שבוע טוב
שבוע טובערוץ 7

ואולי אותה שתיקה

לתומי סברתי שבתקופה הזו של המו"מ על חקיקת תיקוני מערכת המשפט נהיה תחת בליץ הסברתי של ראשי הקואליציה. ההיגיון אומר שממש עכשיו שרי הממשלה והעומד בראשה היו אמורים לא להרפות ולהסביר לעם היושב בציון את נפלאותיה של הרפורמה.

הרי גם בין תומכי הממשלה יש רבים מאוד שלא ממש סגורים על האירוע, והדבר בא לידי ביטוי בצניחת מנדטי הליכוד, אז בימים הללו של הפוגה והמתנה היינו אמורים לראות את השרים וחברי הכנסת מתרוצצים ומדלגים מאולפן לאולפן, מכנסים חוגי בית, כנסים והרצאות בכל רחבי הארץ, משתתפים בפאנלים מול נציגי המתנגדים, מפיקים ומפיצים סרטונים קצרים יעילים וקליטים שיסבירו במה מדובר, מפרקים את הרפורמה לגורמים ומוצאים אינסוף דרכים להבהיר אותה לציבור הכללי, או לפחות לתומכיהם שלהם.

אבל לא. במקום זאת אנחנו זוכים רק לשתיקה כללית.

והשתיקה הזו מחשידה מאוד. ידוע הכלל שאומר שטוב למות בעד אידיאולוגיה, אבל כדאי למות מאוחר כדי שלא נמות על האידיאולוגיה הנכונה... ובהחלט יתכן שהשתיקה הזו נובעת מחשש של הח"כים והשרים למצוא את עצמם "מתאבדים" בשצף קצף על סעיפי רפורמה שיתבטלו באותן שיחות אצל הנשיא ויהפכו לעפרא דעלמא.

אבל יכול להיות גם שהשתיקה הזו מבשרת על ויתור קואליציוני שקט על האירוע כולו, שיילך ויידחה ויתמסמס וימוסמס עד שיעלם ויימוג.

יש להם זמן

לא פחות מחמישה חודשים חלפו מאז הפיגוע בכניסה לירושלים בו נרצחו אריה שופצ'ק וטדסה טשומה הי"ד, עד שהתיר בג"ץ למדינה להרוס את ביתו של המחבל. עכשיו יתחיל תהליך נוסף שמי יודע מה יהיה אורכו עד לביצוע ההרס, וההרתעה מה יהא עליה?

איזה רושם הרתעתי יותיר הרס בית משפחת מחבל אחרי זמן רב כל כך על המחבל הבא שחושש לגורל יקיריו גם אם על גורל עצמו הוא כבר ויתר?

אז יגידו לנו שאנחנו מדינה מסודרת, נאורה ומתקדמת, וככזו אנחנו לא יכולים לחרוץ דין בלי לדון לעומקו של עניין, בלי לתת הזדמנות לערער ובלי לדוש בראיות ולברר כל עדות וכל העסק הזה לוקח זמן. אז זהו, שמאחר ומדובר בחיי אדם, אין לנו את הזמן הזה. הפיגוע הבא יכול להיות כבר בקנה וכדי לתת סיכוי למניעתו נדרשת ענישה מהירה ומיידית.

אשר על כן, יתכבדו נא מלומדנו ויקימו טריבונל משפטי מהיר לאירועים מעין אלה. ישבו שופטי הטריבונל יום אחר יום לישיבות של 8 שעות עד לבירור הנתונים והעובדות ובתוך שבוע לכל היותר יוכלו להכריע ולהורות על ההרס שייצא לפועל בתוך יומיים לכל היותר. אין סיבה להתמהמה מעבר לזה. ככה זה בשעת חירום.

הצרחה פוליטית חסרת טעם

לדקה וחצי עבר בי הרהור על האפשרות שאולי נכון לשר איתמר בן גביר לנקוט בה. שוב ושוב מספר לנו השר, כנראה בצדק רב, עד כמה מונעת ממנו היועמ"שית מלפעול, עד כמה גורמים במערכת מסכלים כל מהלך שהוא מבקש לקדם, ובשל כך עד כמה הוא קרוב לנטוש את שולחן הממשלה ולעבור לספסלי הח"כים. אולי, הרהרתי ביני לבין עצמי, לא צריך למהר ולעזוב. אולי יעיל יהיה יותר לבקש הצרחה. לבקש מראש הממשלה להתחלף עם אחד השרים האחרים.

נכון, במשך כמה ימים יהדהדו הכותרות את מה שיפורשן כניצחון על בן גביר, אבל אם האירוע יוסבר היטב והאצבע המאשימה תופנה לכל אותם תוקעי מקלות בגלגלי פועלו של בן גביר, יחלפו הימים וצהלולי התקשורת והשמאל יתחלפו בהבנה שממשלת הימין נותרה יציבה ואיתנה למגינת ליבם.

כך הרהרתי לעצמי במשך דקה וחצי עד שהפלגתי בדמיוני עוד קצת קדימה, אל היום בו יקבל בן גביר תפקיד אחר, ושאלתי את עצמי באיזה משרד יתנו לו לעבוד? במשרד הבריאות? במשרד האנרגיה? במשרד התרבות? אול התיירות? נו, באמת, הרי גם אם ירצה לקדם נהלי שמירה על פרחי הבר, גם אם יביא לכאן מיליוני תיירים, יכפיל בעשרים את תקציב התרבות והספורט או יהפוך אויר לחביות של נפט שיחולקו לכל דיכפין הוא עדיין יישאר אויב העם.

הרי אם צעדים שהוא מבצע לשמירת ההגנה על חיי האזרחים (ומותר להתווכח על יעילותם, כמובן) הופכים לעוד סיבה לדרוש את פיטוריו, אז אין ספק שגם שמירת הרקפות תהיה גם היא ראויה בעיניהם למטרה הזו. חבל על המאמץ. שיישאר כבר בתפקידו וזהו.

הון עיתון ושלטון

למרות שאינני תחקירן נראה לי שהזכות לשאול שאלה נתונה אפילו לפשוט עם שכמותי, ולכן אשאל:

אחרי שנחשפנו לתכתובות ולהתארגנויות הפנימיות והציבוריות של בעלי עסקים, מנהלי בנקים, מנכ"לי ומנהלי רשתות אופנה ושיווק, נגד חקיקת תיקון מערכת המשפט בכלל ונגד הממשלה בפרט (או להיפך), ואחרי שאנחנו רואים את ההתגייסות המאסיבית של כלי התקשורת על מהדורות חדשותיהם לטובת ההפגנות נגד אותה חקיקה, ומאחר ואנחנו יודעים שפרנסתם של אותם כלי תקשורת תלויה בפרסומות של אותן חברות עסקים ובנקים שמנכ"ליהם ומנהליהם התבטאו כך כלפי החקיקה, נותר לנו רק לשאול, ואולי לפתוח פתח לתחקירן שייכנס לעומקו של אירוע, האם הערוצים השונים מתגייסים לטובת המחאה בכל מרצם, אונם והונם כחלק מהתשלום השקט לאותם מנכ"לים ואילי הון?

כמו האיש ההוא

בעידן בו כל זב חוטם מקליד בביתו כמה עמודים ומשוכנע שהוא סופר, משורר או איש רוח, בתקופה פוסט מודרניסטית שבה כל שיהוק פיהוק וגיהוק נחשבים ליצירה אמנותית בלתי מעורערת, זהרה יצירתו-אמנותו של מאיר שלו ז"ל בכל עמוד ועמוד, בכל פסקה ובכל משפט שכרכו את אהבת השפה, הארץ והתנ"ך ויצרו כאן משהו חדש.

קטונתי מלהביע עמדה, אבל נראה שיצירתו הספרותית של מאיר שלו לא הייתה זקוקה לסביבה אמנותית נבובה כדי לבלוט. גם בקרב כותבים מרשימים ומובילים לא נראו רבים כמותו וחבל.

נכון, הוא היה מבכירי תוקפי ומבקרי הימין ושומרי המצוות, אבל נראה שאיתו הפולמוס היה מעט אחר. בניגוד לאחרים מאיר שלו ז"ל היה מהמצטטים הגדולים של התנ"ך בכתביו, מה שלא הקל על המתעמתים אתו, אבל בשפתו שכרכה יחד תנ"כיות וישראליות הוא הפך גם את המעש הציוני הארצי ביותר, בנייה, התיישבות, צבא, לחלק מהשרשרת הארוכה הנמשכת מאז ועד היום. העונג שבקריאת השפה העשירה, המקורית, העתיקה והחדשה שארג מאיר שלו לסיפוריו, עשה את הוויכוח להרבה יותר נעים ועשיר.

זו אולי הסיבה שבספריות שבלא מעט בתים של תלמידי מרכז הרב ובנותיה ניתן למצוא במדף עליון או תחתון, בין ספרי ההגות, האורות, המקרא, התלמוד והפרשנים, גם שניים שלושה כרכים מספריו של מאיר שלו. יהי זכרו ברוך.

הנעלבים ואינם עולבים

נדרשתי והתבקשתי להזדעזע עמוקות מסרטון בנות האולפנה. הרי גם אני בן עדות המזרח ואיך לא התמלא בזעם קדוש וחרון אף נעלב מכבוד שנרמס.

צר לי, ניסיתי ולא הצלחתי. אני מבין את כל מי שהפכו את עלבונות הגזענות למקצוע שמניב להם עוד תשומת לב תקשורתית, עוד איזה אולפן להתרווח בו ואולי אפילו מאמר מלומד ופגוע להתגדר בו, אבל בחייאתכום, אחי ורעי, על מה? על כמה בנות שהפיקו סרטון לפורים? מזה להיעלב? בואו נחפור בכל סרטוני ההכתרות של כל הישיבות והאולפנות לדורותיהם ונוכל להתפלש בתענוג באמבטיה של עלבון מחמם ומנחם.

חברים, היום שבו תיעלם הגזענות מהארץ הוא היום שבו כולם יכולים לצחוק על כולם והעגלה ממשיכה לנסוע קדימה. נישת הנעלבים מנציחה את הגזענות לא פחות.

ועם זאת, אי אפשר להתעלם מזהותם של המטיחים במוסדות הציונות הדתית את קלון הגזענות. כשההאשמות הללו מגיעות מכיוונה של מפלגת העבודה, זו שכל תהילתה ובניינה מושתתים על רמיסת עדות המזרח, זו שאת תוצאות פועלה בשנות החמישים ניתן לפגוש עד היום בשכונות העוני, בהסללת תלמידי הפריפריה ובאיכלוס בתי הסוהר, כשאלו המאשימים לא נותר לנו אלא לבחור אם לצחוק או לבכות, אבל להתייחס ברצינות? עד כאן.

ד"ש מקאטו הזקן

לא נשכח גם הפעם להודות באמת המושתקת, ארץ נהדרת פשוט לא מצחיקה. אפשר להתקדם.

להערות ולהארות שלכם: [email protected]