רמת התחכום של פעולות המחאה במשרדי פורום קהלת יכולה הייתה להיות עלילה סבירה לספר נוסף של חסמב"ה: שליחי פרחים מחופשים, הצבת שקי אשפה וגדרות תיל במשרדים, התפרצות וצעקות שמשמשים בעיקר כחומר לסרטון הוויראלי הבא. אבל כאן לוחמי החבורה הסודית רחוקים מלהיות ירון זהבי, ואפילו לא מנשה התימני. המבצעים המיוחדים במשרדי קהלת לא אפופים רוח גבורה לאומית, נהפוך הוא: הם רק נקודות קצה של מאבק שטוף שנאה, שלוח רסן ונוטף התלהמות מסוכנת, שכפסע בינה ובין אלימות פיזית שסופה לפגוע חלילה במושאי המחאה עצמם – עובדי פורום קהלת.
השבוע כאמור הצטרפה פעולה נוספת לשרשרת פעולות המחאה נגד מכון המחקר הלאומי־ימני. "אישה תקפה אותי היום במקום העבודה שלי. היא קיללה וצעקה ושעטה לעברי במהירות וניסתה להכות אותי. אחרת קראה לחברה שלי 'אשכנזייה אלימה' כי חברה שלי סירבה להיות מושפלת על ידה", תיארה ביום ראשון מורין חיו־חמו, עובדת מכון קהלת, את ההתפרצות האלימה של מתנגדי הרפורמה אל משרדי המכון. "האישה שעטה לעברי, הרימה את היד במטרה לדחוף או להכות. אני נבהלתי והתכופפתי ומי שעמד לידי עצר אותה בידו מלהמשיך". חיו־חמו כתבה בזעזוע לאחר המקרה: "אסור שזה יקרה בדמוקרטיה. אסור שזה יקרה בכלל. ההסתה נגד פורום קהלת מסוכנת - אל תתעלמו, הכתובת כאן על הקיר".
דומה כי כבר אין מקום על הקיר מרוב הכתובות המתנוססות עליו, בכל הנוגע להסתה נגד פורום קהלת. לפני כחודש חסמו פעילי המחאה את הכניסה למשרדי קהלת בגבעת שאול בירושלים, והניחו בכניסה שקי חול, אשפה וגדרות תיל על מנת למנוע כניסה ויציאה מהמשרדים. עובדת שהייתה באותו זמן במשרד נדרשה על ידם לצאת החוצה, אך היא חששה ונותרה בפנים. פעילי המחאה, 'אחים לנשק', לא היססו לחסום את דלת הכניסה ולהותיר אותה כלואה בפנים.
המחאה האלימה עוררה אז ביקורת גם בשמאל: תומר נאור, היועץ המשפטי ומנהל האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, צייץ: "הפריצה למשרדים של פורום קהלת הבוקר היא לא חציית קו אדום, אלא קו שחור. בלי אבל, ובלי הם התחילו ובלי 'לקרן החדשה עשו יותר גרוע'. פשוט קו שחור שאסור היה לחצות! ארגוני חברה אזרחית הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית בדיוק כמו רשות שופטת עצמאית וחזקה, ולא פוגעים בהם בשום מצב".
לפריצה ביום ראשון האחרון קדמה פעולת הסחה מתוחכמת. הדלת נפתחה לשתי פעילות תנועת 'שוברות קירות' שהזדהו כשליחי חנות פרחים עם זר לאחד העובדים, והללו תוך מעשה רמייה התפרצו למשרד בצעקות וכאמור דחפו פיזית, כך לדברי אנשי קהלת, שני עובדים. שוטרים שהוזעקו למקום עיכבו שישה מפגינים בחשד לאיומים, אולם בתוך זמן קצר מאוד מצאו הללו את דרכם בחזרה אל הדמוקרטיה. בפורום קהלת מתכוונים להגיש על האירוע תלונה במשטרה, כולל תלונה אישית של מי שנפגעו מהאלימות. אגב, בפריצה הקודמת למשרדים טענו הפורצים כי היה מדובר ב"מיצג אומנותי" של שקי אשפה וגדרות התיל, ולכן שוחררו בתוך זמן קצר.
"לגרש עם מקלעים"
המחאה העבריינית נגד פורום קהלת מוכרת לאנשי הפורום לא מהיום. מזה שנתיים מתנהל מסע הסתה נגד מכון המחקר, שלדברי הסמנכ"ל רן בר־יושפט כל חטאו הוא זהותו הימנית־לאומית. "יש עוד הרבה מכוני מחקר בישראל, עתירי תקציבים וחוקרים, שפועלים הרבה יותר שנים מאיתנו. ההתנפלות היא דווקא עלינו, בגלל האג'נדה הימנית". בכלי התקשורת יש מי שדואג לפרסם נגדם תחקירים שונים ומשונים, שמאשימים אותם למשל בהיותם ממומנים על ידי מיליארדרים אמריקנים שמנסים לחולל מהפכה בישראל (מישהו אמר ארגוני שמאל, האיחוד האירופי והקרן החדשה?). השיח ברשתות נגדם נוטף רעל וארס, ולא חושש גם מקריאות שהיו שולחות כל איש ימין ממוצע לפתיחת כתב אישום והרשעה בהסתה לאלימות.
הנה כמה דוגמאות: מעל תמונתו של יושב ראש הפורום, פרופ' משה קופל, כותב צייצן בשם שמואל אייל: "האדם הזה ב־33' בהחלט היה יכול להתאים לשורות הנאצים, כמו יהודים אחרים שהיו שם. ייתכן וזו חפרפרת להרס מדינת ישראל? הוא חפרפרת המסוכנת ביותר לקיומנו".
בקבוצת הווטסאפ 'קהלת – כל האמת' (ששמה הקודם והנלעג היה לא פחות מ'קהלת אוכלים נזלת') הועלו הצעות מעשיות למרר את חיי אנשי המכון: "אם נוכל לאתר אותם כמו שאיתרנו חברי כנסת... שלא יוכלו להגיע לסופרמרקט, לבר מצווה או לדוכן פיס מבלי להיתקל בפעילים".
בקבוצת 'לובי 99' נכתב בין השאר: "לפרק את הפורום ההזוי הזה", "להוציא אותו מחוץ לחוק, טינופות", והגדיל לעשות הכותב שהציע: "את האנשים האלו צריך לגרש מכאן עם מקלעים. לאסור כניסה לבתי ספר ולכל מוסד ציבורי אחר. באם מישהו מפורום קהלת מגיע אליך למקום העבודה... להעיף אותו החוצה במהירות, כל האמצעים כשרים". ולקינוח, העיתונאי חיים הר־זהב כותב על קהלת: "הדבר הכי קרוב לארכי נבלים בסגנון מארוול או סרטי ג'יימס בונד". הוא מכנה אותם "מתועבים" ו"ערלי לב" וקורא לבזות ולהשפיל אותם "כך שיידע הציבור וייזהר. מדובר בארגון שמטרתו להחריב את מדינת ישראל".
המידע המופץ נגד הפורום בקבוצות של מאות אנשים לדברי בר־יושפט ברובו שקרי, אך הוא מלהיט את הרוחות, וכאמור ההסתה עולה מדרגה עד כדי קריאות לפגיעה באנשי הפורום. לדבריו, גם עיתונאים בכירים וחברי כנסת נוטלים חלק בהסתה נגד קהלת, בקריאה לחסל ולהשפיל אותו.
בר־יושפט מפרט את ההשמצות נגד קהלת, שלדבריו תלושות לחלוטין מאג'נדות היומיום שמעסיקות את חוקרי המכון. "טוענים נגדנו שאנחנו שונאים נשים, להט"בים, עניים. אומרים שלא אכפת לנו מערכים, רק מכסף, ואחר כך טוענים הפוך בדיוק – שלא אכפת לנו מהכלכלה כי אנחנו רוצים מדינת הלכה. בסוף הסיבוב טוען אלשיך בהפגנה שאין שום דבר יהודי בקהלת. בקיצור, אין שום שיח אמיתי, עקרוני. אף אחד לא מתייחס עניינית לניירות העמדה שלנו וחולק עליהם".
העובדות הן כי הפורום עומד על שלוש רגליים מרכזיות: חיזוק המשילות, כלומר מתן כוח לנבחרי הציבור למשול, כפי שמתרחש כיום בשדה הרפורמה המשפטית; מדינת הלאום של העם היהודי, למשל קידומו של חוק הלאום; וקידום חירויות הפרט, כלומר בעד שוק חופשי, ביטול רגולציות של המדינה ועוד. כך שההאשמות נגדם, אומר בר־יושפט, ברובן אינן קשורות כלל לתחומי העשייה והעמדות האמיתיות של קהלת. "הם לא מתמודדים עם הרעיונות שלנו, ועוברים לאלימות פיזית". ראוי לציין כי ניירות העמדה של קהלת בקשת רחבה של נושאים משרתים חברי כנסת ממגוון סיעות הבית, שנעזרים בחומרים ובמחקרים שמפיק המכון.
בקהלת כמובן גאים בתרומתם לקידום הרפורמה המשפטית, אולם מדגישים כי היוזמה הראשונית לא באה מהם. מדובר ברעיון שהתגלגל לפני שנים אצל יריב לוין, דניאל פרידמן, טומי לפיד, איילת שקד ועוד רבים שטענו כי יש צורך בתיקונים במערכת במשפט. חלקו של קהלת היה בהכנת ניירות עמדה התומכים ברפורמה, תוך הצגה ושיקוף של המתרחש במדינות העולם בתחום זה. אגב, נייר עמדה דומה הפיקה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת עצמה. "מיומה הראשון של הרפורמה", מגלה בר־יושפט, "אמרנו שאנחנו לא היינו כותבים אותה כך. יש דברים שהיינו כותבים אחרת, כמו למשל ביטול הסניוריטי, ביטול חוק יסוד החקיקה ורוב גדול יותר לפסקת ההתגברות", כך שהרפורמה ככתבה אינה תוצר ישיר של מכון קהלת, כפי שמבקשים לתלות בו מתנגדיו.
"ובכל מקרה, אנחנו לא נבחרי הציבור, אז מה הם רוצים שנעשה?" תמה בר־יושפט, "זו בריונות שרוצה לגרום לאנשים שלנו לא להגיע למקום העבודה, שלא ירצו לעבוד פה. זו בריונות אנטי דמוקרטית, אני לא רואה מצב שינעלו במשרדים את אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני גאה ושמח להיות חלק ממכון מחקר שיש לו השפעה עצומה, וצריך לדעת שההאשמה האמיתית נגדנו היא שאנחנו ימנים. יש לנו השפעה במחשבות, ברעיונות, במילים, וכשהצד השני רואה שהוא לא מצליח במישור הזה – הם פועלים בצורה אלימה".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***