אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, מתייחס בראיון לערוץ 7 להשלכות ההצעה להוריד את גיל הפטור מגיוס לבני ישיבות.
"הקשר בין השירות הצבאי לתעסוקה הוא אחד הדברים שפחות מדברים עליו והוא שעומד ברקע האנומליה של תעסוקת גברים חרדים", אומר פלאי. לדבריו במשך כל שנותיה התמודדה ישראל עם שני אתגרים, הגיוס והתעסוקה ו"משום מה החליט מי שהחליט לכרוך אותם יחד, וזה מה שיצר את המצב שבו גבר חרדי שרוצה לשלב תורה ועבודה, כלומר להמשיך וללמוד תורה עם אפשרות של עבודה בלי לוותר על מעמד תורתו אמנותו, זה היה בלתי אפשרי מבחינת החוק, והדבר הזה יצר עיוות גדול מאוד".
מאחר וכך, מוסיף פלאי וקובע כי ברור שבהיבט התעסוקתי "אין ספק שדחיית השירות הייתה אבן רחיים שהשפיעה באופן משמעותי על המגזר החרדי והותירה בפני גבר חרדי את האפשרות להשתלב בעולם הפרנסה רק אם הוא משתלב בעולם הצבא, ולא משנה אם השירות מותאם או לא לתפיסתו וכיוצא באלה. גבר חרדי שרוצה לעבוד צריך לשקול אם מתאים לו השירות הצבאי על האתגרים שבו".
"היבט נוסף שהוא האתגר הגדול נוגע לכך שלימוד התורה הוא ערך מאוד מרכזי בחברה החרדית, בעוד אין בחברה הזו ערך מרכזי שלא להתפרנס. משום כך האידיאל בהרבה מאוד קהילות שגם עושות את זה, הוא לשלב בין השניים, ללמוד תורה כעיסוק עיקרי ובמקביל לדאוג לפרנסה. אנשים עושים זאת מבחירה גם כשהם אחרי גיל הפטור משירות צבאי. הם מקפידים לשלב בין לימוד תורה לעבודה שמאפשרת זאת באופן חלקי. המצב החוקי לא איפשר זאת עד היום. החיבור בין השירות הצבאי והעבודה גרם לנזק גדול מאוד. כבר שנים האוצר מדבר על זה שהחיבור הזה פוגע קשות בשילוב החרדים בשוק העבודה, ולכן מדברים על הורדת גיל הפטור".
"אם תשאל את האומר, הם יעדיפו שגיל הפטור יירד לגיל 21. הסיבה שלא מדובר בגיל 18 היא שלא יתכן שיהיה גיל אחד שעבור חלק מהאוכלוסייה הוא גיל פטור ועבור חלק אחר מהאוכלוסייה הוא גיל שמחייב גיוס. לפחות נסכים על כך שבגיל המינימאלי, 21, תהיה אפשרות לבחור הכשרה מקצועית כזו או אחרת או לימודים. זה ייתן מענה גדול מאוד לכלכלה ולחברה החרדית", אומר פלאי ומציין כי הגיל המדובר כעת הוא "משהו באמצע, לא פה ולא שם כי 23 זה גיל שבו כבר מקימים משפחות והאתגר הופך למורכב יותר כשבבית ילד אחד או שניים, אבל עדיין זה יותר טוב מהמצב הקיים היום, כאשר מדובר בגיל 26".