הרב בן ציון קוק במכירת חמץ
הרב בן ציון קוק במכירת חמץצילום: יחצ

שבוע לא אכלנו חמץ ויש לכך השלכות גם ליום שאחרי פסח. חכמים אסרו את השימוש בחמץ שעבר עליו הפסח. בהלכה זו אנו נתקלים בבית וברכישת מוצרים שונים לאחר ימי הפסח, ארגון כושרות עושה סדר ומציג מדריך מעשי עם כל השיטות ליום שאחרי פסח: איך צריך להתנהל ביום שאחרי פסח מי מחמיר ומי מיקל.

"בבית – כאשר לאחר הפסח נמצא חמץ שבשוגג לא ביערנו או לא מכרנו לגוי – אסור להשתמש בו, בחנות או במסעדה – יש להקפיד לרכוש מוצרי חמץ שיוצרו לפני הפסח רק במקום שבו מוצג אישור מכירת חמץ מאת הרבנות המקומית. עלינו לוודא שהאישור המוצג הינו האישור המקורי (ולא צילום של אישור לבית עסק אחר...) ועדכני לשנה זו", אומרים בכושרות.

בכושרות מציינים: "מעיקר הדין חמץ שהיה ברשות גוי או נמכר לגוי לפני פסח – מותר באכילה לאחריו. וצריך לדעת שיש גם חלק מגדולי ישראל שהחמירו שלא להשתמש בחמץ שנמכר לגוי, המקפידים על כך קונים רק מוצרים שתאריך הייצור שלהם לאחר הפסח. פעמים רבות בשבועות הסמוכים לפסח, בעלי החנויות מניחים על המדפים את המוצרים שיוצרו לאחר הפסח, ולאחר מכן חוזרים למכור את אלו השמורים במחסנים. לכן המקפידים לא לרכוש חמץ שנמכר בפסח יש לשמור על ערנות בקניות גם זמן רב לאחר הפסח (בערך עד חג השבועות), בפרט במוצרים יבשים המאוחסנים זמן רב, כגון פסטה, דגני בוקר וכדומה."

בנוסף נותנים פתרונות בכושרות לאלו שרוצים לוודא מתי המוצר יוצר: "ניתן לבדוק את קוד המוצר – כאשר לא מסומן תאריך הייצור, ניתן לזהות אותו בקוד המוצר (לא הברקוד, אלא הקוד המודפס בהזרקת דיו על גבי מוצרים רבים). הקוד בנוי משני חלקים: הראשון מסמן את שנת הייצור, והשני – את מספר הימים שעברו מתחילת השנה הלועזית. בשנה זו (תשפ"ג), מוצרים שמסומן עליהם מספר גבוה יותר מ-103 או מ-23103 יוצרו לאחר הפסח (לעיתים בסוף הקוד ישנו מספר נוסף המייצג את מספר המשמרת שבה יוצר המוצר)".

אולם חשוב לדעת: "ייצור המוצר לאחר הפסח אינו מבטיח שלא החלו לייצרו לפני פסח או שלא עירבו בו מרכיבי חמץ שיוצרו לפני הפסח. לכן במוצרים שתהליך הכנתם ארוך, כגון בירה שתהליך הכנתה כחודשיים, או משקאות חריפים אחרים – לא מספיק לוודא שתאריך הייצור הוא לאחר הפסח, ובחודשים הסמוכים לפסח יש לרכוש מוצרים אלו רק במקומות בעלי אישור על מכירת החמץ. אף שחשש זה קיים גם במוצרים בעלי תאריך ייצור מאוחר, למשל: מוצרים שבהם מעורבים חומרי עזר מחמץ – ניתן לסמוך על תאריך הייצור, משום שאיסורו של חמץ לאחר הפסח הוא מדרבנן, ו'ספק דרבנן לקולא'".

עוד חשוב לדעת: "ההקפדה על רכישת חמץ חלה על מוצרי חמץ וודאי - כגון: מאפים, וויסקי, בירה, וודקה, פסטה, שקדי מרק, קווקר, בורגול, חיטה, דגני בוקר וכדומה. ולא על כלל המוצרים".

במדריך של כושרות יש גם טיפים מיוחדים שנותנים והם: "קמח לאחר הפסח - יש המחמירים לאכול רק מוצרים שיוצרו מקמח שנטחן לאחר הפסח. מקור חומרה זו בעובדה שבעבר היו גרעיני החיטה נרחצים זמן רב במים, וממילא הקמח שנטחן מהם היה נחשב לחמץ. אולם בימינו על גבי החיטים מותזים רק מעט מים שאינם גורמים להחמצתן, והקמח אינו מוגדר חמץ.

''צריך גם לדעת שיש מוצרים עם כמות חמץ מועטה, או שלא ברור שיש בהם חמץ כלל, כגון: דגים, בשר, אבקות אינסטנט, במבה, גלידה (שאינה מכילה שברי עוגיות), גרעינים ופיצוחים, דבש, חומץ, חלווה, סלטים וממרחים, יין, מיונז, מיץ לימון, מסטיקים, מרגרינה, משקאות קלים, פירות יבשים, צ'יפס, קופסאות שימורים, קמח, רטבים ושמנים. או מוצרים שהחמץ שבהם פגום – כגון תרופות מרות, כלי נייר וחומרי ניקיון. מוצרים שאינם אוכל – מוצרי טיפוח וקוסמטיקה (דאודורנט, אודם, בושם וכדו'), סבונים, מזון לבעלי חיים וכדומה- את כל אלו אין צריך להקפיד לרכוש ממכירת חמץ או לאחר הפסח".