לקראת ליל הסדר, הלילה שבו האכילה מהווה נתח לא מבוטל מתוכנו, מתארחת באולפן ערוץ 7 ויקי ריכטר ישראלי מ'המסע שלנו', פורום משפחות מתמודדות עם הפרעות אכילה, לשיחה על הקושי שחווים הורים לילדים עם הפרעות אכילה.
"הפרעות אכילה מתחברות לא פעם למראה של נערה שדופה, גל עצמות, אבל זה לא בהכרח כך. הפרעת אכילה היא עניין נפשי ומחשבתי שכאשר הוא לא מטופל נכון אם בכלל, המצב מתדרדר עד למצב פיזי שקשה לפספס אותו כלפי חוץ", אומרת ריכטר ישראלי.
לדבריה הפרעת האכילה מתבטאת בעיסוק אובססיבי באכילה או במה שהיא מגדירה כהיטהרות ממה שנכנס לגוף. ההתדרדרות של ילדים שנמצאים במצבים שכאלה, הבאים לידי ביטוי בהרעבה מחד או בבולמוס של אכילה מאידך, יכולה להגיע עד כדי סכנת חיים.
דוגמא לדברים מציגה ויקי את בתה שלה שעברה מאשפוז לאשפוז כמי שסובלת מאנורקסיה כבר מספר שנים. האשפוזים התכופים כעת נובעים מכך שבראשית הדרך לא היה הטיפול המונע והבולם את ההתדרדרות בקהילה.
"הטיפול שהפרעות אכילה דורשות הוא טיפול רב מערכתי שכולל גם מעקב פסיכיאטרי, גם טיפול רגשי וגם טיפול של תזונאית", היא אומרת ומציינת כי בעמותה שלה הדאגה היא להפנות את המשפחות לגורם המטופל המתאים להן על פי המציאות המשתנה מאדם לאדם.
הפרעות האכילה באות לידי ביטוי אצל נשים צעירות בשיבוש במחזור החודשי, מה שמהווה איתות לבעיה עמוקה יותר שיש לטפל בה. לרופאי הנשים יש יכולת לאבחן כך את המצוקה של הגוף כולו ולהפנות את הבנות לגורם הטיפולי הראוי והנכון.
הטיפול, מציינת ויקי, אמור להיות כלל מערכתי שאליו חוברים מספר גורמים וגופים כאשר הראשונים לזהות ולהתריע הם ההורים שהם "הקו הראשון במלחמה מול מפלצת הפרעת האכילה. העמותה שלנו מבקשת לחזק את ההורים ולהרים אותם. ההורים כיום נותרים ללא מענה וללא הדרכה. אם היו לי כאימא לילדה עם הפרעות אכילה, ההדרכות וההכוונות שקיימות היום, היו נחסכות ממני הרבה טעויות שעשיתי בדרך".
העמותה מובילה קבוצות תמיכה של הורים להורים לצד הרצאות, חשיפה למחקרים ולחומר מקצועי שמסייע להתמודד עם המציאות שנופלת עליהם. "אם ההורים לא יהיו חזקים הילד לא יחלים ותהיה הסלמה של המצב"
יצוין כי מדובר במחלה שמובילה לדיכאונות עד כדי התאבדויות, מה שמוסיף על סכנת החיים שהמצב הגופני מביא אליו את הלוקים בהפרעות.
ויקי מספרת על המאמצים של העמותה לקדם חשיפה תקשורתית למצוקות ולהתמודדות וזאת בראיונות של נציגים בתקשורת המספרים את סיפורם האישי. כעת נערכים שם להגשת בג"ץ כי "יש בישראל חוק בריאות ממלכתי וכל הנוגע להפרעות אכילה לא נכלל בחוק הזה. המדינה לא מספקת את הטיפול הנדרש ונוצרים פערי המתנה לטיפול ואישפוז בסדר גודל של שישה חודשים עד שנה, מה שמגדיל את אחוזי התמותה".
עוד היא מציינת כי כיום אין בקהילה מנגנון סיוע למשפחות שפונות למטפלים פרטיים. כבר כעת הם מוצפים וההמתנה ארוכה. משפחות משלמות סכום של כ-7000 שקלים מדי חודש לטיפול הנדרש, מעבר לצורך להוריד אחוזי משרה או לעזוב את העבודה על מנת להתפנות לטיפול במתמודד עם המחלה. "במסגרת הבג"ץ אנחנו רוצים הכשרה של אנשי מקצוע נוספים, בנוסף שיהיה טיפול מניעה בקהילה כדי למנוע את האישפוזים, מה שיכול להיות כאישפוז ביתי המשתלב בלימודים בבתי הספר, במידה ולא נמנע האישפוז שיהיה טיפול המשך שימנע חזרה לעוד ועוד אישפוזים".
בדבריה היא מוסיפה ומתארת את המצוקה הכלכלית שבה מוצאות את עצמן המשפחות, וכ"פלסטר", כהגדרתה, נדרש החזר על תשלום הטיפולים הפרטיים, מה שלא קיים כיום. סיוע כלכלי של המדינה בשלבים מוקדמים בולם התדרדרות שמחירה גבוה פי כמה וכמה בהמשך הדרך.
את דבריה חותמת בקריאה לתשומת לב של הורים ובני משפחה לכל סממן המלמד על תחילתה של התדרדרות, ופנייה לעמותה כבר בשלבים הראשונים על מנת למנוע את שלבי ההמשך. "מאוד חשוב לנו שהורים לא יישארו לבד", היא אומרת.