צריך לומר ביושר, טרור היה כאן תמיד ולצערנו גם יהיה. זה מחיר קיומנו כאן ככבשה בין שבעים זאבים, זה מחיר האנטישמיות ושנאת ישראל.
אבל צריך לומר גם שאפשר - די בקלות - לזהות מגמה ברורה בכל הנוגע לטרור, והמגמה חד משמעית: תקופתו של נתניהו כראש ממשלה, לאורך כל 15 שנותיו, היא זו שבה נהרגו בממוצע הכי מעט ישראלים כתוצאה מאירועי טרור.
נכון, הכי מעט זה עדיין הרבה יותר מדי, כל יהודי הוא עולם מלא ורציחתו שורפת לנו את הלב. אבל כשמודדים הצלחה בהתמודדות מול הטרור, זה הפרמטר הכי חשוב לנו. חיי אדם. חייהם של אזרחי מדינת ישראל.
בחלוקה גסה, יש שני סוגי טרור: האחד דתי והשני חילוני-מדיני. לראשון, מהסוג שמוכוון על ידי חמאס, לא אכפת מי יושב בבלפור ומה קורה בזירה המדינית. השני, זה שמגיע בעיקר מיהודה ושומרון, תלוי גם בנו.
טרור מדיני ניזון מתקווה. כשהוא מזהה חולשה אצל יריביו, כשהוא מוצא אצלם התרפסות וחוסר אמונה בצדקת הדרך, כשהוא מזהה הזדמנות לרשום הישגים - אז הוא לוחץ.
הממשלה הקודמת הייתה מוגבלת פעמיים: היא התקשתה לפעול ביד חופשית נגד הטרור הדתי, בגלל תלותה ברע"ם ובאחים המוסלמים. אבל גרוע מכך, היא העניקה תקווה לטרור המדיני.
כשגנץ אירח בביתו את אבו מאזן, זו הייתה זריקת עידוד לטרור. כשהרש"פ חזרה לשיח הציבורי, כשהמשא ומתן המדיני עם הפלסטינים עלה שוב לשולחן, הטרור זיהה הזדמנות ונעץ את שיניו.
האמנות של נתניהו - אולי האיש שזכאי יותר מכל לקרדיט על הצפת המודעות לנושא הטרור ברחבי העולם, בהקמת מכון יונתן לחקר הטרור בשנות ה-80 - היא ייבוש ביצת התקווה של הטרור. כך הוא נהג ב-1996, כך הוא נהג ב2009, וכך הוא כנראה מתכוון לנהוג עכשיו.
אין לנתניהו פתרונות קסם אחרים, כי הצבא אותו צבא, והשב"כ אותו שב"כ, והיכולות אותן יכולות. הסוד של נתניהו הוא בזירה המדינית, לא הצבאית.
למרבה הצער, דעיכת התקווה שמזינה את הטרור לא פועלת באותה מהירות ובאותו קצב שבה הוא צומח. כדי להחזיר את ההרתעה נדרש זמן. כדי שהמסר יחלחל למטה למפגע הבודד, כדי שהוא יאבד את התקווה שקיבל בשנתיים האחרונות, נדרש תהליך.
מוקדם לחלק ציונים לממשלה שסוגרת בקושי מאה ימי קיום, וברובם היא נאלצת להתמודד עם האתגר הפנימי והמאבק האופוזיציוני חסר העכבות. ממשלה נבחנת למפרע ולאורך תקופה. רק בעוד שנה ויותר נוכל להתחיל לחלק ציונים לממשלה הנוכחית על התמודדותה מול גל הטרור. בינתיים, נמלא את בקשתו של הבעל והאב השכול, ליאו די.
"דגל ישראל מסמל את הטוב. ישראל והטוב עוסקים בבנייה. אני קורא לשתף ברשתות את דגל ישראל עם מסר חיובי. שתפו עם חבריכם והם ישתפו הלאה... עשו את זה למען נשמתן של לוסי, מאיה ורינה. עשו את זה עכשיו".