא מונגש לציבור הכללי. יש סטיגמה על בתי הדין שהם חשוכים, משתלטים לנו על היהדות ודנים לנו בגירושין. צריך ברמה הבסיסית להנגיש אותם, יש כל כך הרבה איך להוציא באור חיובי את בתי הדין. יש ילדים שניצלים בזכותם, יש זוגות שבזכות הדיינים המצב ביניהם הופך מפיצוץ מטורף למשהו הרבה יותר נגיש שיכול לעזור לילדים. ויש לדבר על העבודה הקשה, אבא שלי עובד קשה לכתוב פסקי דין כל יום עד שתיים בלילה. בתי הדין עוד צריכים הרבה הסברה".

התחום המפורסם ביותר שבו התקשורת ובתי הדין קשורים זה בזה הוא שיימינג לסרבני גט, ואני מבקש את התייחסותם לנושא. "אבא אף פעם לא השתמש בי כדי לעשות שיימינג", צוחק אורי ומיד מרצין: "המציאות היום ברשתות מראה שזה כלי אפקטיבי. אם יש מטרה להחרים את הסרבן ושאנשים ידעו עליו - זה כלי אפקטיבי. אם זו המטרה שלך זה כלי מטורף, יותר מ'רוצה אני' במכות - השם של האדם חשוב לו".

הרב איגרא מהנהן בהסכמה: "זה כלי מאוד חזק, זה ברור. זה רודף ובוודאי מועיל, אבל נדיר שמשתמשים בו. הבעיה לגביו, כמו בכל דבר, היא איך זה משפיע על אותו אדם. כי לפעמים קורה הפוך, אתה עושה לו שיימינג והוא אומר: עכשיו דווקא אני מתעקש. זה תלוי אדם, יש כאלה שבין כך לא מזיז להם ויש כאלה שזה מזיז ועוזר. היו מקרים שהייתי חתום עליהם שזה עזר".

ויש גם צדדים אישיים בעבודה התקשורתית. לאחרונה נרצחו הלל ויגל יניב הי"ד, שהם אחיינים של הרב ובני דודים של אורי, ואורי מטבע הדברים לקח במהירות את המושכות והפך לדובר המשפחה. "מרגע הפיגוע ועד היום אני כל הזמן עסוק בכך ברמה התקשורתית. לאחרונה דודה שלי אמרה שהם מוסרים לי תודה, ואמרתי לאשתי: אם כל הדרך המקצועית שעשיתי הייתה כדי להגיע למצב שאני יכול לעזור בסיטואציה כזאת, לתת מכל מה שצברתי כדי להקל עליהם כמה שיותר, היה שווה לי כל הדרך. באהבה, משפחה לפני הכול".

הרב איגרא מוסיף כי "במקרה שלהם, ושלא נגיע לזה, ראינו את החשיבות של התקשורת ואיך העובדה שהמשפחה יצאה לתקשורת היא דבר שהשפיע על כל עם ישראל. ראינו איך אפילו ראש הממשלה מצטט אותם". אורי מוסיף: "כתבתי להם מסרים שאיתם יש להתכונן לפני ראיונות, לא כל אדם מנוסה בלעלות לרדיו בבוקר ובצהריים לחדשות 12. מה שעניין אותם לאורך כל הדרך זה דיבורי אמונה והסיפור ההיסטורי שלהם, מה שהמשפחה עברה מהשואה עד היום".

הבן של הרב הולך לכדורגל

אורי איגרא (30), נשוי למשואה ואב לשניים, הוא כאמור יועץ תקשורת במשרד הפרסום גל אורן לרנר, כיום דובר מפלגת הציונות הדתית ובמקביל עובד עם עיריית ירושלים, המועצה האזורית גוש עציון ואיגוד הגזברים של הרשויות המקומיות. הוא עשה ארבע מערכות בחירות כדובר הקמפיין של ש"ס, ולפני כן שימש בגל"צ כתב הדתות ועורך התוכנית יועז הנדל וניצן הורוביץ. את דרכו בגל"צ החל בכלל ככתב ספורט.

"שואלים אותי איך זה לגדול בבית של הרב איגרא, והדוגמה שאני תמיד זוכר היא שכילד הייתי חולה על כדורגל. כשחזרתי יום אחד מבית הספר, אמרו לי שהכינו לי מתנה ליום הולדת 12 - ללכת עם דוד שלי למשחק של בית"ר. ואנשים אמרו: אבל אתה הבן של הרב! זו דוגמה לחוכמת החיים שחינכו אותנו אליה, אף פעם לא בכפייה. בסוף יצאנו כמו שהם רוצים, ילדים טובים. בגלל שהיינו חלק מהיישוב, היינו גם בבני עקיבא מעורב, ושוב שאלו: אבל אתם הבנים של הרב! ההורים שלנו נתנו לנו את המרחב וזרמו עם הג'וקים שלנו. ובמיוחד אני, שהייתי הילד שעשה להם צרות, ועובדה שכיום אני דווקא מנסה לשמור על הדרך. למרות שאני בעולם בחוץ, מאוד חשוב לי לגור קרוב לישיבה בתל אביב, יש לי חברותא וקשר עם הרבנים. ברור שזה בגלל מה שקיבלתי מהבית. החיים בחוץ חזקים, ואם אין לך את הדבר הזה מהאישה ומהבית, יותר קשה לשמור ולשלוח את הילדים שילמדו במסגרות תורניות".

הנחת ניכרת על פניו של הרב איגרא לשמע הדברים, והוא מבקש להוסיף: "יש לנו נחת מאורי, הוא קובע עיתים לתורה בהתמדה, כל יום יש לו חברותא והוא לומד ביום שישי, הקים בית של תורה, זה העולם הטבעי. באופן טבעי במשפחה גדולה כל ילד מוצא את המקום שלו ומה שמתאים לו. ליעקב אבינו היו 12 ילדים והוא בירך כל אחד במשהו אחר. 'איש כברכתו בירך אותם' ולא 'אותו', כי אם מתאים לאחד להיות מורה - גם השני מתברך, אם מורה הולך להיות מנהל בנק, אף אחד לא מתברך. החברה מתברכת כשכל אחד עושה את הדבר המתאים לו". ואורי מודה: "הלוואי שאצליח לחנך את הילדים שלי כמו שההורים שלנו חינכו אותנו".

ילדי משפחת איגרא, מספר אורי, ממשיכים להתייעץ עם ההורים בכל צעד, גם לאחר שכבר בנו את ביתם הפרטי. "אין דבר שאנחנו עושים בלי אבא, וזה נכון לכל תשעת הילדים. אני לא אחליט לשכור או לקנות דירה בלי להתייעץ, בפרנסה ובהחלטות של בית, לאבא יש ניסיון בהכול. שום דבר לא קורה בלי ברכת הרב לדרך. חוץ משאלות בהלכה שאבא אף פעם לא יודע לענות להן, כי הוא מתלבט בין מה שאנחנו רוצים לשמוע ובין מה שהוא רוצה להגיד", צוחק איגרא.

אנחנו נפגשים לקראת חג הפסח, והשיח על ליל הסדר המשפחתי עולה על השולחן. אני מבקש מהם לשתף בחג הפסח המיוחד של משפחת איגרא. "יש משהו עמוק בכל חג במשפחת איגרא", משתף הרב, "כמו שבשבועות יש לך מסירות נפש על התורה ואתה לא ישן בלילה, וזה לא עניין של כמה למדת אלא חינוך ואוויר, כך פסח מלמד אותנו שעם ישראל יצא ממצרים, ואם כל השנה אתה אוכל ושותה, יש שבוע בשנה שאתה בקורס טירונות - כל דבר שאתה אוכל אתה בודק. משתדלים להכניס את כולם לחוויה של החג, והחומרות יוצרות אווירה שעוברת מדור לדור. הם לא זוכרים את הוורט אלא את החגיגה והאווירה מסביב, וכמובן במשפחת איגרא יש הרבה צחוקים".

אורי חותם את השיחה בחיוך: "כל הילדים יצאו כמו ההורים, אנחנו לא נאכל כלום אצל אף אחד ונבדוק את כל סוגי הכשרויות. ואם ניפול, נקבל שיימינג מכל המשפחה בווטסאפ. כשאני צילמתי מפגש עם חבר שהחזיק שתייה לא מהדרין, מיד כתבו לי: אסור, זה לא מהדרין בפסח!"

***