בשורות הבאות אבקש להביא כמה הרהורים שעלו בעקבות המפגש שהוביל חבר הכנסת מתן כהנא בין ראשי המוחים, טייסים ושאינם כאלה, לבין רבני ישיבת הר עציון ובנותיה, אירוע אותו הוזמן לסקר כתבנו הנמרץ חזקי ברוך.
לשורות הללו אני ניגש בזהירות רבה משני טעמים, הראשון שבהם הוא העובדה שלא נכחתי במפגש עצמו וכל דבריי נובעים מהתרשמות לאחר צפייה בסרטון בן מספר דקות בו רוכזו עיקרי הדברים שנאמרו מפי הדוברים השונים. מטבע הדברים לא אוכל ולא אעז להתיימר להביע עמדה על כל מה שנאמר באירוע, אלא רק על מה שפורסם.
הסיבה השנייה לזהירותי היא נוכחותם של גדולי תורה ומעש משני צידי השולחן. מדובר בבעלי זכויות אדירות בעולם התורה, ההגות, העמדת התלמידים, אהבת הארץ ויישובה, העשייה הצבאית והאזרחית ועוד. דבריי עלולים חלילה להתפרש כזלזול בהם, ומכך אני חושש ועל כך אני נזהר. עם זאת, מאחר ונושא הדיון פוליטי ועולם הפוליטיקה הוא עולם בו עמדתו של האחד שווה לעמדת זולתו, עולם בו השיח והוויכוח הוא חלק בלתי נפרד מהמהות, אני מרשה לעצמי להביע עמדה, אך מוסיף כבר בראשית הדברים סליחה והתנצלות במידה ודבריי מתפרשים כפגיעה בכבודם או במעלתם של משתתפי המפגש.
ולאחר ההקדמה הזו נעבור לתכל'ס:
אפתח בכמה הרהורים על המוחים שהשתתפו במפגש. עצוב ועדיין קצת מפתיע לדעת שגם אחרי עשרות שנות שירות צבאי כתף אל כתף עם בני הציונות הדתית אתם עדיין לא יודעים מי השותפים שלכם, עם מי ישנתם באותו אוהל ואכלתם מאותו מסטינג. אתם עדיין חושדים בהם כמי שאורבים וממתינים להזדמנות בה יוכלו לכפות עליכם אורחות חיים המנוגדים לתפיסתכם.
מדהים לגלות שאתם באמת חושבים שהציבור שהפיק מתוכו דמויות מופת כמו רועי קליין ועמנואל מורנו הי"ד, הוא ציבור החפץ בשליטה דיקטטורית על הזולת, בפגיעה בחירותו, ברמיסת זכויותיו ובהתעמרות במיעוטים.
מפתיע שכמה שבועות של שטיפת מוח תקשורתית הביאה אתכם למסקנה שאם תילקח בלעדיות שכפולם של שופטי בית המשפט ויהיה מעט יותר איזון, אולי אפילו, לא עלינו, עמדת הרוב היא שתקבע, וכבר יהפכו חייכם לדיקטטורה ושיעבוד, ואותם שלחמו איתכם כתף אל כתף, נפצעו ונפלו במערכות ישראל, הם כבר לא אחים שלכם ומאחר וכך לא תצאו להגנתם כבני עם אחד. (טיעון משונה כשלעצמו בהיותו הוכחה לכך שאתם משוכנעים שאתם המגנים והמגוננים הבאים לעזרתם של האחרים המשוועים לעזרתכם, כאילו לא מדינה אחת אנחנו, אומה אחת אנחנו, ומשום כך נתונים תחת אותם איומים המבקשים לכלות ולהשמיד את כולנו כאחד)
משונה להבין שאתם, אנשים אינטליגנטים בסך הכול, מתקשים לזהות שמולכם ציבור שנרמס פעם אחר פעם לאורך שנים רבות, ועם זאת שמר על איפוק ותגובה מתונה שלא הייתה מתקבלת בשום ציבור ובשום מחנה. זה קרה באוסלו שהביא רוצחים חמושים לגדרות הישובים והבתים והוביל למאות מעשי רצח אכזריים. זה קרה בהתנתקות שהביאה לעקירת אלפים ורמיסת קולם וחייהם. זה קרה בהכרעות משפטיות חוזרות ונשנות שגזרו עוד ועוד מעשי החרבה של בתים וחיים. עם כל זאת איש ממנהיגיו המשמעותיים של הציבור הזה לא קרא לסרבנות, לירידה מהארץ, להעברת כספים לידי זרים או לקרע בעם. אתם באמת לא מבינים עם מי יש לכם עסק? אתם באמת לא יודעים כלום על העמדות של המזוקנים עם הכיפות שיושבים מולכם?
מאכזב, אחים שלנו, לגלות שאין בכם את יכולת ההקשבה למחצית העם שחשו וחשים במשך עשרות שנים שהם חיים תחת דיקטטורה שמוחקת את קולם, קובעת מה מותר ומה אסור, מה חוקי ומה לא חוקי, מי ינהיג ומי לא ינהיג, מה סביר ומה לא סביר, והכול על ידי חבורה אריסטוקרטית סגורה שבוחרת את חבריה ואת ממשיכיה באופן הכי אנטי דמוקרטי שקיים. את הכול הם קיבלו בשתיקה דמוקרטית שאולי לא היה לה מקום כבר אז, אבל כזה הוא טבעם של סרוגי הכיפה, מקבלים את דינה של הדמוקרטיה גם כשהיא בלתי דמוקרטית, ובלבד שאחדות העם תישמר.
עצוב, מדהים, מפתיע, משונה ומאכזב, אבל מסתבר שעוד נכונה לציונות הדתית דרך ארוכה להסביר ולהוכיח את כנות וטוהר כוונותיה, בעיקר משום שמולה ניצבת מערכת משומנת היטב של תקשורת חסרת מעצורים שרואה את עצמה כחומה האחרונה שנותרה למבצרה של האליטה הוותיקה מפני זו החדשה שעשויה להחליף אותה.
וכמה הרהורים על דברי כמה מהרבנים שותפי המפגש, לא כולם, כמה מהם:
דברים נרגשים וחשובים נאמרו על ידיכם בדבר ההבנה העמוקה שציפור נפשנו כעם היא ההבנה שחלק אחד אינו יכול להמשיך ללא החלק האחר, ותהיינה המחלוקות חריפות ככל שתהיינה. משום מה נראה היה שהדברים הפשוטים כל כך מפתיעים חלק מהיושבים בעברו האחר של הדיון, ומצער לראות שלא היה בדברים הללו כדי לרכך מעט את השיח, ובמקום שיד מושטת תפגוש יד אחות היא פגשה אמירות בנוסח 'אם לא תקבלו שכך וכך אנחנו לא עם אחד', או 'לא נהיה אחים אם לא תהיה דמוקרטיה' ו'לא אגן עליך' וכיוצא באלה.
דברים נכוחים נאמרו שם (ומובן שלא ממני רבנים חשובים שכאלה זקוקים לציון שכזה. קטונתי). אם לא כעת יופנמו הדברים הללו בעתיד, אם לא על ידי טייסים הללו אז על ידי אחרים שיבואו במקומם. אבל אז הגיע כמעט משום מקום הצורך הבלתי ברור של חלק מהדוברים להשתלח בראשי סיעת 'הציונות הדתית' במילים החריפות ביותר שקיימות בז'רגונם. המילים 'חרפה' ו'חילול ה'' נשלחו לאוויר שוב ושוב באופן אישי כלפי שליחי ציבור ענק, ירא שמים לא פחות מכבודכם ומעלתכם.
האירוע נראה היה כרצון בהול להתבדל ולהתנער ולומר 'אנחנו לא כאלה', 'אנחנו כמוכם', 'אל תראוני שאני שחרחורת. אנחנו משהו אחר, גם אנחנו מתעבים אותם', ואני מעז לשאול בזהירות ובמלוא הכבוד, למה זה היה דחוף כל כך? מדוע כשאתם באים לספר על האחדות בעם שכל כך חשובה לכם, על כך שכל האצבעות חשובות ביד, על כך שאם תהיה התבדלות בין חלקי העם זו פגיעה ביהדות, דווקא ברגעים הללו חשוב לכם להתבדל, להתנכר, לגדף ולתקוף את מי שנמצא מעט מימין לכם? האם רק כדי לנסות ולהתקרב עוד קצת לליבם של הטייסים שהשיבו לכם בקשיות עורף שכזו? או שאתם באמת חושבים שסמוטריץ' הוא חילול ה', שבן גביר הוא חרפה ואריה דרעי הוא חילול ה'?
האם גם כשהייתה כאן מפלגה שהפרה הבטחות לבוחר שלא יחברו לשמאל הקיצוני, לא ישבו עם מנסור עבאס והבטחות נוספות שרק בזכותן קיבלה קולות ימין שעשתה איתם בדיוק את ההיפך, גם אז הגדרתם זאת כחילול ה' מצידם של שומרי המצוות שנהגו כך? האם כאשר לראשונה מאז קום המדינה הוקמה כאן ממשלה התלויה בקולם של נציגי האחים המוסלמים, גם אז אמרתם שזו חרפה? האם כאשר הבטחות חוזרות ונשנות למשפחות שכולות הופרו, טענתם שזו חרפה וחילול ה'? האם הגדרתם חרפה את הקמתה של ממשלה שהעבירה את המושכות לידי אנשי שמאל קיצוני שניצלו את הרגע כדי לקדם בכל דרך את אג'נדת הפוסט מודרניות, פוסט ציונות, מדינת כל אזרחיה והטרלול הלהט"בי? או שההגדרות הללו של חרפה וחילול ה', של התנערות וגינוי, שמורות רק לנבחרי הציבור של הציונות הדתית?
רבותיי ורבניותיי, זה הרי לא רק אותה אמירה על חוו'ארה שממנה חזר השר סמוטריץ'. זה משהו עמוק הרבה יותר והמשהו הזה לא צריך להיות. יש כאן בית מדרש אחר מזה שלכם, תקראו לו חרד"לי יותר מזה שלכם, או בכל שם אחר, אבל הוא עדיין בית מדרש, ולבית המדרש הזה יש אלפי גדולי תורה, תלמידי ותלמידות חכמים, אברכים ובני משפחותיהם, ישיבות, אולפנות, מוסדות חסד ותרומה לקהילה ולאומה, ויש בו גם סתם אנשים ונשים שומרי מצוות ושומרי מסורת שחושבים אחרת מכם. ההנהגה שלהם היא לא חרפה ולא חילול ה'. היא לכל היותר עושה מדי פעם משגה כזה או אחר, וניתן ואולי גם רצוי להתווכח איתה על כך, אבל אפשר להרגיע עם ההגדרות, כפי שביקש הרב מדן במפגש עצמו כאשר דובר בהגדרות ההדדיות מול הטייסים. הניסיון לייצר כלפי מפלגת 'הציונות הדתית' דה לגיטימציה הוא בדיוק מה שמנסים מובילי המחאה לעשות לכם ולכל מי שאינו הם.
המפגשים החשובים שמוביל חבר הכנסת מתן כהנא איתכם ועם הרב שמואל אליהו נועדו לדבר על הרפורמה, על מערכת המשפט, על דמוקרטיה, על העתיד המשותף של כולנו כאן. אני מרשה לעצמי לשער שאת חבר הכנסת כהנא פחות עניין לשמוע שנכנסים ב-200 קמ"ש בסמוטריץ' וחבריו, למרות חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם. הלהט הקדוש לגנות ולהתבדל משרים ומחברי כנסת רחוק מלשרת את מטרת המפגש. בנייה של גשר עם רחוקים לא יכולה ולא צריכה לכלול הרס וחורבן של גשר אחר עם מי שקרובים יותר.
אגב, לעניות דעתי, נציגי המחנה שמנגד, אותם שבאו להיפגש עימכם, רוצים לערוך בירור נוקב, חריף ותקיף מול מי שחלוק עליהם ולא מול מי שממילא אומר להם שבעצם "אנחנו איתכם". לדבר עם עצמם הם יכולים גם בבית. הם הרי קצינים וטייסים למודי קרבות ומלחמות. הם לא מתרגשים מעימות וויכוח. אל תזלזלו בהם. יש בהם את הכוחות לעמוד גם במחלוקת ופולמוס. יתכן שלא אתם המחנה שאיתו הם רצו לדבר ואיתו להתווכח.
את דבריי אחתום בחזרה על עיקר דברי הפתיחה של שורות אלה. הדברים נכתבים בזהירות ומתוך כבוד רב לרבנים וגדולי התורה שנכחו במפגש. אלמלא הוכנס למפגש העניין הפוליטי, שמטבעו מאפשר לכל אחד להביע את עמדתו, הייתי נזהר עוד יותר בגחלתם, ואם למרות אמצעי הזהירות נכשלתי ומדבריי מתפרשת פגיעה חלילה בהם ובכבודם, אני מקדים ומבקש את סליחתם ומחילתם.