אביה סלוצקי, חברת הנהלת תנועת הנוער 'אריאל', שותפה למיזם ההנצחה הייחודי 'זוכרים את חללי נצר אחרון' המבקש להנציח את זכרם של שורדי שואה שהגיעו ללא משפחה וקרובים היישר מאירופה הבוערת לארץ ישראל עם הקמתה של מדינת ישראל, לחמו ונפלו.
בראיון לערוץ 7 היא מספרת על ראשית המיזם שאותו הגתה אביה פייזוב, קומונרית בתנועה שחשה צורך לעשות צעד משמעותי לקראת יום הזיכרון. "היא שמעה על החללים שאין מי שיזכור אותם, יעמוד ליד הקבר שלהם בזמן הצפירה וידליק נר לעילוי נשמתה. היא התחילה בקטן ושיתפה כמה חברות ביוזמה. בהתחלה היו 450 משתתפים שהתגייסו להדליק נר ולקרוא על הנופלים, אבל גדלנו ל-3000 ו-6000 משתתפים".
מספרם של הנופלים הנכללים בפרויקט עומד על 151 וסלוצקי אינה שוללת אפשרות שעם השנים המספר יגדל עם התבררות פרטים ככל שתחלופנה השנים. המשתתפים במיזם יצאו זה מכבר מתחום תנועת אריאל ואל חניכי, מדריכי והורי התנועה מצטרפים גם חניכים מתנועות אחרות, משפחות וקהילות, גם כאלה שאינן בישראל.
סלוצקי מספרת על שיחה עם ניצולת שואה גיל 83 שעל אף שעיקר הפרסום של המיזם נעשה ברשתות החברתיות, עלה בידה לאתר את מספר הטלפון של המיזם ובזהירות רבה דיברה על עצמה ועל בעלה ו"התרגשה מאוד מהפרויקט, אמרה כמה הוא חשוב והביעה את הרצון לקחת חלק בפרויקט".
במקרה אחר חניכה שהחליטה שלא להסתפר בהדלקת נר בבית והחליטה לעלות לקברו של החלל, שם ניקתה את הקבר וגילתה קרובי משפחה רחוקים שאיתרו גם הם את הקבר. החיבור ביניהם היה מיידי, היא סיפרה על המיזם והם סיפרו מהמעט שידעו על החלל. ישנם, אומרת סלוצקי שאימוץ החלל נמשך אצלם לאורך השנה כולה, ויש שגם מציינים את יום הולדתו.
ההתמקדות בחללים שאין להם קרובי משפחה מקשה על איסוף המידע והפרטים אודותיהם. סלוצקי מציינת כי יש חללים שניתן לאתר עליהם פרטים, אך ישנם מי שאפילו שמם או גילם ומקום הולדתם לא ידוע. כל שידוע הוא היותם יהודים שעלו לארץ ישראל ולחמו עליה. עם זאת היא מציינת כי לעיתים ככל שחולפות השנים מצטברים פרטי מידע חדשים.
בימים אלה נמשכת הקריאה של מובילי המיזם להצטרף אליו, ולשם כך ניתן להיכנס לעמוד 'אמץ חלל נצר אחרון' באתר תנועת אריאל. אין דרישה להגיע לקברו של החלל. דרישה כזו מאתגרת יתר, היא מציינת ומבהירה כי לפי שעה הבקשה היא הדלקת נר לעילוי נשמתו והיכרות עם סיפורו האישי.