החשב הכללי מציג גירעון לצד צפירת הרגעה
החשב הכללי מציג גירעון לצד צפירת הרגעהצילום: איסטוק

דו"ח החשב הכללי באוצר, המפרט את הוצאות המדינה ומצבה הכלכלי תוך חישוב נתוני ההכנסות ממיסים והוצאות שונות של משרדי הממשלה, מצביע על גירעון ראשוני של 300 מלש"ח בחודש מרץ 2023.

הגירעון מוסבר ע"י החשב הכללי כפועל יוצא של ירידה מתמשכת בהכנסות המדינה ממיסים, שהחלו בשנת 2022 ומורגשים כעת לראשונה בדמות הגירעון האמור.

החשב מרגיע את המצב באומרו כי מדינת ישראל עודנה בעודף תקציבי של כ-14.1 מילארד שקלים, נתון שמאפשר לממשלה להפנות תקציבים מתוך עודף זה לשם קידום מנועי צמיחה במשק בתוך התקציב הקרוב.

גירעון של מדינות אינו דבר רע. מדינות מגייסות כסף ממשקיעים דרך הנפקת אגרות חוב (אג"ח), המושפעות מדירוגה של המדינה בידי סוכנויות דירוג שונות המציינות את דעתם לאור חוסנה הכלכלי של המדינה להחזיר חובות אלו למשקיעים בשנים הבאות.

לדוגמא, מדינת ישראל שדורגה לאחרונה ע"י סוכנות הדירוג מודיס כיציבה, נשארה למעשה תחת קטגוריית A1, דבר שמקנה לה גושפנקא כלכלית לעידוד השקעות חוץ מדינתיות במדינת ישראל, הודות ליציבותה הכלכלית ותוכניותיה, אותן סוכנויות הדירוג מקבלות מהמדינות בקווים כלליים כדי לגבש תמונת מצב והערכה להמשך.

החשב מפרט בדו"ח את שלושת האמצעים המרכזיים למימון החוב המקומי: גיוס הון מקומי (אג"ח ממשלתי בארץ), גיוס הון חו"ל (אג"ח ממשלתי מיועד חו"ל) והפרטות, משמע מכירת נכסי המדינה לגופים פרטיים מתוך הבנה כי הבעלות הפרטית מובילה לחוסן כלכלי יותר מאשר הלאמות המדינה את נכסיה.

כך, תוכנית להפרטת הדואר שנרקמת כבר כמה שנים ועתידה לצאת לפועל הינה סנונית המשך למדיניות ההפרטה של מדינת ישראל, למעשה מימוש מדיניות ימין כלכלית הדוגלת בעידוד השקעות פרטיות ויזמות פרטית, על פני מצב בו המדינה היא הבעלים הבלעדי.

שיעור הקיטון מהכנסות המדינה ממיסים, כ-4.4%, נובעים ככל הנראה מכניסת השוק למצבו הנוכחי בו הריבית עולה מדי חודש והסביבה העסקית היא של אינפלציה די יציבה הנעה על אזור ה-5%.

דו"ח החשב מופיע על רקע מתיחות הולכת ונבנית סביב סוגיית תקציב המדינה לשנים הבאות 2023-2024, אשר אמור להגיע לאישור הכנסת במהלך חודש מאי הקרוב, משמע בעוד כחודש. היבטים ביטחוניים ואזרחיים כאחד כבר תופסים את הקשב הציבורי, לאור עניינים כמו סוגיית חוק הפטור מגיוס לחרדים, העלאת שכר הלוחמים וקיצור שירות החובה. כל אלו כידוע עולים לא מעט כסף ולכן אך טבעי הוא שמקבלי ההחלטות ובראשם שר האוצר סמוטריץ׳ ילמדו את פרטי הדו"ח לעומק, בטרם יצביעו ויאשרו את תקציב המדינה.