יהודה מורגנשטרן
יהודה מורגנשטרןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מנכ"ל המשרד החדש, יהודה מורגנשטרן, חסיד גור ובוגר הטכניון ואונ׳ חיפה הוא שינהל את משרד השיכון באחת מהתקופות המאתגרות ביותר לציבור בישראל ולקהילה החרדית בפרט.

ריביות עולות, נוטלי משכנתאות שמינפו יתר על המידה את עצמם וכעת עומדים אולי בפני שוקת שבורה בדמות חדלות פירעון ותוכניות מחיר למשתכן שהחלו אצל כחלון כשר אוצר והתגלגלו בשמות שונים עד היום.

בראיון לכלכליסט מרגיע מורגנשטרן את הביקורת עליו מחוץ, על שהוא מנכ"ל חרדי שידאג כביכול רק לקהילתו ויותיר בצד בעיות עומק אחרות: "כשהתחלתי בתפקיד, גורמי מקצוע אמרו לי שזה לא ייראה טוב אם אני אעסוק בסוגיית הדיור לחרדים. השבתי שאני המנכ"ל ותפקידי לדאוג לכולם, אצלי לא יתקבלו החלטות לטובת חרדים בגלל היותי חרדי".

המנכ"ל הנכנס מציב יעדים בדמות הקמת עיר חרדית נוספת, כמענה לצרכי המגזר, אך אינו מתיימר להציג תוכניות פומפוזיות אלא לתת לשוק לעשות את שלו, שוק חופשי מלא מלא.

יש לברך על החלטות מסוג זה, שכן בסביבה העסקית הנוכחית קונים פוטנציאליים נותרים על הגדר, מחכים לראות את המשך ההתמתנות בשוק הדיור ואף את המשך ירידת המחירים, בטרם ייכנסו בשערי הבנק ויחתמו על המשכנתא.

שוק הנדל"ן באופן מסורתי מגיב בצורה איטית יותר מאשר שוק ההון. כאשר חברה מוציאה דו"חות רבעוניים או שנתיים טובים, המנייה צפויה להגיב בהתאם ביום המסחר עצמו. אך במקרקעין המגמות נראות רק באיחור של חודשים ואף שנים.

הסיבה לכך היא שלמרות שיותר ויותר רוכשים פוטנציאליים מחכים למחירים טובים שאינם יורדים ביום אחד, נדל"ן להשכרה תלוי בחוזים שנתיים ואף ארוכי טווח, לכן צפייה בנתוני התמתנות בשוק הזה תלויה לרוב בבחינת חוזים חדשים שנחתמים מול שוכרי דירות למגורים ושטחי משרדים. כאשר חוזי שכירות חדשים מתומחרים בעלות נמוכה יותר, או אז הכוח מתחיל לחזור לשוכרים והם יכולים לדרוש הנחות גבוהות יותר, תוך הסתמכות על נתוני בנק ישראל וזה יוצר את כדור השלג שפועל לטובתם.

לגבי המצב בפריפריה, טוען המנכ"ל: "כשהפריפריה לא תהיה פריפריה אנשים ירצו לעבור לשם. לא נוכל להעביר לשם את כל מפעלי ההייטק, אבל התשתיות יהיו טובות יותר וגם הכלכלה המקומית. אני רוצה להקים מחדש את מטה הדיור כדי לבחון שוב את כל שרשרת הייצור של דירה...אני רואה את תפקידי כמי שיוכל לרכז את הנושא. בשיתוף הרשויות המקומיות."

בנושא ירידות המחירים שנצפו בענף הבנייה אומר מורגנשטרן: "ירידת המחירים לא תפסה אותנו מופתעים, ראינו אותה באה, אבל אם בדרך כלל לירידות מחירים יש אלמנט משמח, הירידות הנוכחיות הן אליה וקוץ בה. זו לא ירידה שאנחנו שמחים בה אלא כזו שאנחנו מודאגים ממנה. זה אתגר מבחינתנו, נלך לקראת היזמים כדי לעודד אותם להמשיך לבנות, אנחנו רואים שיש ירידה במחירי הקרקעות, הקרקע מגיבה יותר טוב, ואנחנו מתכוונים להתייחס גם להיבטים מצד הרוכשים כך שהתוצאה היא שייסגרו יותר עסקאות. הריבית היא חלק מהנושאים שנתייחס אליהם, וצריך לזכור ששוק הדיור הוא לא סירת קומנדו שמזיזים את ההגה והיא מגיבה, זה יותר נושאת מטוסים".

יש לציין לטובה את החלטתו הנוכחית של מנכ"ל משרד השיכון לגבי תוכניות מחיר למשתכן, שכן על פי רוב התוכניות העניקו הנחות מפליגות באופן גורף אך למעמד בינוני-גבוה וגבוה, ללא קשר לכושר השתכרות והחזרי משכנתא ובכך יצרו עיוות חזק על השוק לפעול את פעולתו הטבעית.

מורגנשטרן מציב יעד בו הוא יגדיל את היצע הדירות לאורך השנים, כהמשך לפעולתו של השר הקודם אלקין, ובכך יבקש להוריד את מחירי הדיור ואת הלחץ הרב הנובע בין היתר מהתנהלות רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) המסורתית של מכרזים מנופחים, אשר הקבלנים המתמודדים עליהם מגלגלים במישרין את מחיר הקרקע לקונים.