דב קלמנוביץ', פצוע האינתיפאדה הראשון ומי שייסד ועמד בראש ארגון נפגעי פעולות האיבה, מתייחס בראיון לערוץ 7 למחלוקת הציבורית סביב טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
רגישותן של המשפחות השכולות סביב יום הזיכרון בלתי מובנת למי שלו שייך למשפחת השכול, הוא אומר.
"זה מעלה ומחזיר תחושות שהמשפחות חוות והציבור הרחב לא מכיר. התחושות שלהן מאוד מאוד כואבות", אומר קלמנוביץ' וחוזר בדבריו לשנה בה הוחלט על הכללת נרצחי פעולות האיבה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אירוע שחולל סערה גדולה ופולמוס גדול בחברה הישראלית:
"לפני כעשרים שנה ניסינו נפגעי הטרור לומר שיכללו גם אותנו ביום הזה שעד אז נקרא 'יום הזיכרון לחללי צה"ל'. התעורר מאבק מאוד קשה של משפחות השכול של צה"ל ומשפחות השכול מטרור. לא היו מוכנים שהאנדרטה לנרצחי הטרור תקום בהר הרצל, לא היו מוכנים שהטקס יכלול גם את נרצחי הטרור ובוודאי לא שראשי המדינה יגיעו לטקס כי זה היה בעיניהם יום שהיה שייך רק לחללי צה"ל. אנחנו מנגד טענו שכל הארץ חזית וגם נפגעי הטרור הם חיילים ללא מדים".
הפולמוס הוביל להקמת ועדה ציבורית בראשות שופט, השופט מלץ, שקרא לקלמנוביץ' להופיע ולהשתתף בדיונים. קלמנוביץ מספר על הוויכוחים והטענות לפיהן רק לובשי מדים שייכים ליום האבל הלאומי הזה. "אמרתי להם, משפחות שכולות, קשה לי מאוד לעמוד מולכן, אבל כיוון שגם אני מייצג משפחות שכולות אני מרשה לעצמי להגיד לכם שרק שלושים אחוז או פחות מכך נהרגו מול פני האויב. השאר נהרגו באירועים אחרים, תאונות אימונים, תאונות דרכים, מחלות והתאבדויות ויום הזיכרון חל גם עליהם. אתם לא יכולים לנכס לעצמכם את כל חללי צה"ל כחלק מהגבורה".
את הדברים מזכיר קלמנוביץ' "כדי לספר עד כמה היום הזה מתוח. תמיד יש למשפחות השכולות מה לומר, וכך גם עכשיו סביב המחלוקות הגדולות שסביבנו". בדבריו הוא מציין כי אמנם בפרשת הטקסים וההנצחה הוחלט על קיום שני טקסים בנפרד, אך הייתה התעקשות מצד אנשיו שלו שהפוליטיקאים יגיעו גם לטקס לזכר חללי פעולות האיבה.
"הנשיא, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון מגיעים לטקס, חוזרים לביתם ושוב בשעה אחת מגיעים כדי להגיע לטקס שלנו. כזה הוא טבעם של אירועים ברגישות שכזו", הוא אומר ומחדד: "אי אפשר לומר שלנוכחות פוליטיקאים בטקס אין משמעות. אני לא מקנא בהם. זה מאוד קשה. אני זוכר את המחאה מול ראש הממשלה שבשנה שעבר, נפתלי בנט. הורים שכולים מטיחים כלפי פוליטיקאים, זה לא קל".
באירוע 'זוכרים' אותו הוא מקיים מדי שנה בשנה, מקפיד קלמנוביץ' שלא לכלול פוליטיקאים. "צריך להבין שהדברים רגישים ולא ניתן להכתיב לאנשים מה לומר ביום הזה. אני מאוד פסימי. קשה להאמין שנוכל למנוע אירועים כאלה, אבל לא צריך להגזים עם הגדרות של קץ המדינה ולא לתאר את המציאות כאילו לא היו לה תקדימים מעולם. בכל פעם הדבר מתעורר סביב משהו אחר כי הימים הם ימים מתוחים".
את דבריו חותם קלמנוביץ' בתפילה ליחד הישראלי שעדיין לא נמצאה הנוסחה שתוביל אליו ועם זאת הא זוכר שבצוות הטנק עמו שירת היה ברור שהאויב אינו מבדיל בין זהותם ותפיסתם של חברי צוות הטנק. כך גם "הערבי שזרק עליי בקבוק תבערה לא ידע מי נמצא בפנים. הוא ראה מספר צהוב. האויבים שלנו הם שלצערינו מאחדים אותנו".