אחד הימים הקשים במעגל השנה היהודי, זהו יום השואה. יום זה מצויין במדינת ישראל ואף אצל יהודי העולם כולו בכל שנה ושנה בכ"ז בניסן עפ"י החלטת ועדת הכנסת משנת תשי"א.
יום זה נבחר מכמה סיבות, בין היתר בכדי להיות בסמיכות למרד גטו וארשה ולהעצים את כוח ההתנגדות שהיתה בשואה הנוראה.
סבי מורי ר' ישראל יצחק קיהן זצ"ל, שהיה מאחרוני תלמידי האדמו"ר מפיאסצ'נה, לא אהב את ציון יום השואה בתאריך זה. הן מפאת היותו בחודש ניסן, יום שלא אומרים בו תחנון, והן מעצם הרעיון של הדגשת המרד בגטאות על פני הגבורה מסוג אחר שהיתה שם. גבורה שלא סופרה שנים רבות...
בשביל סבא וכל הדור ההוא, השואה לא צויינה רק יום אחד, היא היתה חלק בלתי נפרד מחייו. בכל פעם שסבי מורי היה מדבר על השואה הוא היה כולו מתעורר לחיים ומספר בעוצמה רבה סיפורים אינספור על החיים שלפני המלחמה ועל החיים שבתוכה - אך עיקר דבריו היו תמיד מוכוונים אל אותה גבורה מיוחדת - גבורת הרוח!
לא מדובר על אנשים שנשאו חרב ולא על אנשים מלומדי מלחמה, מדובר על אנשים לכאורה 'פשוטים' אך עם רוח אדירה של גבורה ועוצמה ששרדו את השואה הנוראה.
אנשי אמונה, ענקי הרוח, דלים בכוח גשמי, אך עם עוצמות בלתי נגמרות.
עוצמות של אמונה בעם ישראל, עוצמות של אמונה בנצח ישראל ועוצמות של אמונה בשומר ישראל.
הדבר הזה בא לידי ביטוי הן בתמימות האמונה בבורא עולם והן בקיום המצוות במצבים בלתי נתפסים.
"הדבר שהיה חשוב לי יותר מכל היה לזכור את יהדותי". כך סבא הדגיש לי פעמים רבות, "לא רק ידיעה בלב בלבד, אלא גם להתנהג כיהודי מאמין בכל העת. האמונה שלי בקדוש ברוך הוא לא פסקה לרגע ועימה התפילות - שלוש פעמים ביום בכל יום ויום. לא היה יום אחד במשך כל ימי המלחמה הנוראה הזו שלא התפללתי את כל התפילות. גם את התפילות הקשות והארוכות ביותר התפללתי, בזמן החגים בעיקר השתדלתי לאמץ את זכרוני בכדי לדקדק במילותיהן ולא להחסיר אף לא אות אחת". (מתוך הספר 'החסיד האחרון' המספר את סיפור חייו).
בכל מצב בו סבא היה, חשב הוא כל העת על רבונו של עולם, ועל קיום מצוותיו - תפילות הימים הנוראים תוך עבודת הפרך, בניית סוכה בתוככי אושוויץ, שמירת כשרות בחג הפסח, הנחת תפילין בסתר במחנה העבודה, ובעיקר ההבנה שעל אף הנורא מכל - הקב"ה נמצא איתנו בכל רגע ורגע, ובכל מקום ומקום ובכל תפילה ותפילה, בתאי הגזים ובמשרפות, בתוככי הגטו ובמחנות העבודה.
זוהי הגבורה האמיתית והזיכרון העוצמתי שסבא כל כך רצה שנזכור אנחנו את גיבורי השואה.