משפחת די היא משפחה שלא רואים כל יום והעוצמות המשפחתיות, החיבוק המדהים של כולם והאמונה הכל כך איתנה של כלל המשפחה, מהווה השראה אמיתית.
כבר בתחילת הלוויה, בין שירי העצב פתאום בוקעת שירה אדירה של "שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים! שובה השם את שביתנו כאפיקים בנגב". אלפי אנשים ובעיקר בנות צעירות שרות בדבקות באמונה ובאהבה.
ליאו אבי המשפחה דיבר בצורה שלא שמעתי מעודי. ליאו אותו פגשתי למספר דקות אמש בבית החולים בשובו מאבו כביר, איזה מצב נוראי לנסוע לאבו כביר לזהות את שתי בנותיך ההרוגות ולרוץ חזרה לרעייתך שנאבקת במלוא כוחה להמשיך לחיות. הלב ממאן להאמין.
ליאו, לאחר שעבר את כל בני משפחתו המורחבת חיבק ובכה על כתפיהם, מתחיל בתודות לכולם על הסיוע, אומר לקהל שהם נס! התמיכה שהם נותנים והסיוע למשפחה, הכרת הטוב, כל כך משמעותי.
האב ממשיך ואומר שתאומים סיאמיים יודעים שהם גוף אחד אם מכאיבים לאחד והשני מרגיש, ליאו אמר שהוא יודע שכולנו עם אחד בעקבות העובדה שכל קצוות העם שמאל ימין דתי חילוני כאחד, הרגישו את הכאב העמוק. אם כך טוען ליאו המיוחד כל כך, ברור שכולנו עם אחד! עם ישראל חי!
אחריו עולות האחיות והאח להספיד, נותרו שלושה מתוך חמישה. כל אחד מדבר בצורה כל כך כנה מרגשת ומעצימה. קשה לתאר עד כמה.
והם כולם מחובקים כל העת, עומדים יחד מחובקים, בוכים ומאמינים.
מבקשים שכל אחד מאיתנו ייקח חלק קטן מרינה, חלק קטן ממאיה וכשלא יהיה לנו כח לעשות משהו שנחשוב עליהם. שאם נפעל לטוב בהשראתן אז זו נחמה גדולה למשפחה.
נשאתי את מיטתה של מאיה הי"ד עד לחלקת הקבר, ללוות אותה למנוחת עולמים, כזו צעירה וכמה השפיעה על חייהם של רבים כל כך.
החברות הרכזות ומנהלים מהשירות הלאומי התייפחו בבכי וכל מי שהכיר אותה אהב אותה כל כך, היא היתה כל כך משמעותית לכולם.
מאיה ורינה יקרות, תהא נשמתכן צרורה בצרור החיים, אנחנו כאן נשתדל לקיים את הצוואה ולהוסיף טוב, להוסיף אחדות להוסיף אור ונזכור תמיד ש"עם ישראל חי".
מן השמים ננוחם כולנו!
--
ראובן פינסקי הוא מנכ"ל מנהלת השירות הלאומי-אזרחי
