בתוכנית "פוקס ניוז סאנדיי" אמרה קונדוליסה רייס, יועצת הנשיא בוש לביטחון לאומי, כי ערפאת העמיד מכשולים בפני ממשלתו של מחמוד עבאס והפריע למאמציה לשלוט על כוחות הביטחון.
עם זאת בעניין גירושו של ערפאת אין הסכמה. אתמול ציטט העיתון "וושינגטון פוסט" גורמים אמריקנים האומרים כי צעד זה הוא דרמטי מדי, ושכל עוד נמשכת ההסתבכות בעירק יימנע הממשל מלאשרו.
ואצלנו: יו"ר הכנסת רובי ריבלין הביע התנגדות לגירוש . בהודעתו ציין יו"ר הכנסת כי "מוטב ערפאת בבידוד במוקטעה מאשר ערפאת בגולה. כאשר הוא כלוא ומבודד, ובלי יכולת לנוע, ערפאת נמצא בשפל היכולת שלו להשפיע. סילוקו מהאזור לא יסלקו מעמדת ההשפעה אלא יגביר אותה. כאשר הוא יהיה חופשי לתייר ולטייל ברחבי העולם יכולת ההסתה שלו אך תתעצם, והנזק שיסב יהיה רב יותר מאשר הוא מעולל היום", הודעת ריבלין.
הצמרת הביטחונית ברובה, מלבד ראש השב"כ אבי דיכטר, מצדדת בגירושו של ערפאת, כך דווח בערוץ 2 .
בשיחה לערוץ 7 אמר השר לביטחון הפנים צחי הנגבי כי אינו מביע את עמדתו לגבי גירוש ערפאת משום שהוא טרם גיבש אותה והוא יעשה זאת כשיתקיים דיון מעשי בנושא ואחרי שישמע את עמדת מערכת הביטחון.
הנגבי ציין כי לדעתו מדינת ישראל אינה צריכה לסתום את הגולל על הסיכויים למהלך מדיני, והוסיף כי אם אבו עלא ייבחר ישראל לא תנהל עמו שיג ושיח משום שהוא "בובה של ערפאת". זאת לא אנחנו נמנע זאת, ציין הנגבי. הנגבי הוסיף כי הוא רואה הבדל בין "מדינאי" הפאתח’, שאינם מעורבים, לדבריו, בטרור, ושלכן אינם "על הכוונת", לבין הנהגת החמאס.
בתגובה על דברים אלו אמר ח"כ יורי שטרן יו"ר סיעת האיחוד הלאומי כי ההתייחסות אל הפאתח’ כאל בעל זכויות על פני הנהגות של ארגונים כמו הג'יהאד והחמאס טעות ביסודה. ההבדל היחידי, ציין, בין ההנהגה ה"מדינית" של הפאתח’ לזו של החמאס הוא המעמד הבינלאומי החזק יותר של הפאתח’, מעמד המחייב את ישראל ליתר זהירות. עם זאת, אומר שטרן, שתי ההנהגות הן של שונאי ישראל ושל השואפים להשמידה. ההבדל הוא רק בטקטיקה. הצעד הבא, אמר שטרן, הוא לנטרל את ערפאת ולומר בריש גלי כי ישראל ניסתה את כל יכולתה בהידברות, וניסיון אוסלו לימד את כולם כי מדובר במבנה "דפוק ופגום", כלשונו, שאין בו כדי לשרת את מטרות השלום. ישראל צריכה להחזיר לעצמה את השליטה הביטחונית המלאה מתוך הבנה שאין ושלא יכול להיות ריבון נוסף בשטח מלבדה. את זכויות האדם של ערביי הרשות יש לפתור תוך כדי ארגון דרכי שלטון מוניציפליות ולא על ידי ניצול פוליטי.
את בעיית הפליטים, הוסיף שטרן, יש לפתור בעזרת תכנית בינלאומית שתיישב אותם גם במדינות ערב ובמדינות נוספות. על ההצעה להמיר את אבו מאזן באבו עלא מגיב שטרן באמצעות משל ממשלי קרילוב. דומה הדבר לקבוצת חיות המנסה להקים תזמורת. הם מנסים ומנסים אך הדבר אינו עולה בידם. המסקנה שמסיק מחבר המשל בסופו היא: "אתם, חברים, איך שלא תשבו, זה לא ילך". "אבו עלא או כל אבו אחר אינם שונים זה מזה, אומר שטרן. אין מהם אחד שנתן תקווה כי הוא עתיד לעשות משהו באופן שונה ממה שנעשה עד היום, אומר שטרן.
לדבריו, ממשלת ישראל, בכך שהיא ממשיכה לדבוק בהסכמי אוסלו ובמפת הדרכים נוהגת כאותו חתול המתרוצץ במעגלים במרדף אחרי זנבו. כל אלו מוליכים את כולנו שוב ושוב למבוי סתום, אך הוא עולה לנו בדם אזרחינו, אומר שטרן. (ש.ל.)
עם זאת בעניין גירושו של ערפאת אין הסכמה. אתמול ציטט העיתון "וושינגטון פוסט" גורמים אמריקנים האומרים כי צעד זה הוא דרמטי מדי, ושכל עוד נמשכת ההסתבכות בעירק יימנע הממשל מלאשרו.
ואצלנו: יו"ר הכנסת רובי ריבלין הביע התנגדות לגירוש . בהודעתו ציין יו"ר הכנסת כי "מוטב ערפאת בבידוד במוקטעה מאשר ערפאת בגולה. כאשר הוא כלוא ומבודד, ובלי יכולת לנוע, ערפאת נמצא בשפל היכולת שלו להשפיע. סילוקו מהאזור לא יסלקו מעמדת ההשפעה אלא יגביר אותה. כאשר הוא יהיה חופשי לתייר ולטייל ברחבי העולם יכולת ההסתה שלו אך תתעצם, והנזק שיסב יהיה רב יותר מאשר הוא מעולל היום", הודעת ריבלין.
הצמרת הביטחונית ברובה, מלבד ראש השב"כ אבי דיכטר, מצדדת בגירושו של ערפאת, כך דווח בערוץ 2 .
בשיחה לערוץ 7 אמר השר לביטחון הפנים צחי הנגבי כי אינו מביע את עמדתו לגבי גירוש ערפאת משום שהוא טרם גיבש אותה והוא יעשה זאת כשיתקיים דיון מעשי בנושא ואחרי שישמע את עמדת מערכת הביטחון.
הנגבי ציין כי לדעתו מדינת ישראל אינה צריכה לסתום את הגולל על הסיכויים למהלך מדיני, והוסיף כי אם אבו עלא ייבחר ישראל לא תנהל עמו שיג ושיח משום שהוא "בובה של ערפאת". זאת לא אנחנו נמנע זאת, ציין הנגבי. הנגבי הוסיף כי הוא רואה הבדל בין "מדינאי" הפאתח’, שאינם מעורבים, לדבריו, בטרור, ושלכן אינם "על הכוונת", לבין הנהגת החמאס.
בתגובה על דברים אלו אמר ח"כ יורי שטרן יו"ר סיעת האיחוד הלאומי כי ההתייחסות אל הפאתח’ כאל בעל זכויות על פני הנהגות של ארגונים כמו הג'יהאד והחמאס טעות ביסודה. ההבדל היחידי, ציין, בין ההנהגה ה"מדינית" של הפאתח’ לזו של החמאס הוא המעמד הבינלאומי החזק יותר של הפאתח’, מעמד המחייב את ישראל ליתר זהירות. עם זאת, אומר שטרן, שתי ההנהגות הן של שונאי ישראל ושל השואפים להשמידה. ההבדל הוא רק בטקטיקה. הצעד הבא, אמר שטרן, הוא לנטרל את ערפאת ולומר בריש גלי כי ישראל ניסתה את כל יכולתה בהידברות, וניסיון אוסלו לימד את כולם כי מדובר במבנה "דפוק ופגום", כלשונו, שאין בו כדי לשרת את מטרות השלום. ישראל צריכה להחזיר לעצמה את השליטה הביטחונית המלאה מתוך הבנה שאין ושלא יכול להיות ריבון נוסף בשטח מלבדה. את זכויות האדם של ערביי הרשות יש לפתור תוך כדי ארגון דרכי שלטון מוניציפליות ולא על ידי ניצול פוליטי.
את בעיית הפליטים, הוסיף שטרן, יש לפתור בעזרת תכנית בינלאומית שתיישב אותם גם במדינות ערב ובמדינות נוספות. על ההצעה להמיר את אבו מאזן באבו עלא מגיב שטרן באמצעות משל ממשלי קרילוב. דומה הדבר לקבוצת חיות המנסה להקים תזמורת. הם מנסים ומנסים אך הדבר אינו עולה בידם. המסקנה שמסיק מחבר המשל בסופו היא: "אתם, חברים, איך שלא תשבו, זה לא ילך". "אבו עלא או כל אבו אחר אינם שונים זה מזה, אומר שטרן. אין מהם אחד שנתן תקווה כי הוא עתיד לעשות משהו באופן שונה ממה שנעשה עד היום, אומר שטרן.
לדבריו, ממשלת ישראל, בכך שהיא ממשיכה לדבוק בהסכמי אוסלו ובמפת הדרכים נוהגת כאותו חתול המתרוצץ במעגלים במרדף אחרי זנבו. כל אלו מוליכים את כולנו שוב ושוב למבוי סתום, אך הוא עולה לנו בדם אזרחינו, אומר שטרן. (ש.ל.)