בעקבות ההכרעה לזיכויו של רומן זדורוב שהתקבלה בשבוע שעבר, שוחחנו עם עורך הדין אשר אוחיון המייצג מטעם 'חננו' את עמירם בן אוליאל, ולדבריו להכרעה בפרשת זדורוב יש בהחלט השלכה על מצבו המשפטי של בן אוליאל.
את דבריו פותח עורך הדין אוחיון בקביעה לפיה בבל הרשעה או זיכוי במשפט פלילי שיתבססו על הודאה, יצוץ עניינו של עמירם בן אוליאל ולא יסור מאיתנו, כלשונו. "במשפט של עמירם בן אוליאל נעשתה נבלה בישראל. עוד לא היה כדבר הזה שנלקח אדם מביתו ועל בסיס אפס ראיות אובייקטיביות, ללא שום מידע מודיעיני, עונה קשות במשך 17 ימים עד שכשל כוח הסבל ומוצא פיו נלקח ממנו בעינויים. על בסיס זה הוא הורשע בשלושה מעשי רצח ונגזר דינו לשלושה מאסרי עולם. זו חרפה למשפט הישראלי, חרפה לשיטת משפט השואבת את כוחה מהדמוקרטיה. החרפה הזו מטילה עננה כבדה מאוד על כל איכות המשפט בישראל ועד היא לא תוסר המשפט הישראלי לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו. הנבלה צריכה תיקון".
אוחיון מסביר כי למעשה משפט זדורוב המחיש את הסכנה שבהסתמכות על הודאתו של אדם. "לזדורוב היה מזל גדול ואלמלא המזל הזה הוא היה נמק בכלא. המזל שלו היה שנתגלו ראיות חדשות שיכולות היו להיות בידי הפרקליטות מלכתחילה, אבל הן הוצנעו משום מה. על בסיס הראיות האלה הוחלט על משפט חוזר שהביא לזיכוי. מי שלא התמזל מזלו יכול להמשיך ולשבת בכלא עד יומו האחרון, כי מה שנחשב במשפט העברי כראיה שאין לה ערך כי אין אדם משים עצמו רשע, במשפט הישראלי נחשב למלכת הראיות וזו הודאת האדם. השיטה שלנו מפגרת עשרות דורות לעומת המשפט העברי".
לדבריו במציאות כזו שבה הראיה הטובה ביותר היא הודאת פיו של הנאשם אין פיתוי גדול לחוקרים מאשר להפעיל את ידיהם במקום את מוחם, להביא אדם להודות בעינויים במקום להתאמץ ולחפש ראיות. שתילת פרטים במוחו של נחקר מעונה, לפני בתוך ואחרי חקירתו, היא משימה קלה ביותר, ובעיקר הדברים בולטים כאשר מובהר לו שהוא ישוב לידי החוקרים המענים במידה ותהיה סתירה בין הודאתו בחקירה לבין השחזור שיבצע. "כך בקלות בלתי נסבלת יושב אדם במאסר עולם".
לשאלתנו מה ניתן לעשות במציאות שכזו, משיב עו"ד אוחיון ואומר כי "בעולם של שקר, עם הרבה נחישות אפשר להוביל למהלכים שלא ייאמנו. ראינו איך עניין שאין לו בסיס הגיוני של צדק מרים ראש ומנצח בגלל הנחישות", הוא רומז למהומות סביב סוגיית הרפורמה. "אם יש מה ללמוד משיטות אחרות זו הנחישות".
"אנשים לא יכולים לנהוג עולם כמנהגו כשיושב אדם שמשפחתו נהרסה, בתו כמעט ולא ראתה אותו, והכול על בסיס עינויים, מה שמזכיר משטרים חשוכים של עולם שלישי שאנחנו לא רוצים להידמות לו", אומר אוחיון. "בתי המשפט בישראל מסיבות שונות נותנים גיבוי מוחלט לפרקליטות. צריך לקרות הרבה כדי שבית משפט לא יקבל את עמדת הפרקליטות. הקרדיט לפרקליטות הוא נקודת המוצא, וזו אחת הרעות החולות של מערכת המשפט. בעליון כמעט ואין ביקורת שיפוטית על הפרקליטות. אני מאתגר את בני שיחי ואומר להם, בואו נמצא ביקורת אחת של בית המשפט העליון על הפרקליטות בעשרים השנים האחרונות. אין".
"הצירוף של כוח רב מאוד של השוטרים, שהם משתמשים בו פעם אחר פעם לחילוץ ראיות בעיקר בתיקים שבעין הסערה הציבורית כשהמשטרה תחת לחץ, ובמשפט דומא מדובר גם בלחץ פוליטי, כפי שנאמר בריש גליה על ידי ראשי המדינה, הצירוף הזה עם הקלות הבלתי נסבלת לחילוץ הודאות והגיבוי הבלתי מסויג של בתי המשפט צריך להפחיד כל אדם בישראל, ואני אומר זאת ממרומי 34 שנות ניסיון במשפט הפלילי".
על תקוותו של בן אוליאל עצמו שמשהו ישתנה, בעיקר כאשר בניגוד לזדורוב שבו תמך חלק ניכר מהתקשורת, בעוד אצלו המציאות הפוכה לחלוטין, אומר עו"ד אוחיון: "הדבר תלוי גם בנו. אנחנו לא פטורים מחובת ההשתדלות. השאלה היא מי עושה ומה עושה כדי שהעוול יבוא לתיקונו, והתשובה היא שכמעט אין אף אחד ואין דבר שנעשה. כאשר העניין הזה ידיר שינה מעיני אנשים במוקד קבלת ההחלטות. אנחנו במצב שבו בשלו לכך התנאים, אבל יש חידלון גמור. עד שזה לא יבוא מלמעלה מתוך ידיעה ולא רק מתוך תחושה שנעשה כאן עוול, זה לא יתוקן, אבל זה נותן פתח לתקווה. הדבר בידינו".
לטעמו דרוש תיקון עמוק במערכת המשפט הישראלית. "לא הייתי מאפשר להסתמך במשפט הישראלי על הודאות, מה שאין כן במשפט הצבאי ששם הסוגיות נוגעות לקיומה של המדינה. אסור להמשיך עם השיטה שנותנת מעמד בכורה להודאות. צריך ראיות ולא לתת בכורה להודאות, בעיקר אחרי שמיד לאחר מכן יש חזרה בו מההודאה, כמו שהיה במקרה עמירם בן אוליאל שאמר שהוא הודה רק בגלל המכות".
אוחיון מזכיר את עצתו לשופטיו של בן אוליאל להגיע לשוק מחנה יהודה ולראות שם כיצד אחרי עשרים שנה עדיין בעלי הדוכנים מסתחבקים עם מי שבעבר איים עליהם בפרוטקשן רק בשל הפחד המוטמע בהם ממנו. זאת בהתייחס לטענה לפיה בין העינויים להודאתו של עמירם חלפו יומיים שלושה ולכאורה אימת חוקריו כבר אינה עליו. "שם אחרי עשרים שנה הם עדיין חוששים, ואתם רוצים לומר שבתוך יומיים שלושה האיום בעינויים חלף, ושההודאות ניתנו רק מרצונו?", שואל אוחיון.
אנחנו שואלים את אוחיון אם כשדיבר על אותם שנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות ואינם עושים דבר כדי לתקן את המעוות, הוא מתכוון לשרים שבעבר הלא רחוק הביעו עמדות ברורות בפרשה וכיום הם עסוקים, הוא משיב ומפנה אצבע לדרג גבוה יותר, ישירות לעבר ראש הממשלה:
על השרים הוא אומר כי "הם עושים ימים ולילות כדי לתקן את המצב וידיהם מלאות עבודה בתנאים קשים. אני מכיר אותם ומאמין שהם רוצים. הם לא שכחו את העניין. אני משוכנע שהנושא מדיר שינה מעיניהם וכשתהיה להם ההזדמנות הם יעשו את מה שצריך לעשות". לעומת זאת "הדבר צריך לבוא ממי שנמצא בעמדות מפתח גבוהות יותר. מי שזינב בשב"כ למצוא פתרון מהיר לפרשת דומא כדי לתת הסברים במישור הבינלאומי, הוא השמיע אז את קולו באופן חזק מאוד, עליו הנטל להשמיע את הקול ההפוך, עליו הנטל להכות על החזה ולומר שאולי בגלל שיעצתי הבאתי לאותם עינויים. בראש ובראשונה השינוי חייב לבוא ממנו".
לשאלתנו מבהיר אוחיון כי אכן כוונתו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, "בהחלט. היינו אז ואנחנו זוכרים את הקולות שזינבו בשב"כ ובמשטרה למצוא מהר את הרוצחים, את הבטחות שמהר מאוד יימצאו את הרוצחים ואצבע מאשימה הופנתה למגזר אחד בלבד עוד לפני שמץ ראיה למישהו, ובסוף הנבואה הגשימה את עצמה".
"כולנו צריכים לעשות מעשה כדי שיותר ויותר עקרונות מהמשפט העברי, משפט הצדק האמתי, יהיה נחלתנו כאן בארץ ישראל. כל עוד אנחנו לא עושים את זה אלו יהיו התוצאות", הוא אומר ומוסיף כי למרות הכול "לעמירם יש תעצומות נפש בלתי רגילים. הוא תנאים קשים בהרבה משל מחבלים, הוא לא רואה את אשתו ועם זה הוא מגלה חירות פנימית ותעצומות נפש ששואבות מעילת כל העילות".