היחסים המתוחים ממילא בין הממשל האמריקני בראשות הנשיא ג'ו ביידן לבין ממשלת נתניהו הופכים לקשים עוד יותר על רקע הביקורות ההולכות וגוברות מצד בכירים בממשל, כולל הנשיא עצמו, נגד הרפורמה המשפטית, וכן על רקע "הבעת דאגה" מהמצב הפנימי וההפגנות בישראל.
בשבוע שעבר, באופן חריג מאוד, התייחס הנשיא ביידן במילים קשות לראש הממשלה ולרפורמה. "כמו הרבה תומכים אדוקים של ישראל - אני מודאג מאוד. היא לא יכולה להמשיך בדרך הזו, אני מקווה שנתניהו יגיע לפשרה הוגנת. די הבהרתי את זה". ביידן הוסיף הצהרה שלפיה הוא לא מתכוון להזמין את ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן בתקופה הקרובה.
סגניתו של ביידן, קמלה האריס, ניסתה למתן מעט את האמירות וציינה כי "לישראל ולארצות הברית יש מערכת יחסים ארוכה המבוססת על ערכים משותפים, כולל הדמוקרטיה. נמשיך לעבוד עם ישראל כדי לחזק את היחסים בין שתי המדינות על בסיס המחויבות לדמוקרטיה וכמובן להיסטוריה המשותפת".
כמה שעות לאחר מכן הגיב ראש הממשלה נתניהו באיפוק יחסי. לדבריו, "ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה ולא על סמך לחצים חיצוניים, כולל מחברינו הטובים ביותר.
"אני מכיר את הנשיא ביידן למעלה מארבעים שנה ואני מעריך את מחויבותו רבת השנים לישראל. הברית בין ישראל לארצות הברית היא איתנה ותמיד מתגברת על חילוקי הדעות שמתגלים מעת לעת בינינו. הממשלה בראשותי מחויבת לחיזוק הדמוקרטיה על ידי החזרת האיזון הראוי בין שלוש הרשויות, שאותה אנו שואפים להשיג בהסכמה רחבה", הוסיף.
ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ניסה לצנן מעט את האפקט המסוכן של אמירת ביידן, שנתפסה כהתערבות פוליטית בענייניה הפנימיים של ישראל.
"שני האדונים האלה (ביידן ונתניהו, נ"ק) מכירים ארבעים שנה ויותר, ומה שטוב בחברים הוא שאתם לא תמיד מסכימים עם מה שחברים שלכם עושים או אומרים, והיופי בחברות עמוקה הוא שאתם יכולים להיות כנים זה עם זה", טען קירבי.
הוא הוסיף כי "ראש הממשלה הבהיר שהוא מעוניין בפשרות, הוא דיבר על בניית קונצנזוס בנוגע לרפורמה המשפטית, הוא דיבר על עד כמה הקשר של ישראל וארצות הברית הוא בלתי ניתן לערעור, והוא דיבר על הכבוד שהוא רוחש לנשיא ביידן ושהנשיא ביידן רוחש לו. ישראל היא דמוקרטיה ומדינה ריבונית, ומדינות ריבוניות מקבלות החלטות עצמאיות. הדאגה שלנו נובעת מהרצון לראות שההחלטות תתקבלנה בהסכמה רחבה, וזה יקרה רק בתמיכה רחבה של הציבור. זה העניין בדמוקרטיה".
ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי הודה שההתבטאויות האמריקניות וגם המסרים שעוברים בצינורות הדיפלומטיים יוצרים מעורבות "חריגה יחסית" של ארצות הברית בענייניה הפנימיים של ישראל.
"ביחסים היו תמיד עליות ומורדות. הנשיא ביידן, כמו כל ישראלי, מוטרד מהמחלוקת הציבורית הזו שהעיקה על כולנו, והוא שמח על כך שיש רגיעה וניסיון להשיג הבנות. הגישה האמריקנית אינה מתערבת לגמרי במה תהיינה בסופו של דבר ההבנות בישראל, אבל הם בהחלט אומרים שהם מעוניינים שנגיע להסכמות".
תיווך מטעה
ד"ר מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית וסגן שר החוץ, מכיר סיטואציות כאלה היטב. מי שהיה הנציג הישראלי הבכיר בוושינגטון בתקופת ממשל אובמה בשיא המריבות בין נתניהו לנשיא האמריקני לשעבר, יודע דבר או שניים על משבר ביחסים, ועדיין הוא חושב שדווקא העובדה שמדובר בביידן ובנתניהו משנה את הסיטואציה.
"אני חושב שמדובר בדאגה אמיתית מצד הממשל ולא בכיפופי ידיים. אנחנו לא במשבר אלא במצב של מתיחות הולכת וגוברת. זה יכול להתגלגל למשבר, אבל כעת זה לא שם. ידענו משברים חמורים הרבה יותר בעבר, כולל בזמן כהונתי בוושינגטון", אומר אורן.
לדבריו, ביידן נמצא בבעיה בתוך המפלגה הדמוקרטית, שמקצינה את עמדותיה, וישראל הופכת להיות פופולרית פחות ופחות בקרב חלקים מסוימים מתומכיה. "יש לביידן בעיה מול הצמרת של הממשל וגם מול המפלגה שלו. לפי סקר שראינו לפני שבוע, רוב הדמוקרטים תומכים בפלשתינים ולא בישראל".
לשאלה אם הממשל באמת מבין את המחלוקת העמוקה בישראל סביב הרפורמה המשפטית, הוא עונה כך: "מעניין אותם מאוד מה שנעשה פה. כשיש שר בממשלת ישראל ששולל את קיום העם הפלשתיני, כשיש שרים נגד להט"בים, זה מעורר אצלם דאגה".
תשובתו של אורן למעשה מעידה היכן נמצאת תשומת הלב האמיתית של האמריקנים – בעיקר בנושא הפלשתיני, ומעט בנושא זכויות אדם. הבנה עמוקה של הרפורמה המשפטית, כך נראה, אין בממשל, אלא הסתמכות על תחושות שמגיעות הן מהשגריר האמריקני בישראל תום ניידס והן מגורמים שמשוחחים תדיר עם אנשי הממשל ומשקפים באופן לא מדויק כי ישראל עומדת לפני חורבן.
מייקל אורן אינו נכנס לתוככי ענייני הרפורמה המשפטית, אבל הוא מתקשה מעט להבין איך ארצות הברית היא זו שתוקפת את המהלכים בישראל. "אני תוהה, הרי רק לפני קצת יותר משנה היה סוג של ניסיון הפיכה ופריצה לגבעת הקפיטול. אז מי הם האמריקנים שיבואו ויטיפו לנו על דמוקרטיה? הדמוקרטיה האמריקנית לא נמצאת בשיאה בימים אלה, וההטפה הזו מקוממת אותי מאוד.
"אני מבין שיש אינטרס אמריקני לגיטימי ליציבות בתוך ישראל, כי אנחנו ספינת המלחמה היציבה היחידה במזרח התיכון. בין זה לבין הבעת הביקורת החריפה מצד הנשיא ביידן כפי שהייתה בשבוע שעבר, יש כברת דרך. אני מכיר את ג'ו ביידן שנים, מכיר אותו ומעריך אותו. הוא אוהב את ישראל מאוד. אני חושב שהתגובה של ראש הממשלה נתניהו הייתה די מרוסנת, וכך נכון לנהל את המצב", הוא מוסיף.
מי שיצאה להגנתה של ישראל ונגד הממשל הייתה המועמדת לראשות המפלגה הרפובליקנית ניקי היילי, שנחשבת ידידה קרובה של ישראל. "מקומם כל כך שג'ו ביידן מטיף לישראל על עניין שהוא לגמרי נושא פנים־ישראלי. לעולם לא היינו רוצים שממשלת ישראל תידחף לעניינים האמריקניים ולנושאים הקשורים לבית המשפט העליון שלנו, והם לא היו מעלים על דעתם לעשות זאת. אנחנו צריכים לתת לישראלים להחליט על העניינים שלהם בעצמם".
ד"ר אורן חושב שמבחינת ישראל מדובר בצעד לא טוב, ושעדיף לה להתרחק מחיבוק שמגיע רק מצד אחד של הפוליטיקה האמריקנית. "התמיכה בישראל הופכת להיות מין כדור פינג פונג במאבק בין דמוקרטים לרפובליקנים בארצות הברית, וזה מנוגד לאינטרס שלנו. גם המאבק הזה לא טוב לנו. יש לנו אינטרס גדול שתהיה תמיכה דו־מפלגתית בישראל עד כמה שאפשר, וזה קשה מאוד היום בגלל הקיטוב האמריקני".
בימים האחרונים נשמעו גם איומים שלפיהם האמריקנים עלולים לפגוע בהסכם הסיוע הצבאי לישראל שנחתם בתקופת ממשל אובמה למשך עשור, ועתיד להסתיים עוד לפני שביידן יעזוב את הבית הלבן. "כל הכסף של הסיוע חוזר לתעשיות הביטחוניות שלהם. הם לא יקצצו לנו את הסיוע, כי זה בעצם בסופו של דבר סבסוד התעשייה הצבאית האמריקנית", אומר אורן. "אבל הם כן יכולים להימנע מהטלת וטו על החלטות גינוי לישראל במועצת הביטחון, הם יכולים לא לספק לנו סוגי נשק חיוני וגיבוי אם חס וחלילה ניקלע למצב של מלחמה – או נגד הפלשתינים, או חמור יותר - נגד האיראנים".
סיוע על תנאי
אחרי ששמענו איך נראים הדברים מישראל, מעניין מאוד לשמוע כיצד הם נתפסים בצד האמריקני. פנינו לג'ייקוב קורנבלו, הפרשן הפוליטי הבכיר של אתר 'פורוורד' היהודי־אמריקני, וביקשנו לשוחח איתו על מצב היחסים בין הצדדים. בשיחה עם 'בשבע' הוא מעריך שהדאגה בממשל ביידן מהרפורמה המשפטית לא תביא לפגיעה של ממש ביחסים האיתנים בין המדינות.
"ממשל ביידן הביע את התנגדותו לרפורמה המשפטית בישראל מכיוון שלא הייתה לה תמיכה רחבה, וגם גינה את המהלכים האחרונים של ממשלת ישראל ואת ההתבטאויות של כמה שרים בכירים. אין ספק שיש תסכול בקרב פקידי הבית הלבן לגבי האירועים שהובילו למתיחות הנוכחית, אבל אין עניין בממשל להעמיק אותה, כי היחסים טומנים בחובם הרבה דברים חשובים", אומר קורנבלו.
שמענו דברים קשים מהנשיא האמריקני כלפי ראש הממשלה והרפורמה המשפטית, וביקורת נשמעה גם מצד בכירים אמריקנים אחרים.
"החששות שהביע הממשל מפני הרפורמות המשפטיות דומים לאלו שהביעו גורמי ביטחון ישראלים ומרבית הממסד היהודי־אמריקני. הבית הלבן לא אמר שום דבר שונה או חריג.
"צריך לזכור שארצות הברית מתמודדת עם הרבה משברים פנימיים ובין־לאומיים, והבעיות הפנימיות בישראל כלל לא נמצאות בימים אלה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. אבל לא צריך להסתיר את העובדה שכרגע יש משבר, ולממשלת ישראל אסור להקל בו ראש. אני מאמין שנתניהו יודע את זה".
בינתיים ראש הממשלה לא הוזמן לבית הלבן מאז שנבחר לתפקידו, וזה נראה כמו איתות ברור של אי־שביעות רצון ואולי ניסיון ללחוץ עליו ללכת לכיוון מסוים.
"ג'ו ביידן ובנימין נתניהו מכירים זה את זה כבר ארבעים שנה ויצרו יחסי עבודה וידידות חמים. הם לא צריכים לקיים פגישה רק כדי שידווחו שהייתה פגישה כזו.
"העובדה שנתניהו עדיין לא הוזמן לבית הלבן קשורה לכך שהממשל רוצה לחכות ולראות איך נושא הרפורמה יתפתח, ולא לפרסם תמונה של מפגש בחדר הסגלגל בזמן שאלפי ישראלים מפגינים ברחוב. חשוב לומר שחוסר יציבות פוליטית בישראל לא יוביל להתפתחויות חיוביות. המהומה הזו משמשת הסחת דעת לכל הנושאים החשובים העומדים בליבת היחסים בין ארצות הברית לישראל - כולל המאבק נגד איראן והרחבת הסכמי אברהם".
לדעת קורנבלו, הממשל האמריקני מצפה לפשרה, אבל יותר מכך מחפש רגיעה מול הפלשתינים. "הממשל מחכה לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית שתהיה מקובלת לפחות על חלק ממפלגות האופוזיציה, ולהשבת השקט בתוך ישראל וגם ברמה הביטחונית מול הפלשתינים".
בישראל יש מי שרואים בהתנהלות הממשל התערבות בפוליטיקה הפנים־ישראלית. לדעתך אכן יש התערבות?
"הבית הלבן מאמין שהוא מביע חשש ששותפים לו מגוון רחב של אזרחים בחברה הישראלית ויהודים בארצות הברית. יש גם עניין של אמון ומחשבה שנכון לעכשיו, לפחות, נתניהו אינו שולט בממשלתו לגמרי, והדבר מעורר דאגה מהעתיד ומהסלמה אפשרית הן בתוך הציבור הישראלי והן מבחינה ביטחונית".
קורנבלו דוחה את הטענות בישראל שיש סיכוי שהסיוע הצבאי האמריקני ייפגע – גם במקרה שהרפורמה תאושר. "ממשל ביידן וההנהגה הנוכחית של שתי המפלגות בקונגרס לא ייתנו לזה לקרות. עם זאת ישנן קריאות שהולכות וגוברות, גם בקהילה היהודית, להציב תנאים מסוימים בסיוע לישראל, בין באיסור על הוצאה של סיוע צבאי להרחבת התנחלויות או לסיפוח שטחים ובין בהתניית סיוע עתידי בשמירה על ערכים דמוקרטיים בישראל. אם החקיקה המשפטית תעבור ללא פשרה כלל, יהיה לממשל קשה יותר להימנע מלהקשיב לקולות הללו".
במערכת המדינית יש בעיקר ניסיון להרגיע את הרוחות. גורמים בלשכת ראש הממשלה ביקשו מהשרים השונים להרגיע כל התבטאות הנוגעת לממשל האמריקני ולנשיא ביידן - לאחר ששר או שניים צייצו ציוצים מהבטן נגד דברי הנשיא האמריקני. "הקשב האמריקני", אומר לנו גורם במערכת המדינית, "כלל לא נמצא בישראל, אלא בסוגיות אחרות. יש רצונות בנושא הפלשתיני, אבל הסוגיה המשפטית מנוצלת למטרות לחץ. הצעדים הנכונים יהיו להוריד את הראש ולתת לגל העכור הזה ביחסים לעבור - והוא יעבור".
לדברי הגורם, "הממשלה מנהלת מדיניות ימין ועושה זאת גם בתיאום עם האמריקנים. נכון שספגנו ביקורת מצידם – אבל צריך לדעת לעבוד נכון ולהשיג יותר הישגים בשקט, במקום לצעוק בקול ולא להצליח ליישם מדיניות".
***