היום יוצא ראש הממשלה לביקור בהודו, וזה יהיה ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינה זו מאז כוננו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לפני אחת עשרה שנה .
מחרתיים ייפגש שרון עם ראש ממשלת הודו אטאל ביהארי ואג'פאי ומאוחר יותר הוא ייפגש עם נשיא הודו עבדול קלאם ועם שרי ממשלה שונים. אל שרון מתלווה משלחת של כמאה וחמישים איש, ובהם השרים יוסף לפיד, לימור לבנת וישראל כ"ץ, ראשי התעשיות הביטחוניות ואנשי כלכלה, תרבות ואמנות. מטרת הביקור היא להדק את היחסים בין שתי המדינות וליצור קשרי מסחר, ביטחון, תרבות ואמנות .
סוכנויות ידיעות בהודו מדווחות כי בבומביי נערכה אתמול הפגנה של כמה מאות בני אדם שמחו על ביקורו של ראש הממשלה שרון שם . נמסר כי גם בתקשורת ההודית הדעות חלוקות בדבר היחס לביקור שרון.
בהגיעו לניו דלהי ישהה ראש הממשלה במלון השוכן במרחק קטן מהמקום שבו שומרת הקהילה היהודית העתיקה שם על המסורת שלה.
בית הכנסת יהודה היאם שוכן מאחורי גדר פשוטה באחת השדרות הרחבות של ניו דלהי,
והוא מקום התפילה של 50 יהודים, בעיר שבה 14 מיליון הודים.
15 מאמינים הגיעו בערב שבת לתפילה. הרב יחזקאל יצחק מלקאר אמר את התפילות בעברית, ותרגם אותן לאנגלית למען אלה שנזקקו לתרגום.
מלקאר, יליד העיר פונה שבמערב הודו, אמר כי שרון אולי יבקר בבית הכנסת במהלך ארבעת ימי ביקורו "ואולי לא". עם זאת ציין כי הוא מאושר מאוד מהביקור הראשון שעורך ראש ממשלה ישראלי בהודו. "היינו אומרים לראש הממשלה שגם בחלק זה של העולם עדיין בוערת אש היהדות", אמר מאלקר, שהוא גם עורך דין בוועדה הלאומית של הודו למען זכויות האדם.
בהודו חיים כיום כ 5000 יהודים, ו 4000 מהם מתגוררים בבומביי, אך מספרם הולך ופוחת משום שרבים מהם מהגרים למדינות אחרות. לדברי הרב, כ 50 אלף יהודים עלו מהודו לישראל, ביניהם גם אחיו.
לפי האגדה, היהודים הגיעו להודו לפני כאלף שנים, כשספינה שבה שטו סוחרים מארץ ישראל טבעה ליד בומביי. רק שבעה גברים ושבע נשים הצליחו לשחות אל החוף וכך נצלו, וצאצאיהם המשיכו לשמור על המסורת היהודית.
קהילה יהודית נפרדת הוקמה בידי סוחרים בקראלה, בחלקה הדרומי ביותר של הודו, שם
קיים עד היום בית כנסת מהמאה ה 16. בתקופות מאוחרות יותר התיישבו יהודים בקלקטה.
"יהודים חיו בהודו 2000 שנים, ובארץ זו מעולם לא היה אפילו סימן לרדיפה", אמר מלקאר, הקורא תפילות בטקסים לזכרו של מהטמה גנדי. עם זאת, היחס הטוב ליהודים לא בא לידי ביטוי בהידוק הקשרים עם ישראל. הודו הכירה בישראל ב 1950, אך לא כוננה אתה קשרים דיפלומטיים, וזאת בשל חששה מתגובת מיליוני המוסלמים היושבים בה.
מאז כינון הקשרים הדיפלומטיים ב 1992 התהדקו הקשרים בעיקר בתחום הביטחוני,
וכפי שאמר אחד מחברי הקהילה "לפני כן היו לנו קשרים דיפלומטיים אפילו עם פקיסטן, אך לא עם ישראל. כעת, כשיש קשרים, אנחנו רואים עד כמה הם מועילים לשתי המדינות". (ש.ל.)
מחרתיים ייפגש שרון עם ראש ממשלת הודו אטאל ביהארי ואג'פאי ומאוחר יותר הוא ייפגש עם נשיא הודו עבדול קלאם ועם שרי ממשלה שונים. אל שרון מתלווה משלחת של כמאה וחמישים איש, ובהם השרים יוסף לפיד, לימור לבנת וישראל כ"ץ, ראשי התעשיות הביטחוניות ואנשי כלכלה, תרבות ואמנות. מטרת הביקור היא להדק את היחסים בין שתי המדינות וליצור קשרי מסחר, ביטחון, תרבות ואמנות .
סוכנויות ידיעות בהודו מדווחות כי בבומביי נערכה אתמול הפגנה של כמה מאות בני אדם שמחו על ביקורו של ראש הממשלה שרון שם . נמסר כי גם בתקשורת ההודית הדעות חלוקות בדבר היחס לביקור שרון.
בהגיעו לניו דלהי ישהה ראש הממשלה במלון השוכן במרחק קטן מהמקום שבו שומרת הקהילה היהודית העתיקה שם על המסורת שלה.
בית הכנסת יהודה היאם שוכן מאחורי גדר פשוטה באחת השדרות הרחבות של ניו דלהי,
והוא מקום התפילה של 50 יהודים, בעיר שבה 14 מיליון הודים.
15 מאמינים הגיעו בערב שבת לתפילה. הרב יחזקאל יצחק מלקאר אמר את התפילות בעברית, ותרגם אותן לאנגלית למען אלה שנזקקו לתרגום.
מלקאר, יליד העיר פונה שבמערב הודו, אמר כי שרון אולי יבקר בבית הכנסת במהלך ארבעת ימי ביקורו "ואולי לא". עם זאת ציין כי הוא מאושר מאוד מהביקור הראשון שעורך ראש ממשלה ישראלי בהודו. "היינו אומרים לראש הממשלה שגם בחלק זה של העולם עדיין בוערת אש היהדות", אמר מאלקר, שהוא גם עורך דין בוועדה הלאומית של הודו למען זכויות האדם.
בהודו חיים כיום כ 5000 יהודים, ו 4000 מהם מתגוררים בבומביי, אך מספרם הולך ופוחת משום שרבים מהם מהגרים למדינות אחרות. לדברי הרב, כ 50 אלף יהודים עלו מהודו לישראל, ביניהם גם אחיו.
לפי האגדה, היהודים הגיעו להודו לפני כאלף שנים, כשספינה שבה שטו סוחרים מארץ ישראל טבעה ליד בומביי. רק שבעה גברים ושבע נשים הצליחו לשחות אל החוף וכך נצלו, וצאצאיהם המשיכו לשמור על המסורת היהודית.
קהילה יהודית נפרדת הוקמה בידי סוחרים בקראלה, בחלקה הדרומי ביותר של הודו, שם
קיים עד היום בית כנסת מהמאה ה 16. בתקופות מאוחרות יותר התיישבו יהודים בקלקטה.
"יהודים חיו בהודו 2000 שנים, ובארץ זו מעולם לא היה אפילו סימן לרדיפה", אמר מלקאר, הקורא תפילות בטקסים לזכרו של מהטמה גנדי. עם זאת, היחס הטוב ליהודים לא בא לידי ביטוי בהידוק הקשרים עם ישראל. הודו הכירה בישראל ב 1950, אך לא כוננה אתה קשרים דיפלומטיים, וזאת בשל חששה מתגובת מיליוני המוסלמים היושבים בה.
מאז כינון הקשרים הדיפלומטיים ב 1992 התהדקו הקשרים בעיקר בתחום הביטחוני,
וכפי שאמר אחד מחברי הקהילה "לפני כן היו לנו קשרים דיפלומטיים אפילו עם פקיסטן, אך לא עם ישראל. כעת, כשיש קשרים, אנחנו רואים עד כמה הם מועילים לשתי המדינות". (ש.ל.)