הרב שמואל יניב רואה באירועי השבועות האחרונים התגשמות מלאה של חזונו של הגר"א. בראיון לערוץ 7 הוא מרחיב ומסביר את עמדתו.
מדובר, אומר הרב יניב ב"התגשמות אחד לאחד של דברי הגאון מוילנה", כלשונו. בדבריו הוא מזכיר את דברי הנביא עמוס לפיהם בטרם כל אירוע גדול שיבוא על העולם מודיע הקב"ה לנביאיו. "מכאן ברור שיש אדם ענק, והיה ענק שבענקים והוא הגאון מוילנה שלא היה אדם כדוגמתו מהרמב"ם, והוא שחזה את כל המערכת הזו בצורה מושלמת".
"הגאון ביקש להגיע לארץ ישראל, עשה את ההכנות וכתב את המכתב 'עלים לתרופה' לאמו, ובאמצע הדרך הוא חזר הביתה. שישה חודשים הוא היה באימה יראה ורטט, הרגישו עליו שהוא נושא את כל משא כנסת ישראל על כתפיו. תלמידיו מספרים שאחרי שישה חודשים העננה ירדה והוא היה מואר. הוא סיפר שהוא עשה עליית נשמה ושאל מה צריך לקרות כעת, והראו לו מהשמיים את הפסוק "אוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע".
פסוק זה, אומר הרב יניב, הוא המלמד שמתוך הצרה שתבוא על העם תבוא גם ישועתו. בהקשר זה מזכיר הרב יניב את הדיון שקיימו האמוראים ומופיע במסכת סנהדרין על הימים שטרם הגאולה, ושלושה מהם אומרים שאינם רוצים להיות בדור שקודם לגאולה בשל המרידה הגדולה שתהיה בו, מרידה שאין הם רוצים לקחת בה חלק, 'ייתי ולא אחמיניה'.
לנוכח החשש הגדול הזה שאל הגאון מוילנא אם אחרי הצרה אכן תהיה ישועה והתשובה שקיבל הייתה חיובית. את סודותיה של הגאולה העתידית סיפר לתלמידיו "ובספרא דצניעותא הוא הגיע לתאריך שבו תקום מדינת ישראל", זאת על פי חלוקת יום בריאת האדם לשעות והשעה שבה נאמר שהוא קם על רגליו מקבילה לשנת תש"ח. בנוסף "הוא כיוון גם ליום העשרים לעומר, יום שבו קרא לתלמידיו לעשות כל מה שנוגע לגאולה, יום חיבור תפארת ויסוד וזהו יום העצמאות, ואכן תלמידיו הקפידו לנהוג כך ולכן הנחת הפינה לשכונת נחלת שבעה היתה ביום העשרים לעומר וכך הלאה בפעולות שונות שנוגעות לגאולה".
"הגר"א אמר גם שכל הצרות שאתם רואים הן ישועות ה', וזה מה שקרה באופן מעשי. הצרות הגדולות הן שכוננו את מלכות ישראל השלישית", אומר הרב יניב ומתאר כיצד הצרות עצמן הן שהיו מקור הישועה לעם ישראל במספר אופנים:
"העלייה המשמעותית מאירופה לארץ ישראל, כרבע מיליון אנשים, הייתה בעקבות עליית הנאצים. עד אז עלייה אחת לא קלטה עלייה שנייה, אבל לפני העלייה הזו המנוול הגדול מכולם, המופתי של ירושלים, הכריז על שביתה במשך שנתיים וחצי ואמר שכל ערבי שיעבוד אצל יהודי ייהרג כדי שהמפעל הציוני יקרוס. כך הוא הרג 5000 ערבים. כך מקומות העבודה התפנו והעולים נקלטו. זה אחד הניסים שעזרו להקים את המדינה", אומר הרב יניב המציין גם את התנופה הטכנולוגית כחלק מהניסים של אותם ימים.
למעשה קליטתם של העולים בעבודה איפשרה להכפיל את מספר היהודים בארץ ישראל מרבע מיליון לחצי מיליון, כמות שאיתה ניתן היה להקים מדינה ו"כך השונא הגדול ביותר שלנו גרם לפלא הגדול".
"דבר נוסף הוא שסטאלין חתום על הקמת המדינה. מדובר באחד הקוצים הגדולים שהיו למדינה", מזכיר הרב יניב ומתאר את המציאות הקשה שבה עמד הישוב העברי הצעיר כאשר תוקפיו "ניצחו בכל הקרבות, ובגשר עד הלום הם הגיעו עם 11 אלף כלי מלחמה ובנגיעה אחת הם היו מגיעים לתל אביב. הירדנים עקפו את ירושלים והגיעו לפאתי יהוד, והעיראקים כבשו את הגבעות שמול כפר סבא פתח תקווה ונתניה, ובגליל היה נס גדול עוד יותר. לא היה במה להילחם ואז האו"ם הורה על שביתת נשק כדי שלא לחזור על מה שקרה באירופה. הם העמידו את האמריקאים כפקחים כדי לוודא שלא מתחמשים, ובחודש הזה סטאלין נתן לעם ישראל מטוסים וכלים כבדים בחודש אחד. הביאו לכאן חלקי מטוסים והתחלנו לנצח, עד שקיבלנו שטח שהוא פי שלוש ממה שניתן לנו בתחילה".
בכך, אומר הרב יניב, בניגוד לכל היגיון "סטאאלין היה חתום על הקמת המדינה". המעשה היה לפלא שהרי לו עצמו לא הייתה כל סיבה להעביר את כלי הנשק למדינה הצעירה ולהסתבך בשל כך עם האו"ם, ועם כל זאת הדבר נעשה.
עוד מזכיר הרב יניב בדבריו את עצם עליית השלטון הנאצי בגרמניה למשך 11 שנים, מה שגם אותו קשה לתפוס בהיגיון, שהרי מדובר באומה נאורה שאין לכאורה כל סיבה שתסכים ששלטון חדש שזה מקרוב בא ישלח את ילדיה להילחם ולמות בקרבות באפריקה ובמדינות רחוקות רק כדי להגשים את חזונו המטורף של המנהיג.
פלא נוסף התרחש כאן, בארץ ישראל, והוא נוגע לדמותו ואישיותו המורכבת של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. הרב יניב מספר כי הוא עצמו שמע כיצד לאחר שכבר לא היה בן גוריון ראש ממשלה התייחס אליו הרב צבי יהודה קוק בזלזול. "האיש הזה עשה דברים רעים מאוד בכמה נושאים", הוא אומר, אך מוסיף כי על אף מעשיו הקשים כדוגמת גזיזת פאותיהם של העולים מתימן, אלמלא הוא והאגו המנהיגותי שלו שהביא אותו להכרזה על הקמת המדינה, הדבר לא היה קורה.
"היו 900 אלף ערבים בארץ ישראל ואנחנו פחות מ-700 אלף. בבחירות לא היינו מקבלים את השלטון. ההחלטה הזו הייתה הזויה. הוא זה שגזז את הפאות של התימנים כשבאו לארץ, אבל בלעדיו לא היה מתחיל המהלך הזה של מדינת ישראל. גם זו עת צרה שממנה ייוושע".
"הגאולה מובטחת כי זה 'בעיתה', כפי שאמר החפץ חיים. לא ניתן לזוז מהתהליכים האלה, אבל השאלה היא באיזה ייסורים הדברים יקרו", אומר הרב יניב ועובר לאירועי הימים הללו: "מה שקורה איתנו כעת בוויכוח הגדול עם מחוללי ההפגנות המחבלים בכלכלה, בצבא ובמוסדות השלטון, מזה תצמח ברכה גדולה. אחת הברכות הגדולות היא שאנחנו כעת זוקפים קומה בהפגנה ענקית, אולי מיליון איש, ונקבל את הבכורה".
לטעמו של הרב יניב אין להיבהל מאותם שמחוללים את הסערה כי בכך הם מעצימים את היכולת להיכנס אל הקדושה, כלשונו. לזאת הוא מוסיף ומחדד כי על מנת שהדברים יקרו הם זקוקים למסירות נפש של העם.
"שאלו את א.ד. גורדון אם הוא סבור שמכך תצא גאולה, והוא אומר שהוא יודע שהחזון שלו הוא אוטופיה, אבל כמו שמתתיהו עשה את הבלתי אפשרי כי אי אפשר לעשות אחרת, כך גם אם אני לא אעשה את הדבר הזה הדבר לא יהיה. לכן נעשה את כל המאמץ והיכולות שלנו, נשקיע כסף ואנרגיה, נהיה הקצינים הרופאים ותלמידי החכמים ונהיה כמו הנכדים המתוקים שלי שאמרו שניתן את הכול, לא רוצים לנסוע לחו"ל, אנחנו בני גאולים שרוצים להביא גאולה לעולם. מעם של גואלים דרושה מסירות נפש. חז"ל אומרים שהסיבה לכך שדור אחד זוכה לישועה ודור אחר לא, למרות החכמים שהיו בו, היא מסירות הנפש של אותו דור".
"סוד הגאולה הזה התגלה גם לרב בצבי יהודה. הייתי איתו כשהוא שאל איפה שכם שלנו, ומתוך עשרים האנשים שהיו אז איתו צמחה הבניה בכל יהודה ושומרון ולא רק ביהודה ושומרון אלא בכל ארץ ישראל. במתנות הטובות שמקבלים צריך להשקיע כדי שלא תהיינה אלה מתנות חינם", אומר הרב יניב ומזכיר את הדרישה "תעשה וברכתיך" ומשמעותה, תעשה ולא מן העשוי. "כותב הגאון מוילנה שדרכנו היא דרך יוסף הצדיק שכל שהוא עושה ה' מצליח בידו, בניגוד להגיון ולשכל. הגאון ידע שיתגלו צפונות בתורה שיחזרו בתשובה בזכותם. הוא ידע שזה המכשיר הגדול שעוד יעשה חיל יותר ויותר".
"לפני ימי הזיכרון והעצמאות עלינו להתחזק. גאולה היא לא דבר פשוט שבו נישן ונאכל יותר טוב, אלא שנתמסר לגאולת העולם. לכן נתחזק בדבריו של הגאון, עלה נעלה ונירש אותה כי יכול נוכל לה כפי שאמר כלב בן יפונה. הדברים מתעלים אבל הם תלויים בנו, בכל מי ששייך לאמונת ישראל".