מה חשבתי שאעשה בפסח:
קמים בכיף לארוחת בוקר עם הילדים ומתארגנים לליל הסדר.
מה אני עושה בפסח:
מעירה את הילדים באמצע הלילה כי יורים עלינו
דופק מהיר
לחץ
מנסה להרגיע אותם
מטח של רקטות
מנסים לחזור לישון
נרדמים
מתעוררים
שוב אזעקה
הילדים בוכים
מנסה להרגיע
מבינה שצריך לצאת משדרות
מודיעה לחמותי שלא אגיע אליה לארוחת החג.
הילדים בהיסטריה
הם כבר יודעים מה יכול לקרות אם
מכינה תיקים זריז
דופק על 200
מחכה להזדמנות לצאת
איזה פחד
שלא יתפוס אותנו בחוץ
גם פעם שעברה חששנו כך
ונשארו
ונפצענו
ודודק'ה נהרג
אז הפעם יוצאים
למרות החשש
שמע ישראל
מתוך יומן חייהם של האנשים בעוטף (לא יומן שלי, לא חזרנו לגור בשדרות)