"כשל חינוכי עמוק", "בושה וחרפה", "אוסף סטאורטיפים נמוכים ומוטיבים גזעניים," "סרטון מזעזע", אלו רק מעט מהציטוטים הנקשרו לכתר "סרטון אולפנת חורב".
אך מה לעשות, זוהי פאטה מורגנה דמיונית של "גזענות מחרידה בציונות הדתית". צריך בסך הכל להבין ניואנסים.
גילויי גזענות והעניין העדתי הם נקודה רגישה בחברה הישראלית, על כך אין ויכוח, ובהחלט ראוי להזדעק על עוולות והתגזענות. אך הפעם זעקתכם היא עוולה בעצמה ומקורה בתפיסה מוטעית של המציאות.
סרטוני הכתרה פארודיים הם בדיחות פנימיות של אולפנות וישיבות. זר לא יבין זאת. מגוחך להסתכל בצורה ביקורתית על בדיחות אישיות של אולפנה "מעורבת עדתית" (טיפשי בעיני להציג עובדה זאת בכלל).
למה הדבר דומה? לישיבת נו"ש שעושה סרטון "אם נושניקים היו נשים", האם כל הנשים שרות במקלחת או אומרות כל בוקר שאין להן מה ללבוש? אני מניחה שלא. זו בדיחה, במהותה היא כוללת ו"מכלילה". אבל האם ציבור הנשים בישראל יצא למחאה על הומור ופארודיה מצחיקה המיועדת לאווירה פורימית עליזה ברוח טובה? גם לא. ה-ו-מ-ו-ר.
ראיתי את הסרטון. למעט בדיחה אחת מעט צורמת שאולי היה אפשר לוותר עליה, הבדיחות היו ברוח טובה ובהווי מכבד ואמיתי. אציין את העובדה שלכאורה גם את הצד "האשכנזי" - "הכלילו", הרי ברור לכולם שבאותה מידה שלא כל צלצול אשכנזי הוא חורשת האקליפטוס, כך לא כל צלצול ספרדי הוא מלך מלכי המלכים - אבל זה מצחיק. וזה הכל. העליהום מיותר.
וכהשוואה - תיכונים חילונים ודתיים רבים מייצרים סרטוני גמר למגמת קולנוע. רבים מהם עוסקים בנושאים רגישים, אלימות במשפחה, הטרדות, וכן- גם ענייני גזענות ואפליה. מעולם איש לא זעק על כך, מדוע? כי זו הצגה.
רק ילדות מכל גווני העם שצחקו על עצמן באהבה, כבוד, ותמימות פשוטה של הומור. מספיק, פשוט מספיק להכפיש בלי להבין ניואנסים.
הכותבת היא תלמידת י"ב באולפנת כוכב יעקב