יהודי תמים, מהסוג שעדיין נשען על המידע שמספק לו שער העיתון בבוקר, לבטח היה מתמלא בהלה למראה שער ידיעות אחרונות היום.
הכותרת הראשית בישרה על "דריכות במשק בעקבות הורדת תחזית דירוג האשראי", בסמוך לזה, כותרת מאיימת של נדב אייל בישרה על "מחיר הזדון והאיוולת". אכן, מפחיד. נורא ואיום הממשלה הזאת. מה הם עושים פה, למען השם.
וידיעות אחרונות לא היו לבד כמובן, במוצ"ש דיווחה כתבת התאגיד על "מה שקרה אתמול, הורדת דירוג האשראי של ישראל". בחדשות 12 המגיש דווקא דייק וציין כי מודי'ס הורידה את "אופק דירוג האשראי", אבל הכיתוב על המסך קבע בבוטות כי "מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל".
ראשית, נעשה קצת סדר, לטובת הקהל המבוהל: בניגוד לדירוג האשראי של ישראל, שמצוי בעלייה רציפה לאורך כל שנות כהונתו של נתניהו (ואם להיות כנה, גם מעט קודם לכן), האופק משתנה מפעם לפעם. סוף כל סוף, מדובר בתחזית גרידא.
יש שלושה מצבי אופק: חיובי, בו חברת הדירוג צופה שהדירוג ישתפר. שלילי, שזה כמובן ההיפך. ויציב, בו החברה מעריכה שלא יהיה שינוי בעתיד הנראה לעין.
בניגוד לשתי חברות הדירוג האחרות, s&p ופיץ', הרי שאצל מודי'ס נהנתה ישראל לאחרונה מתחזית חיובית. למעשה, לא היה לזה משקל רב, הן משום ששתי החברות האחרות נתנו לישראל תחזית יציבה בלבד, והן משום שבתקופה של משבר עולמי ומיתון בהשקעות, קל לתהות מדוע מגיע לישראל אופק חיובי.
מודי'ס בסך הכל תיקנה את השגיאה, ועדכנה את התחזית ליציב - לאמור, לא צפוי שינוי בדירוג האשראי של ישראל. לא בעקבות הרפורמה ולא בעקבות מתנגדיה. הכלכלה הישראלית חזקה מספיק לשלם את חובותיה, וזה בסוף השיקול היחיד בדירוג אשראי.
עכשיו, אחרי שנרגענו, אנחנו יכולים לדפדף קצת בידיעות אחרונות, וכאן, הפלא ופלא, לגלות שגם סבר פלוצקר כותב את הדברים אחת לאחת. הוא מסביר שרק מדינות עולם שלישי מתייחסות ברצינות לחברות הדירוג, שישראל מסודרת עד העצם מבחינת חובות ושהרעש והצלצולים היו מנותקים מהמציאות.
והנה השאלה: אם יש לכם עיתון ועל הפרק מונח סיפור כלכלי גדול. יש לכם טור אחד שכתב מי שעובד אצלכם במשך עשרות שנים כעורך ופרשן כלכלי, ויש לו גם רקע בתחום ושני תארים בכלכלה. מנגד, יש לכם טור של כתב ופרשן חדשות חוץ, המחזיק בתארים במשפטים ובפוליטיקה. איזה טור מן הראוי שתבליטו בעמוד השער?
והנה עוד חידה: פעמיים בעשור האחרון, ב2014 וב2020, הורידו חברות דירוג את תחזית האופק של ישראל מחיובי ליציב, בדיוק כפי שנעשה שלשום. האם שמעתם על זה? האם מהדורות נפתחו בדחילו ורחימו בדיווח על הקריסה הכלכלית המתרחשת לנגד עינינו? האם פסוודו פרשנים לענייני כלכלה והפגנות הסבירו שהצעד הבא הבטוח למדי הוא הפחתת דירוג האשראי עצמו? (עוד שקר שנשמע ביממה האחרונה, ב2014 וב2020 הורדת התחזית לא השפיעה על הדירוג בהמשך).
ולמה בכל זאת אני מטרחן אתכם בכל זה? הרי כולנו כבר יודעים איפה נמצאת התקשורת הישראלית ולאיזה מטרות היא מגויסת?
העניין פשוט: בכלכלה, גם לכותרות ולמילים יש משמעות. נכון, כלכלת ישראל איתנה ואין שום סיבה ושום סיכוי ששינוי הרכב הועדה למינוי שופטים ישפיע עליה באופן ישיר, אבל הרעש והבאזז התקשורתי עלול להזיק בעצמו, במה שמכונה אפקט הגולם.
העולם רואה וצופה בנו. כשהוא שומע מהתקשורת הישראלית עצמה על קריסת הכלכלה כאן, הוא באמת עשוי לחשוש. גם אם במודי'ס חששו להודות שאין להם שום מושג איך הרפורמה קשורה לכלכלה, הם לא יכלו להתעלם מהמתקפה סביב הנושא (ואכן, הדגש שלהם הוא על הצורך ב"הסכמה רחבה").
כך, במעגל שמזין את עצמו, מייצרים כאן ספין שמייצר את הספין הבא. רק שהפעם הספין הזה עשוי לפגוע בסופו של דבר בכיס של כולנו.