חודשיה הראשונים של הקואליציה היו קשים במיוחד, וסערו סביב הרפורמה במערכת המשפט. אלא שבעוד הרפורמה נגנזה לעת עתה, הסערה הבאה שהקואליציה תיאלץ להתמודד איתה היא סוגיית חוק הגיוס, שחוזרת ללב השיח לקראת פתיחת כנס הקיץ בעוד כשבוע. לאחר שנפסל שוב ושוב על ידי בית המשפט העליון, חוק הגיוס חוזר לסיבוב נוסף במסדרונות הכנסת במתכונת חדשה, זאת לאור העובדה שהמועד האחרון שבו אפשר להעביר את החוק מבלי שבחורי הישיבות החרדים ייחשבו עריקים הוא עד סוף חודש יוני. אלא שבמפלגות החרדיות דרשו כבר בעת החתימה על ההסכמים הקואליציוניים כי חוק הגיוס החדש יעבור בקריאה שלישית עד להעברת התקציב, וזה צריך להתרחש עד סוף חודש מאי, מה שיוצר את לוח הזמנים הצפוף.
המודל של חוק הגיוס החדש, שעדיין מתגבש סופית בימים אלה, כולל מספר חלקים, שאינם בהכרח קשורים זה לזה. בראש ובראשונה מדובר על רפורמה רחבה בכלל מערך הגיוס לצה"ל, כך שחיילים עורפיים צפויים לשרת מעתה שנתיים בלבד, במקום שנתיים ושמונה חודשים, ואילו לוחמים ובעלי תפקידים טכנולוגיים ומיוחדים ישרתו את משך השירות הנוכחי - 32 חודשים. במשך חודשי הפער הללו, כך לפי ההצעה, ישודרג משמעותית שכרם החיילים הקרביים, ויגיע עד ל־6,000 שקלים. מלבד זאת, שכרם של כלל המשרתים יגדל ב־25%. לצד כל זה אמורה להינתן שורה ארוכה של הטבות לחיילים לפי המודל הפשוט: מי שמשרת יותר - מקבל יותר.
במקביל לכך יגיע גם חוק הגיוס החרדי, שאמור להוריד את גיל הפטור מחובת גיוס, שעומד כיום על 26. אחת המחלוקות הגדולות שמתנהלות בימים אלה היא מה יהיה גיל הפטור. משרד האוצר רוצה שכבר בגיל 21 החרדים לא יחויבו עוד להתגייס לצבא, בעוד מערכת הביטחון דורשת שגיל הפטור יהיה 23. לצד זה עדיין יהיו מכסות גיוס לבחורי ישיבות חרדים, אלא שהן יהפכו ליעדים עבור הממשלה או הצבא, ולא יוצמדו אליהן סנקציות פליליות או כלכליות כלפי הציבור החרדי. מי שאמור לגבש את ההצעה הסופית הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שפרט להיותו שר האוצר, אשר אמור למצוא את המקור התקציבי לעלייה הדרמטית, הוא האחראי על מציאת פתרון למשבר חוק הגיוס.
"האמת היא שמדובר בחוק הכי טוב שהונח על השולחן זה שנים", אומר יוחאי דנינו, העורך הראשי של אתר החדשות החרדי 'המחדש' והעיתון 'יום ליום', "גם מבחינת הפרטים שיש בו, אבל גם לאור העובדה שמדובר בחוק שמגיע בתיאום מלא של משרד הביטחון עם הקואליציה, ולא חוק של המפלגות החרדיות".
היתרון הוא שכך תהיה עוד תשובה לעתירה שתגיע לבג"ץ נגד החוק?
"בוודאי. ברגע שהחוק מגיע יחד עם המעטפת והתמיכה של משרד הביטחון, יש לו יותר עוצמה בבג"ץ. וצריך להבין עוד נקודה חשובה - לא מדובר כאן רק בחוק לטובת החרדים. הפעם מדובר בחוק שלמעשה חל על כל האזרחים, והוא לא ייחודי רק לחרדים. זה שינוי בקו המחשבה. הוא עונה על רוב הבעיות שהיו לאורך השנים".
כמו מה למשל?
"קודם כול, אין בו מכסות מחייבות, אין בו סנקציות, אין בו אמירה שבחורי הישיבות החרדים מאבדים את זכותם לשבת וללמוד תורה. מצד שני, כן יש כאן אמירה שהצבא נשאר צבא העם, ולכן מי שמשרת יותר יקבל יותר. במקום כל הסנקציות נוספו תמריצים שנועדו לעודד גיוס. בעבר, כשהיו הסנקציות הפליליות, החברה החרדית דחתה גם את התמריצים. עכשיו יש חוק שהוא הרבה יותר הגיוני".
כלומר, ההיגיון הוא: עד עכשיו ניסינו בכוח וזה לא עבד, אז צריך לעבור למודל אחר?
"בדיוק. ההבנה שצריך לעבור למודל אחר היא הבנה מרכזית של כל הצדדים, כולל של החרדים. זה לא שהנציגים החרדים צוהלים משמחה מהחוק. יש להם ביקורת עליו, ולכן לא הם מקדמים אותו, אבל הם לא מתנגדים לו ברמה ההצהרתית כמו לחוקים הקודמים. מבחינתם זה הרע במיעוטו, ולכן הם יצביעו בסוף בעד החוק".
לדעת רבים, האמירה שחברי הכנסת החרדים מתייחסים לחוק כאל הרע במיעוטו מקוממת למדי. משמעותו בפועל של החוק, במיוחד אם גיל הפטור אכן ירד ל־21 כדרישת האוצר, שהציבור החרדי יקבל פטור רשמי משירות בצה"ל. זאת גם הסיבה לכך שביהדות התורה הטילו עוצר ראיונות בנושא, במטרה שלא להציף מחאה נרחבת מדי נגדו. לאור התבטאויותיהם של רבים מחברי הכנסת החרדים בכנס החורף, שכללו בין השאר את אמירתו של חבר הכנסת גפני כי הוא בעד שחצי מהעם יתגייס וחצי מהעם ילמד תורה, עושה רושם שעכשיו הבינו במפלגה שהגיעו לרגע האמת, ועליהם לנהל את האירוע בצורה אחרת ממה שעשו עד היום.
"ההבנה של חברי הכנסת החרדים היא שאם הם יתבטאו בנושא זה רק יוביל לעליהום נגדם", אומר דנינו. "מצד אחד יבואו אנשי השמאל, ובראשם לפיד וליברמן, וינהלו קמפיין נגדם. מהצד השני יגיעו החרדים הקיצונים ויתקפו אותם על 'פשרנותם'. לכן הם מעדיפים שלא להתערב בנושא, לתת את האחריות בסוגיה לדמויות אחרות, ובסוף רק להצביע בעד החוק".
"צבא חצי העם"
אף שחברי הכנסת החרדים מנסים שלא לקחת חלק בהליך החקיקה - עד כדי כך שבדיונים נמצאים רק ראש הממשלה נתניהו, השרים גלנט, לוין, סמוטריץ' ואמסלם ויושב ראש הקואליציה אופיר כץ, ללא אף נציג של המפלגות החרדיות - הכעס הפוליטי לא איחר להגיע. יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגדיר את החוק כ"סוף צבא העם". "זה לא חוק גיוס", אמר, "אלא כניעה ללא תנאי להשתמטות ולסרבנות. זה ויתור על הערכים שעליהם קמה המדינה. רק הילדים שלנו יתגייסו לצבא. רק הילדים שלנו ייתנו שלוש שנים ויסכנו את חייהם. מי שלא יתגייס, יגדילו לו את הקצבאות, ורק הילדים שלנו יצטרכו להיות הפראיירים שעובדים ומשלמים מיסים".
גם אביגדור ליברמן, שכבר לפני שנים הפך את חוק הגיוס לאחד מהדגלים של מפלגתו, התבטא קשות נגד החוק המוצע: "אני לא שמעתי דבר כזה מעולם, שצה"ל תומך בחוק ההשתמטות. זה דבר שלא היה, וזה חמור ביותר. ההצעה פסולה פעמיים: מצד אחד יש ניסיון לתת שוחד לציבור החילוני בתמורה לחוק ההשתמטות, ומצד שני יש ניסיון להחליף ערכים בתקציבים". לצד אמירותיו, הציב ליברמן את היעד לגיוס מבחינתו: גיוס של כל בני ה־18 לשירות צבאי או אזרחי, מהלך שהוא מנסה להוביל כבר מספר שנים. מיטיבי הלכת בעולמות הפוליטיים גם יזכרו כי זה היה התירוץ הרשמי של ליברמן שבגינו הוא פרש ממשלת נתניהו ב־2019 ואף סירב להיכנס לקואליציה לאחר סבב א' של הבחירות, מה שהוביל את ישראל לפלונטר הפוליטי שבו היא שרויה עד היום.
גם במחנה הממלכתי, שנהנית בשבועות האחרונים מפריחה דרמטית בסקרים, המציבים אותה כמפלגה הגדולה ביותר ברוב המקרים, התבטאו נחרצות נגד החוק. יושב ראש המפלגה ושר הביטחון לשעבר גנץ לצד הרמטכ"ל לשעבר חבר הכנסת איזנקוט הגדירו את החוק ככזה שיהפוך את צה"ל ל"צבא חצי העם". "המפעל של צבא העם יעמוד בפני סכנה. לא מיידית - אבל עתידית. לצבא העם חשיבות אסטרטגית לעמידה במשימה הביטחונית. מדינת ישראל חייבת צבא כדי להגן על עצמה, והיא חייבת את צבא העם כדי לקיים את הצבא שהיא צריכה", אמר גנץ.
איזנקוט הוסיף את הדברים הבאים: "הארגון היחיד בעולם שייעודו להגן על המדינה, לנצח במלחמה ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל הוא צה"ל. הבסיס לכול הוא האנשים: גברים ונשים מעולים ומחויבים. למהלך שפוטר חלקים רחבים משירות תהיה השפעה על כלל המשרתים. אסור שמציאות פוליטית וצורך זמני יביאו לפגיעה בביטחון המדינה ובצה"ל כצבא העם".
לצד האזהרות, השניים הציגו את תוכניתם לרפורמה במערך השירות למדינת ישראל, רפורמה שגנץ מדבר עליה כבר תקופה ארוכה, וכעת קיבלה את השם "שירות ישראלי". בעיקרון, מדובר בתוכנית שפותחת שורה של אפיקי שירות עבור המדינה, ולא רק את השירות הצבאי. כך למשל נכללים באפיקי השירות גם התגייסות למד"א, זק"א, סיוע לקשישים, סיוע לנזקקים ועוד. גם בתוכנית הזאת, אלה שישרתו בצבא יתוגמלו הרבה יותר. צה"ל, לפי התוכנית, יהיה הראשון שבוחר את כוח האדם, כלומר הוא זה שיבחר מתוך כלל בני ה־18.
הרעיון שעומד מאחורי התוכנית של גנץ ואיזנקוט הוא ההבנה שצה"ל אינו זקוק לכל כוח האדם הפוטנציאלי, ולצד זה אי אפשר לכפות על החברה החרדית ועל החברה הערבית להתגייס לצבא מבלי שהצבא יותאם לצורכיהם ולאורחות חייהם. לכן במסגרת התוכנית נכנס גם סעיף שנועד להתאים את אפיקי השירות השונים לכלל המגזרים. לפי הצהרתו של גנץ, לבחורי הישיבות החרדיות יתאפשר להמשיך וללמוד בישיבות גם תוך כדי זמן שירותם האזרחי.
"ההצעה של גנץ לא באמת רלוונטית", טוען דנינו. "כרגע הוא נמצא בתוך קמפיין בחירות, שהוא מקווה שייערכו כמה שיותר מהר לאור הסקרים. לכן הוא לא פרטנר לשום דבר. אני אגיד לך יותר מזה, זאת לא ההצעה שהוא עצמו הציע כשהוא היה שר הביטחון. הוא מבין שזאת הצעה לצורכי קמפיין, ולא הצעה שבאה לפתור את הבעיה. לכן הוא לא הציע אותה אז".
אבל זאת הצעה הגיונית. היא אומרת שכולם צריכים לתרום למדינה, אבל לא כופה על הציבור החרדי לעזוב את הישיבות או מטילה סנקציות, ומשתמשת במודל שכבר קיים בחברה החרדית בלי קשר, של התנדבות רחבת היקף.
"העניין הוא שהציבור החרדי לא יכול להרשות לעצמו מצב שהוא יהיה חייב בגיוס, שכולם חייבים להתייצב בלשכת הגיוס וצה"ל יחליט מי יתגייס ומי לא. זה לא עובד ככה. במיוחד כשהציבור הערבי אוטומטית לא יגויס לצה"ל אלא ילך לשירות אזרחי. מובן שאין מה להשוות בין הציבור הערבי לחרדי, כי הציבור החרדי נאמן למדינת ישראל, אבל גם לו יש צרכים, ואי אפשר שיהיה חוק שיכפה עליהם גיוס. זה לא עבד עד היום וזה לא יעבוד גם בעתיד. לכן החוק שהקואליציה מקדמת הרבה יותר הגיוני".
"מדובר בחוק לא טוב", קובע לעומתו יוסי לוי, מנכ"ל ארגון נצח יהודה. "אם החוק יעבור במתכונת הנוכחית זאת תהיה מכת מוות לכל הרעיון של שילוב חרדים בצה"ל, וכפועל יוצא גם בכלכלה הישראלית".
אתה מדבר כאילו עד היום היה מדובר בהצלחה מסחררת. בסוף גם היום שילוב החרדים בצה"ל נוחל כישלון חרוץ.
"נכון. היינו שמחים לראות אותו מצליח הרבה יותר, אבל לפני עשרים שנה היו שברירי אחוזים שהתגייסו מדי שנתון, היום אנחנו כבר עומדים על עשרה אחוזים, וזה כבר שלוש שנים ככה. זה לא המון, וצריך יותר - אבל זה תהליך. הוא ייקטע אם ההצעה תעבור כמו שהיא כיום".
החלק הבעייתי מבחינתו של לוי הוא קביעת גיל הפטור על 21. "ברגע שאתה מוריד את גיל הפטור ל־21, אין לאף בחור חרדי אינטרס להתגייס לצה"ל. הם פשוט ישרפו שלוש שנים בישיבה ויחכו שיוכלו לצאת לעבוד. וגם צריך להבין, לא מדובר על כך שהם ילכו לעבוד בענקיות ההייטק. במקרה הטוב הם יהיו מלמדים בחיידרים, ובמקרים אחרים הם יהיו מוכרים בחנויות בערים החרדיות. הם לא באמת ישתלבו בשוק העבודה. וזה עוד לפני שדיברנו על הפיל הגדול שבחדר, והוא העובדה שהציבור החרדי הוא כבר לא מיעוט זניח, אלא 1.3 מיליון איש, ואלה מספרים שרק הולכים וגדלים".
מה המשמעות של העובדה הזאת מבחינתך?
"מדובר בשינוי מצב. הציבור החרדי הוא כבר לא קבוצה קטנה שיכולה להסתגר עם עצמה. הוא חייב לקחת אחריות על מה שקורה במדינה ולהיות חלק ממנה. גם בשמירה על הארץ וגם בפיתוחה. הוא גם צריך לתת מענה אמיתי לשסע החברתי שנגרם מהנושא. לחוקק חוק שרק ינציח את המצב יזיק בשני המישורים האלה".
אבל כיום המצב הוא שגיל הפטור עומד על 26, ועם כל זה החרדים לא באים בהמוניהם להתגייס.
"אתה צודק, אבל זה תהליך. בשנים האחרונות עשינו שורת מהלכים שנועדה להגדיל את המספרים בצורה משמעותית. התחלנו לעבור עם נערים כבר בגיל 16. הקמנו שתי ישיבות הסדר חרדיות ושתי מכינות, שבשנה הבאה יתחילו בהן את זמן אלול 200 תלמידים, וזה מספר שעוד יכול לגדול. בתוך לא הרבה שנים נגיע ל־25% גיוס מדי מחזור - אבל כל זה בתנאי שלא יורידו את גיל הפטור מתחת לגיל 23. הרי יש לנו כבר ניסיון עם זה. חוק טל גם הוריד את גיל הפטור ל־21 עם שנת הכרעה, ואחרי חמש שנים מדינת ישראל הודיעה שהוא נכשל. אז למה לחזור על אותה טעות שוב?"
אף שהוא סבור כי כמכלול, בתוכנית המוצעת יש בעיות קשות, לוי סבור כי יש בה גם דברים חיוביים - במיוחד העובדה שלא יהיו סנקציות על אי־עמידה ביעדים. "טוב שכולם הבינו שזה רק מזיק. מעולם לא היה היגיון בהטלת סנקציות פליליות או כלכליות, זה רק יצר אנטי. באופן אישי, אני יכול לספר לך שרק כאשר התחילו עם הסנקציות התחילו לקלל אותי ולזרוק עליי אבנים. עד אז אולי לא הסכימו איתי, אבל כיבדו. הרעיון של הסנקציות רק יצר נזק ועיכב תהליכים ארוכים שכבר החלו לפני שנים. לכן המודל של תמריצים הוא מודל חיובי. אך הוא לא מספיק. חסרה בחוק, כמו שהיה בכל הגרסאות הקודמות, תוכנית ממשלתית לשילוב החרדים בצבא. עד היום, וזה דו"ח נומה אומר, לא הונחה אפילו תוכנית ממשלתית אחת, עם תקציבים ושיטות עבודה, במטרה לשלב את החרדים בצבא. היו רק תוכניות צה"ליות, וזה ממש לא מספיק בשביל אירוע כזה".
יגידו לך שהצבא לא באמת רוצה או צריך את החיילים החרדים.
"זה לא נכון. רק בימים האחרונים ניהלנו דיונים עם סגן הרמטכ"ל בדיוק בסוגיה הזאת, ואני יכול להגיד לך בוודאות שצה"ל בהחלט מעוניין בחיילים החרדים. וגם אם זה היה נכון, זה לא אמור לעניין אף אחד. צה"ל שייך לחרדים בדיוק כמו לכל אחד אחר, והחרדים הם חלק מהמדינה בדיוק כמו כל מגזר אחר, והמדינה צריכה לדאוג שהם יוכלו לשרת אותה בצורה שמותאמת לאורחות חייהם".
מועד ד'
כאמור, מערכת הביטחון תומכת בחוק שיונח עם פתיחת כנס הקיץ על שולחן הכנסת. יתרה מזאת, גם הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון תומך בחוק, מה שמחזק את תקוותיהם של כל חברי הקואליציה, בדגש על החרדים, כי הפעם החוק יעבור את מבחן בג"ץ. עד היום בג"ץ פסל את חוקי הגיוס לא פחות משלוש פעמים, ומלבד הפסילות הרשמיות, שורה של הצעות נפלו עוד לפני ההצבעה כי לא עמדו במבחן בג"ץ. בפועל, במקום להגדיל את מספר החרדים שמתגייסים לצבא, הובילו פסיקות בג"ץ השונות לצניחה במספרים אלה, ובמקביל יצרו משבר חברתי חריף.
"צריך לומר בכנות - לא מדובר באופציה הטובה ביותר שניתן היה להעלות על הדעת", אומר תא"ל (במיל') ארז וינר. "אבל כמו שאמר ראש הממשלה בריאיון לערוץ 14, פוליטיקה היא אומנות הפשרה. אי אפשר להביא את המודל המושלם, ולכן צריך להתפשר על מודל שהוא טוב עשרת מונים מהמצב כיום. הסיכוי של החוק החדש להגדיל את מספר החרדים המתגייסים בעשור הקרוב גדול בהרבה ממה שהיה כאן בעשור האחרון של הוויכוחים".
במשך כל השנים, הטיעון שבגינו פסלו את חוק הגיוס היה פגיעה בעיקרון השוויון. גם החוק הנוכחי לא עונה על ההגדרה הזאת, אז למה הפעם הוא יעבור?
"זה הזמן לחשוף סוד שכל בר־דעת יודע: אין דבר כזה שוויון בנטל. הרי הלוחם, הטייס, החייל ב־8200 והפקיד בקריה לא תורמים באותה צורה או ברמה שווה. זאת סיסמה שמאחוריה עומדים במשך שנים גורמים פוליטיים שרוצים להתנגח בחרדים ולא לפתור בעיה אמיתית. בסוף, במבחן התוצאה, כל מה שהם הובילו בעשור החולף לא תרם דבר. ויותר מזה, בגלל החלום האוטופי על שוויון בנטל, נמנע מהצבא ומהממשלות השונות לעשות את מה שחשוב באמת, וזה לקצר את שירות החובה לכולם כך שיוכלו לצאת לשוק העבודה מוקדם יותר, ולתת לצה"ל את האפשרות להשאיר אצלו את מי שהוא צריך ותורם בצורה משמעותית תמורת תגמול רציני".
***