הרב משה האוער
הרב משה האוערצילום: דוברות OU

סדר הפסח ממחיש את חשיבות התקשורת בהבנת ההיסטוריה המשותפת שלנו, בניית תחושת השייכות שלנו והגדרת מסלול לעתיד של העם היהודי.

הסדר מבוסס על דו-שיח, על ניתוח טקסטים מפורט ואולי, המוכר מכל, על שאלות ותשובות - אפילו שאלות קשות המנוסחות בכוונה במונחים פרובוקטיביים. כמובן, הוא כולל גם ארבע כוסות יין, שירים מרוממי רוח, התמקדות בילדינו ואוכל טעים. באמצעות כל המרכיבים הללו, אנו בונים קשרים משפחתיים ותחושה של שייכות לאומי, כפי שכתב הרב יונתן זקס ז"ל, הן באופן "אנכי" על פני הזמן ובאופן "רוחבי" בכל הקהילות המשותפות שלנו. בסדר הפסח, אנו משתמשים בתקשורת כדי ליצור "אנחנו" גדול יותר ומטפחים את תחושת הזדהות שלנו עם הדורות הקודמים ועם יהודים בכל מקום.

ההשתתפות בסדר הפסח היא אחת החוויות האוניברסליות ביותר של יהודים בעולם היום, ללא קשר למיקום גאוגרפי או השתייכות דתית. לכן, בבוא פסח השנה, בעקבות הקרע העצום בתקשורת ובשייכות שחווה העם היהודי בשבועות האחרונים, עלינו לנצל את הלקחים שנלמד שוב בסדרים שלנו כדי להבטיח שנתקדם במסלול בונה ומאחד כאשר יתחדשו הוויכוחים הפוליטיים עם צאת החג.

אריק פינגרהוט
Israel National News

דו שיח לאומי בונה הוא חיוני לעתידה של מדינת ישראל וליחסיה עם יהדות העולם. נכונה הטענה, כפי שרבים ציינו, שהמחלוקת הנוכחית נגרמה בשל סוגיות עמוקות יותר וחששות צודקות ביחס לאיזון הנכון בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת בישראל, בייחוד סוגיות הקשורות בזהות הדמוגרפית והדתית המשתנה בישראל ובגולה ובהשפעת השינויים הללו על התרבות, הכלכלה, הצבא וזכויות הפרט. אולם העובדה שלמתחים בהווה יש שורשים עמוקים יותר ושיידרש מאמץ רב לפתרונם הא סיבה עוד יותר מוצדקת להתמודד עם הוויכוח ברגישות רבה.

במהלך המשבר הנוכחי, נאומים פוליטיים היוו את אופן התקשורת העיקרי בעולם היהודי. במקום לבנות "אנחנו" חזק יותר, הנאומים הפוליטיים מעוררים תחושה של "אנחנו והם" תוך הדגשת הפערים והתעלמות מהמכנים המשותפים ותוך הצגת החששות והדעות של האחר באופן הקיצוני ביותר שאפשר. אין ספק שקיימים הבדלים מהותיים בין הגופים השונים, אך קיימות הרבה יותר נקודות משותפות. ועל אף כל הרעש, כולנו חלק מ"אנחנו" גדול יותר.

איך מתקנים את זה? יש למתן את הנאומים הפוליטיים בדו שיח לאומי תוך המרת מתקפות אישיות בדיון מהותי. יש להעניק זמן אוויר וכבוד לכל מי שמקדם ערכים משותפים. עלינו להתמקד ב:

אחדות: יש להפקיד את מאמץ הדו שיח אצל אנשים - דוגמת הנשיא הרצוג - שמטרתם לבנות את ה"אנחנו" המשותף על פני הרחבת הפער בין "אנחנו והם". אחדות לא תושג על ידי אלה המחפשים יתרון פוליטי או אחר מתוך המשך המאבק, אלא על ידי הקולות הרמים, הבטוחים והמרגיעים של אלה השואפים לשלום, אחדות ויציבות ואושר מברכים על כל צעד לקראת קונצנזוס וכל טיפת התקדמות.

מפגש: יש לגשת לאחר באוזן קשבת מתוך רצון אמיתי להבין את החששות שלו. בואו נאפשר לארבעת הבנים להסב לאותו שולחן, להציג את שאלותיהם ולהכיר זה את זה. בעוד זרים מעוררים חוסר הבנה ופחד, מפגש תמיד מגשר על הפערים ומאניש את שני הצדדים.

ענווה: בית הלל מלמד על פי דוגמה אישית - דיאלוג מתחיל בהכרה אמיתית בסוגיות שמעסיקות את הצד השני. עלינו לבסס ביטחון על ידי הגברת הערכים המשותפים שלנו ולא בהגזמת הפערים. עלינו להתקדם בתפילה היפה של רבי אלימלך מליז'נסק על שפתינו ובליבנו ולבקש מהאל "תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם".

החגים הקרבים עלינו לטובה מאפשרים לנו הזדמנות. שני הצדדים הוכיחו את המחויבות העמוקה שלהם לעתיד ישראל, כל אחד לפי ראות עיניו. אף אחד מהצדדים לא ייעלם. כעת הרגע למתן את הדמוניזציה על ידי בניית היכרות אישית.

בעוד שמדובר בדרגה פחותה בהרבה, הקהילה היהודית בארה"ב מתמודדת עם סוגיות דומות לאלו שבליבת המתיחות הנוכחית בישראל. גם כאן, מגזרים בקהילה נעים בכיוונים שונים תוך יצירת אתגרים שייפתרו רק באמצעות שותפות ותקשורת.

אנו כותבים את המילים האלו יחד, לא כמסר פסח "מלבב" אלא כעמיתים וחברים בעלי נשקפות שונות ביחס לעולם היהודי שעושים את המירב כדי לממש את הערכים וההתנהגויות הללו בעבודתנו. כולנו עושים טעויות, כולנו בודקים את העבודה של האחר אולם, לאור השינויים בישראל ומבית, אנו מחוייבים להכפיל את מאמצינו בדו שיח, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. איננו לבד במשימה זו, אנו חברים בקבוצה מדהימה של מנהיגי קהילה יהודים שמשוחחים ועובדים יחדיו בתקופה מאתגרת זו.

ההגדה מספרת איך, אחרי לילה ארוך ופרודוקטיבי של דיאלוג, הוזכר לחז"ל שעליהם לסיים ולקרוא את קריאת שמע. במילים "שמע ישראל, ה' אלוקינו", אנו מבטאים את המחויבות שלנו לעמנו, ישראל, ביחד עם המחויבות שלנו לאל האחד בלבד. מי ייתן וכולנו נקום משולחן הסדר בתחושת הזדהות חדשה עם הדורות שלפנינו ועם יהודים בכל מקום.

--

אריק ד. פינגרהוט הוא נשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (JFNA)

הרב משה האוער הוא סגן נשיא ומנכ"ל ארגון ה-OU בארצות הברית – האיחוד האורתודוכסי

אריק ד. פינגרהוט והרב משה האוער עומדים בראש ארגונים המייצגים את המגוון הרחב של קשת הקהילות היהודית בארצות הברית