מאות בני אדם ליוו היום (שלישי) למנוחות את לאה (לוסי) די הי"ד, שנפטרה מפצעיה יומיים אחרי שנורתה יחד עם בנותיה בפיגוע טרור אכזרי בצומת חמרה בבקעת הירדן.
ההלוויה נערכה בבית העלמין בכפר עציון. שני בנותיה של לוסי מאיה (20) ורינה (16) נרצחו גם הן בפיגוע ומותן נקבע עוד באותו יום. שתי האחיות נטמנו שלשום בבית העלמין בהלוויה המונית וקורעת לב.
בהלוויה השתתפו בין היתר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרים ניר ברקת, עידית סילמן ואורית סטרוק, חברי הכנסת בועז ביסמוט, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אתי עטיה וחנוך מילביצקי, וחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם.
קרן, בתה של לאה (לוסי), ספדה לה בדמעות: "ליד הקבר של מאיה ורינה עצמתי עיניים והתפללתי שתתעוררי, שלא נצטרך לעבור את הכאב הזה פעמיים. מה אם אמא לא תתעורר? אני משותקת מרוב כאב. לאבא אמא זה כמו לאבד חיים - אי אפשר להתקדם מפה. היית הדבר האחרון שנשאר לנו כמשפחה, היית לנו כמו דבק. תמיד אמרת שאת מחכה לנכדים, שרצית להיות סבתא, ועכשיו הם לא יזכו להכיר אותך. ירו בך פעמיים ונלחמת על החיים שלך".
הבת טל ספדה: "איך מסכמים את אמא? אי אפשר לסכם בהספד. אני מנסה להבין איך נרדמים. אמא, מי תעזור לי כשאצטרך? מי יהיה חזק בשבילנו? אמא, מי תגן עליי עכשיו? תמיד הגנת עליי מדברים רעים, היית שרה לי 'המלאך הגואל' בבית, ואמרת שאשמור את זה לזמנים שאצטרך. הלוואי שהנכדים שלך יהיו דומים לך. את דואגת עכשיו למאיה ורינה, מי ידאג עכשיו לנו?".
ליאו, בעלה של לוסי, ביקש מהקהל לשיר עמו את השיר "אני מאמין". לאחר מכן הוא אמר: "לוסי היתה חברה טובה לכולם, אבל עבורי החברה הכי טובה. עלינו ביחד לארץ, בנינו לעצמנו חיים חדשים בארץ המובטחת. אמרת שאת לא יכולה לדמיין מקום אחר לחיות בו. ביקשת ממני לכתוב לך נאום משמעותי ליום ההולדת ה-50 שלך, ועכשיו אני מספיד אותך. לוסי, אני רוצה שתשובי. לעולם לא אקח את היעדרותך כאות לכך שהאהבה שלנו דעכה. לוסי, אני מתגעגע אליך".
"היית החברה הכי טובה שלי", המשיך הבעל השכול, "טיילנו בעולם ביחד, עלינו ביחד ובנינו חיים בארץ המובחרת. בסוף הקורונה החלטנו לעבוד 4 ימים ולטייל ביחד בימי חמישי, כך עשינו מזה שנתיים וחצי, לפעמים הייתי עובד בצהריים ואני מתחרט על זה".
"בילינו 6 שנים כזוג רבני בהנדון, היו שנים נפלאות, היה לנו הרבה זמן ביחד. אני אומר זוג רבני כי את הובלת את ארוחות השבת, היה לך מרק עוף לשבת שהמרכיבים היו סודיים, לפני שבועיים היית עמוסה ושלחת לי את המתכון. עכשיו אני אהיה חייב לבשל את המרק", ספד ליאו.
בנג'מין, אחיה של לאה (לוסי), סיפר בהלוויה כי "לוסי לא הייתה אישה רגילה. היא תמיד הגשימה את המטרות שלה - ללמוד יפנית, ללמוד באוקספורד ולהיות יהודייה יותר. היא ראתה את העולם סביבה, שבו יכלה להשפיע, וטיפחה הרגשה של יחד בקהילה. כשלוסי וליו עברו לגור בישראל, לוסי שוב החליטה להחזיר לקהילה בצורה הטובה ביותר - ללמד ישראלים אנגלית בהתנדבות. היא הייתה אימא מסורה לילדיה. תזכרו את לוסי, מאיה ורינה, ותיזכרו בכל הטוב שיש בעולם הזה, ומה כולנו יכולים לעשות בשביל להפוך את העולם למקום טוב יותר".
לוסי הייתה מורה לאנגלית בישיבת בני עקיבא אורות יהודה באפרת. המשפחה החליטה לתרום את איבריה של האם, כדי להציל חיים של אחרים.
"כשהרופאים סיפרו לנו את החדשות וגם אמרו לנו שהיא במצב הזה שהיא יכולה לתרום את האיברים, קיבצתי את המשפחה והחלטתנו ביחד לתרום את האיברים", אמר ליאו בשיחה עם ערוץ 7.
"ההחלטה התבססה על מספר נימוקים: הראשון, הרב שלי בדק את הנושא ההלכתי והבהיר לי מעל לכל ספק שמדובר במעשה חשוב, מצווה של ממש".
"בנוסף, לוסי ואני דיברנו על זה בעבר, והסיבה היחידה שלא היו לנו כרטיסי תורמי איברים, היתה שחששנו שאם נהיה בחו"ל ויראו כרטיסים כאלה עלולים לנהוג בנו באופן שמנוגד להלכה היהודית", הוסיף.
לדבריו, "חייהם של חמישה אנשים ניצלו ושתי תרומות קרנית נעשו בזכותה של לוסי. בנסיבות המצערות שלנו, אלא קצת חדשות טובות עבור המשפחה".
