נתחיל מהסוף: חסרונו של לפיד לא יורגש בטקס המשואות השנתי ביום העצמאות בהר הרצל. הלהבה תעלה בלעדיו, עם ישראל יצפה ויהנה גם בלי נוכחותו, ורבים אולי יזילו דמעה ברגע מרגש - גם אם יו"ר יש עתיד לא יורה להם לעשות זאת.
צריך לומר גם שאין שום מחויבות ללפיד להגיע. מותר לאנשי ציבור לנהל לו"ז משלהם ולבחור היכן לשהות ובאלו אירועים להשתתף. לפיד אינו הסמל השלטוני הראשון (וכנראה גם לא האחרון) שלא ישתתף בטקס המדובר.
אבל לפיד הוא הראשון שהפך את השתתפותו לאישיו של מאבק פוליטי. בפעם הראשונה בישראל, מנהיג האופוזיציה מנסה בשקידה להפוך את הימים הלאומיים, ימי הזיכרון והעצמאות, לימים שנויים במחלוקת.
מאז ומעולם היו שני הימים הללו טאבו בחברה הישראלית, מעין עניין מקודש שאין לגעת בו. כחרדי אני זוכר איך נבוכנו בכל פעם שנתפס בן המגזר כשאינו מכבד את צפירת הזיכרון או מזלזל בדגלי ישראל. ולך תסביר... וקל וחומר במגזרים שגדלו על ברכי ועל רוח הציונות.
מדינת ישראל ידעה מחלוקות חריפות וחמורות בהרבה משינוי הרכב הועדה למינוי שופטים. היו כאן מאבקי אפליה קשים של הפנתרים השחורים ושל בני עדות שונות שקופחו על ידי הממסד, היה כאן מאבק שילומים והיה מאבק באוסלו ובהתנתקות. היו כאן כבר קרעים חברתיים אחרי רצח ראש ממשלה ואחרי מהפך שלטוני היסטורי. היו כאן משברי אמון כשהקונספציה של מלחמת יום כיפור קרסה וכשהאינתיפאדה פרצה. היה כאן מאבק ליציאה מלבנון ומאבק נגד פינוי סיני.
אבל מעולם, באף אחד מהמקרים, לא נשבר הקונצנזוס סביב הימים הלאומיים. כולם הבינו שיש נקודות ציון שמאפיינות את קיומנו כאן כעם וכמדינה שאסור לפגוע בהם, שהימים האלו מחוץ למשחק.
גם אם היו בשוליים מי שפגעו באירועים ובימים האלו, בין אם אלו שערכו אירועים אלטרנטיביים למיניהם ובין אם אלו שתקפו את הממשלה הקודמת, זה לא הגיע מדמות ממלכתית, כזו שמהווה סמל שלטוני. הקונצנזוס לא נשבר.
האם אתם מדמיינים את נתניהו מחרים טקס ממלכתי רק בגלל שמארגניו לא מתחייבים לאפשר לשדר פרובוקציות שיפריעו לו? עזבו ביבי, האם אתם מדמיינים את רבין עושה זאת? את פרס? את לוי אשכול? את בן גוריון?
במסעו למעמקי השמאל הקיצוני, באבדן האחריות והממלכתיות שלו (ולפי הסקרים: גם המנדטים), לפיד לא מבין את הנזק שהוא גורם לחברה הישראלית לדורות. הלגיטימציה שהוא נותן כעת להפיכת ימי העצמאות והזיכרון לימים פוליטיים, עשויה להפוך לעניין של קבע.
בדיוק כמו נשק הסרבנות, נשק השבתת המשק ונשק הוצאת כספים לחו"ל ופגיעה בכלכלת ישראל - גם נשק הפוליטיזציה של אירועים וימים ממלכתיים הוא חרב פיפיות. היום אתה משתמש בה למען האג'נדה שלך, ומחר מישהו אחר ישתמש בה למען האג'נדה שלו.
יש לי מעט מאוד ציפיות מיאיר לפיד, ובכל זאת, אני מקווה שמישהו בסביבתו יעמיד אותו על חומרת הדבר. שברגע האחרון הוא יתעשת ויגיד "עד כאן". נמשיך לריב דקה אחרי, אבל לא על חשבון הנרטיב הלאומי שלנו.