במאה צמתים ברחבי הארץ צפויות להתקיים הערב (חמישי) הפגנות התומכות במהלכי החקיקה לתיקון מערכת המשפט. בין השאר תתקיים הפגנה בצומת גרופית לשם יגיעו חברים מהקיבוץ. עם אחד מהם, יאיר מעודה, שוחחנו על הצפוי.
"אנחנו שונים בסביבה שלנו. אנחנו מיעוט בתוך הרוב ועם כל זה אנחנו חופשיים לומר את העמדות שלנו", אומר מעודה ומתאר את השיח הפתוח, גם אם הנוקב, שקיים בקיבוצו הן בסוגיית החקיקה והן סוגיות אחרות שמפלגות את החברה בישראל.
מעודה מוסיף ומשבח את יכולת ההכלה של דעות שונות בקיבוץ ומספר כי על אף שהוא מציג את עמדתו באופן ברור וחד מעולם הוא לא חש בתחושה לא נוחה כלשהי מול חברים אחרים בקיבוץ. "אם יש משהו בין אדם לחברו ברמת הפרט זה הגיוני, אבל לי זה לא קרה באופן אישי. ניהלתי ויכוחים מרים ואפילו קרבות מאוד אמוציונאליים בנושאים הפוליטיים, אבל אף פעם זה לא יצר נתק חברתי או כעסים. שיחה יכולה להתלהט אבל לא חצינו גבולות. חשוב מאוד לזכור את הגבולות בתוך השיח".
כשאנחנו שואלים על משמעות הדברים דווקא כשהם נאמרים בקיבוצו של מי שנחשב לאחד ממובילי המחאה, משה בוגי יעלון, משיב מעודה ומציין כי התיוג "הקיבוץ של בוגי" תואם יותר את דרכה של התקשורת, אך בפועל יעלון אמנם חבר בקיבוץ אך אינו חי בו. עוד הוא מבהיר: "בוגי חבר בקיבוץ כבר הרבה שנים ואת התרומה שלו אף אחד לא ייקח לו. עם זאת מורכבות המצב מאפשרת לכל אחד להביע עמדות ואמונות. משלב מסוים שבו הדעות שלו עברו תהליך של שינוי ואפילו הקצנה הפסקתי ללכת לשיחות שהוא היה מקיים. פעם השיחות הללו היו בצורה מרתקת שיצרה אצלי הזדהות וממשקים של נוחות בשמיעתן, אבל זה לא בשנים ה אחרונות".
מספר מעודה על שינוי שחל בקיבוצו לאורך השנים האחרונות עד כדי היקף של 22 מצביעי ליכוד בבחירות האחרונות. זאת בעוד בשאר הקיבוצים יכולים להימצא מצביע אחד או שניים שיתמכו בליכוד. בכל חבל אילות, הכולל כעשרה ישובים ובהם גם באר אורה שאינו קיבוץ, נמצאו כמאתיים מצביעי ליכוד. הנתונים הללו מלמדים על מגמה משמעותית בקיבוץ שמספר המצביעים בו נאמד ב-200-300 איש. הגורמים למגמה הם גם תושבים חדשים שהצטרפו, אך גם "כי מי שהחזיקו בעמדות שמאל מובהקות עשו חושבים".
מעודה מדגיש בדבריו את רמת השיח המתנהל בקיבוץ על מחלוקות משמעותיות ואומר כי "אין כאן איומים. אף אחד לא יקום ויאמר שהם ישלמו מחיר על עמדה ימנית. אני כארבעים שנה בגרופית וכשעברתי לימין לא הסתרתי את זה ומעבר לבדיחות פה ושם לא היו דברים חריגים. מי שחושף את דעותיו זה מי שבטוחים במעמדם ובאמונה שלהם ולפעמים גם מי שרוצים לייחד את עצמם".
לנוכח דבריו על יכולת ההכלה והשיח המכבד בקיבוץ, שאלנו את מעודה לעמדתו בסוגיית נוכחות הפוליטיקאים בבתי העלמין הצבאיים בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
"אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל. אפשר לקרוא לזה מאבק השחרור, מאבק שאמור לשחרר את החברה הישראלית מהתפיסות הרדיקאלית של שבעים שנה שיצרו בידול שמוגדר גם כישראל ראשונה ושנייה. יש בתוך החברה שלנו קבוצה מובילה שיושבת על צמתים משמעותיים וחזקים והדברים נחשפים עכשיו. אנחנו לא חברה דמוקרטית שמייצרת הזדמנות שווה לכלל האוכלוסייה. מה שמדברים כעת על בתי העלמין זה חלק מהדה-לגיטימציה שנעשית לשלטון הימין עוד הרבה לפני מהפך 77'".