דוד גור, מראשי הנהגת המחתרת היהודית בהונגריה, מסביר בראיון לערוץ 7 את קורות חיי היהודים בהונגריה, אשר היו ייחודיים לעומת מדינות אירופה בהם המצב הידרדר עוד לפני שנות המלחמה.
למעשה, אומר גור, רק לקראת סוף המלחמה החל המפנה בממשל ההונגרי והשמדת יהודי הונגריה החלה בכמויות גדולות, כפי שאנו מכירים מההיסטוריה הכאובה של הקהילות היהודיות שם. משום האנטישמיות הגואה במדינות השכנות, פנו יהודים להימלט לתוך הונגריה כארץ מפלט מתלאות היהודים ביבשת אירופה.
בשיא תהליך הגירוש של יהודי הונגריה, יצאו שש רכבות מלאת ביהודים לעבר מחנות ההשמדה. לפי דוד ההתלהבות של הממשלה ההונגרית ביקשה אף לשלוח בכל יום שמונה רכבות, אך ההנהגה הנאצית העבירה את המסר כי קצב גבוה זה לא אפשרי. "זו הייתה רמת המעורבות שלהם בגירוש ובהשמדה. לא ארץ כבושה כפי שאומר כיום אורבן, אלא שיתוף פעולה מלא עם גרמניה הנאצית".
תנועות הנוער הציוניות פעלו ביתר שאת על מנת להדהד את המסר אודות ההצלה והעלאת היהודים לארץ ישראל. התנועות פעלו במעטה חשאיות בתוך עיר הבירה בודפשט. משום גודלה והשוני וההפרדה בין הרובעים בה, יכלו פעילי תנועות הנוער להפיץ את הבשורה הציונית, ללא שיכירו אותם ברחוב כלל.
מחקר של גור הראה כי פעילות המחתרות הייתה מהותית וקריטית לשם הצלת יהדות הונגריה, לעומת דברים שנכתבו לאורך השנים כי פעילות המחתרות הייתה שולית וחסרת השפעה. "אין אח ורע לפעילות המחתרת היהודית ופועלה למען היהודים. יש להחזיר את הכבוד ליהודי הונגריה. הגיע הזמן לתת להם את המקום המתאים להם בהיסטוריה."
מפעל הצלה מרכזי היה "בית הזכוכית", שהיה ביתו של סוחר יהודי, הוחכר וסופח לקונסוליה השוויצרית, ונועד לשמש כמשרד לרישום בקשות עליה, על סמך הסרטיפיקטים של המנדט הבריטי. בשל היותו מקום אקסטריטוריאלי, מוגן יחסית, הפך בית הזכוכית למרכז פעילות המחתרת. באוקטובר 1944. כאשר השתלט "צלב החץ" על המדינה, יזמו אנשי המחתרת קליטה של כ-3000 נפשות, אנשי מחתרת, פליטים ואחרים בין כתלי הבניין וכך הביאו להצלתם. כאן גם יזמו אנשי המחתרת את הדפסת כ-120 אלף תעודות ה"שוצפאס" המזויפות וחלוקתן לכול דיכפין (בגטאות, ברחובות, לאנשי פלוגות עבודות הכפייה) וכך ניצלו רבבות יהודים.
המחתרת הבריחה כ-15,000 בני נוער יהודים מהונגריה לרומניה, הקימה והפעילה 55 בתי ילדים, הדפיסה והפיצה מסמכי חסות שוויצרית לכל דורש, העבירה מזון לנזקקים ושלחה כרטיסי רכבת לקהילות. הכסף נתרם מבעלי היכולת היהודיים שגרו בבודפשט, על כך הם קיבלו פתקאות שמאשרות את תרומתם הכספית למימון פעילות המחתרת והמשך עשייתה למען אחיהם. לאחר המלחמה איש מהם לא הגיע למוסדות הציוניים כדי לבקש את כספם בחזרה "זו תעודת כבוד של סולידריות יהודית, לא שמעתי מקומות אחרים של היענות יהודית שכזו, זה דבר עצום", אומר גור.
מפעל זיוף המסמכים: הצורך בתעודות מצילות חיים החל ב-1942, כאשר הגיעו פליטים מצ'כוסלובקיה ופולין. תעודת שונות כמו תעודות לידה ותעודות זהות זויפו ביוזמה מקומית ובדרכים מגוונות. תנועות הנוער שיכללו את מתן התעודות הבדויות לחבריהם וכאשר השתלטו הגרמנים על הונגריה הייתה המעבדה לייצור תעודות של המחתרת מוכנה לפעולה .
הם שיכללו את המעבדה ל"מפעל" של ממש ויכלו לספק תעודות בדויות לכל דורש וכמעט לכל מקרה. תעודות אלה אפשרו את התחזותם של אנשי תנועות הנוער ל"אריים" ועל ידי כך לבצע את משמותיהם. במהלך שנת 1944 הלך "הייצור" וגבר, ויחד אתו הסכנה לבית המלאכה ולמפעיליו.
"אני אחרון הפעילים של 'המחתרת' שעוד בחיים", אומר גור שעומד בראש עמותת המחתרת, אשר חילקה עד היום מעל 400 תעודות הוקרה לפעיליה השונים לאורך השנים. העמותה הספיקה להוציא 20 ספרים בשפות עברית, אנגלית והונגרית והפיקה 15 סרטי תעודה. כמו כן הוקם אתר באינטרנט בעברית ודף פייסבוק.
סיפור מחתרת תנועות הנוער הציוניות אינו ידוע דיו בציבור הרחב. ממדי ההצלה של תנועות המחתרת הינם עצומים והמחקר אודותם עודנו מתרחש ומבקש להעמיק, אותו מוביל גור בן ה-95. דור שני לניצולי יהדות הונגריה וממשיכי המחקר בתנועת הצלה זו עמלים עד ימים אלו כדי להנציח מפעל הצלה אדיר זה.
עם עלייתו ארצה בשנת 1949, הצטרף גור לקיבוץ געתון, התחתן ולמד הנדסת בניין בטכניון וניהל משרד גדול כמהנדס אזרחי. גור זכה על פועלו הרב בתנועות ההצלה ותיעודם להיות אחד מששת מדליקי משואות יום השואה, בטקס הפתיחה הממלכתי ביד ושם בשנת 2007. גור מתגורר כיום ברמת גן, הקים משפחה לתפארת הכוללת שלוש בנות ועשרה נכדים.
"דור דור ומאבקיו. כל דור גם משאיר מאבק לדורות שאחריו. אנו דור 'המחתרת' השארנו לכם להשלים את המאבק למען ההכרה המלאה של אתוס ההצלה. תהיו גאים במעשיהם של דור 'המחתרת' ואל תותרו", אומר גור בטקס "אות המציל היהודי" שהעמותה ערכה בקיבוץ הזורע בשנה שעברה.
"הלקח והמסקנה שלי, הוא שכאשר היהודים מאוחדים מקיר לקיר, כמו שקרה באיחוד תנועות הנוער שנפרשו על פני כל הקשת הפוליטית של המוסדות, הכל פתיר. מה שאפשר את התוצאות המדהימות של פעולות ההצלה זה הסולידריות בלתי רגילה בין חלקי המחתרת, ששמרו על הרוח הטובה גם לאחר תום המלחמה וקום המדינה."
אתר עמותת ההצלה, המפרט את היקפו הרחב של מבצע הצלה ייחודי וחסר תקדים זה, יחד עם עדויות פעילי ההצלה והפניות למחקרים שהעמותה ערכה עם השנים, לעידוד תנועות הנוער לקדם מפעל זה.