ראש הממשלה אריאל שרון ישהה בהגיעו לניו דלהי במלון השוכן במרחק קטן מהמקום שבו שומרת קהילה יהודית עתיקה על המסורת שלה.
בית הכנסת "יהודה היאם" שוכן מאחורי גדר פשוטה באחת השדרות הרחבות של ניו דלהי, והינו מקום התפילה של 50 יהודים, בעיר שבה 14 מיליון הודים.
15 יהודים הגיעו בערב שבת לתפילה. הרב יחזקאל יצחק מלקאר התפלל בעברית, ותרגם אותן לאנגלית למען אלה שנזקקו לתרגום.
מלקאר, יליד העיר פונה שבמערב הודו, אמר כי שרון אולי יבקר בבית הכנסת במהלך ארבעת ימי ביקורו. עם זאת ציין, כי הוא מאושר מאוד מהביקור הראשון שעורך ראש ממשלה ישראלי בהודו. "היינו אומרים לראש הממשלה שאש היהדות עדיין בוערת בחלק זה של העולם", אמר מאלקר, שהוא גם עורך דין בוועדה הלאומית של הודו למען זכויות האדם.
הרב, מרשה לנשים הלא-יהודיות של חברי הקהילה להשתתף בתפילות, אם כי אינו מרשה לכלול נשים במניין הדרוש לפתיחת ארון הקודש. כמו כן, מותר להשתמש בבית הכנסת בחשמל, ולכן המזגן, שנתרם ב-1993 ע"י שר החוץ דאז שמעון פרס, עובד גם בשבת שעות נוספות.
בהודו יש כיום כ-5,000 יהודים, כש-4,000 מהם מתגוררים בבומביי. אך מספר היהודים פוחת ללא הרף משום שיהודים רבים מהגרים למדינות אחרות. לדברי הרב, כ-50 אלף יהודים עלו מהודו לישראל, ביניהם גם אחיו.
לפי האגדה, היהודים הגיעו להודו לפני כאלף שנים כשספינה בה שטו סוחרים מארץ ישראל טבעה ליד בומביי. רק שבעה גברים ושבע נשים הצליחו לשחות לחוף וכך נצלו, וצאצאיהם המשיכו לשמור על המסורת היהודית אם כי אימצו את שפת המאראתי לשפתם.
קהילה יהודית נפרדת הוקמה ע"י סוחרים בקראלה, בחלקה הדרומי ביותר של הודו, שם קיים עד היום בית כנסת מהמאה ה-16. בתקופות מאוחרות יותר התיישבו יהודים בקלקטה.
"יהודים חיו בהודו 2000 שנים. מעולם לא היה אפילו סימן לרדיפה", אמר מלקאר, הקורא תפילות בטקסים לזכרו של מהטמה גנדי. עם זאת, היחס הטוב ליהודים לא בא לידי ביטוי בהידוק הקשרים עם ישראל. הודו הכירה בישראל ב-1950, אך לא כוננה איתה קשרים דיפלומטיים בשל חששה מתגובת מיליוני המוסלמים היושבים בה.
אך מאז כינון הקשרים הדיפלומטיים ב-1992, התהדקו הקשרים בעיקר בתחום הביטחוני, וכפי שאמר אחד מחברי הקהילה "לפני כן היו לנו קשרים דיפלומטיים אפילו עם פקיסטן, אך לא עם ישראל. כעת שיש קשרים, אנחנו רואים עד כמה הם מועילים לשתי המדינות".
(פ.ק.)
בית הכנסת "יהודה היאם" שוכן מאחורי גדר פשוטה באחת השדרות הרחבות של ניו דלהי, והינו מקום התפילה של 50 יהודים, בעיר שבה 14 מיליון הודים.
15 יהודים הגיעו בערב שבת לתפילה. הרב יחזקאל יצחק מלקאר התפלל בעברית, ותרגם אותן לאנגלית למען אלה שנזקקו לתרגום.
מלקאר, יליד העיר פונה שבמערב הודו, אמר כי שרון אולי יבקר בבית הכנסת במהלך ארבעת ימי ביקורו. עם זאת ציין, כי הוא מאושר מאוד מהביקור הראשון שעורך ראש ממשלה ישראלי בהודו. "היינו אומרים לראש הממשלה שאש היהדות עדיין בוערת בחלק זה של העולם", אמר מאלקר, שהוא גם עורך דין בוועדה הלאומית של הודו למען זכויות האדם.
הרב, מרשה לנשים הלא-יהודיות של חברי הקהילה להשתתף בתפילות, אם כי אינו מרשה לכלול נשים במניין הדרוש לפתיחת ארון הקודש. כמו כן, מותר להשתמש בבית הכנסת בחשמל, ולכן המזגן, שנתרם ב-1993 ע"י שר החוץ דאז שמעון פרס, עובד גם בשבת שעות נוספות.
בהודו יש כיום כ-5,000 יהודים, כש-4,000 מהם מתגוררים בבומביי. אך מספר היהודים פוחת ללא הרף משום שיהודים רבים מהגרים למדינות אחרות. לדברי הרב, כ-50 אלף יהודים עלו מהודו לישראל, ביניהם גם אחיו.
לפי האגדה, היהודים הגיעו להודו לפני כאלף שנים כשספינה בה שטו סוחרים מארץ ישראל טבעה ליד בומביי. רק שבעה גברים ושבע נשים הצליחו לשחות לחוף וכך נצלו, וצאצאיהם המשיכו לשמור על המסורת היהודית אם כי אימצו את שפת המאראתי לשפתם.
קהילה יהודית נפרדת הוקמה ע"י סוחרים בקראלה, בחלקה הדרומי ביותר של הודו, שם קיים עד היום בית כנסת מהמאה ה-16. בתקופות מאוחרות יותר התיישבו יהודים בקלקטה.
"יהודים חיו בהודו 2000 שנים. מעולם לא היה אפילו סימן לרדיפה", אמר מלקאר, הקורא תפילות בטקסים לזכרו של מהטמה גנדי. עם זאת, היחס הטוב ליהודים לא בא לידי ביטוי בהידוק הקשרים עם ישראל. הודו הכירה בישראל ב-1950, אך לא כוננה איתה קשרים דיפלומטיים בשל חששה מתגובת מיליוני המוסלמים היושבים בה.
אך מאז כינון הקשרים הדיפלומטיים ב-1992, התהדקו הקשרים בעיקר בתחום הביטחוני, וכפי שאמר אחד מחברי הקהילה "לפני כן היו לנו קשרים דיפלומטיים אפילו עם פקיסטן, אך לא עם ישראל. כעת שיש קשרים, אנחנו רואים עד כמה הם מועילים לשתי המדינות".
(פ.ק.)