בין אירועי יום השואה והגבורה, התרחש השבוע גם אירוע דיפלומטי, שבו חודשה קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין פולין וישראל, זו שבוטלה עקב התבטאויות של שר החוץ אשתקד והמתחים שנוצרו בעקבותיה.
ראש קבוצת הידידות מטעם ישראל, חה"כ עמית הלוי, הגיע היום לפרלמנט הפולני יחד עם חה"כ משה טור-פז, ושיתף את עמיתיו הפולנים בבסיס הראוי לשיתוף פעולה בין העמים והמדינות.
לא באנו הנה ביום רגיל. הגענו לאחר צעידה במנהרת הזמן והדמים באושוויץ-בירקנאו ואחרי התייחדות כאן בוורשה עם גיבורי המרד, גיבורי החירות, גיבורי הרוח. אותם גיבורים, שמעשה המרד הראשון שלהם במשטר הנאצי, היה הנפת דגלים על גג בניין ליד כיכר מוראנובסקי בגטו: דגל פולין ודגל כחול לבן, דגל ישראל.
ושני הדגלים הללו, מציינים את שני הלקחים המרכזיים מהמלחמה הארורה ההיא. הראשון לקח אוניברסלי לפולין ולעולם כולו והשני בעיקר לקח עבורנו, העם היהודי:
הראשון – הוא תשובה לשאלה שהדהדה בימים הנוראים של השואה: "אייכה ?". לאן נעלם האדם בשואה ? לא סתם אדם, האדם שגדל על קאנט, שילר ובאך, האדם שגדל על ההומניזם הליברלי, איפה הוא היה באושוויץ ובברלין, בברגן-בלזן ובטרנזישטאט ? איך הוא הגיע, לרשע חסר גבולות, כלפי זקנים נשים וטף?
את השאלה הזו שאל גם יוחנן פאולוס האפיפיור (הפולני), כשהגיע ליד ושם בשנת 2000: "כיצד יכול אדם להיות בעל בוז כה מוחלט לאדם?" והוא השיב כך: "כיוון שהוא הגיע לנקודת הבוז כלפי אלוהים. רק אידיאולוגיה חסרת-אל יכלה לתכנן ולבצע את השמדתו של עם שלם"
בסלנג העברי אנחנו מכנים מישהו חסר גבולות "אין לו אלוהים". אכן כך וזה יכול לקרות לגדולי ההומניסטים והליברליסטים, כיון שהליברליזם שלהם משחרר אותם, בפועל, מכל מחויבות מוסרית טרנסצנדנטית. והם עומדים רלטביסטיים, ריקנים מכל מחויבות מוסרית.
היעלמות האדם אינה רק נחלת העבר. באופן אבסורדי חלקים היום במערב, מבקשים, בשם המלחמה ההיא, למחוק כל זהות. דתית, לאומית ואינדיבידואלית. המסקנה אמורה להיות בדיוק הפוכה, כשאנחנו נאבקים על הזהות שלנו, אנחנו נאבקים נגד הריקנות. אנחנו נאבקים על כך שלנו כבני אדם יש זהות, שלחיינו יש משמעות, שיסודם בצלם אלוהים שבנו, לו אנו מחויבים.
שני העמים שלנו, העם הפולני והיהודי צריכים לקדם זאת בעולם, לא לוותר על זהות לאומית, דתית או אינדיבידואלית. גם לא לוותר על ערכי החירות והשיוויון, ועל זכויות האדם, אלו ואלו נשענים על היסודות המוסריים של בריאת האדם ע"י האל, כפי שנאמר גם בהכרזת העצמאות של ארה"ב. התוצאות של הלאומיות שהשמיטה את העוגן המוסרי והפכה למפלצת נאצית או פשיסטית, היו מחרידות, אבל אסור לנו למחוק את זהותנו ולחזור לעולם מרכסיסטי-מטריאליסטי, בו כל זהות היא תודעה כוזבת או אופיום להמונים.
ויש עוד לקח אותו עמנו למד על בשרו – הצדק צריך שיהיה לו כח. נושאי המוסר צריכים שיהיו גם נושאי נשק. המדינה שלנו איננה תוצאה של השואה, היא תוצאה של חזון הנביאים וכמיהת כל הדורות למימוש ההבטחה לאברהם אבינו, שבני ישראל יבנו את ביתם הלאומי בארץ ישראל. אבל ממוראות השואה למדנו, שאם לא תהיה לנו מדינה חזקה, בה נוכל להגן על עצמנו בעצמנו, לבד, אנחנו בסכנה של ממש.
את העיקרון הזה – שלצדק יהיה כח - קבע זאב ז'בוטינסקי, עוד לפני המלחמה כשהוא קידם עם הממשלה הפולנית בשנות ה-30 יחד עם אברהם שטרן, הכשרה צבאית של קציני האצל כדי להכין אותם למאבק על המולדת שלנו בא"י.
אני אומר את זה היום בפרלמנט הפולני, בשעה בה מתגברת האנטישמיות באירופה וגם באמריקה. לפי הדוח שפורסם לאחרונה, ניו יורק ולונדון, הן הערים עם הכי הרבה התקפות אנטישמיות. ולא פחות חמור מכך, יש כיום מדינה, שחברה באו"ם, איראן, שמצהירה בגלוי על שאיפתה להשמיד את ישראל. מדינה שמפתחת סביב ישראל מעגל אנטישמי שפועל להשמדתה – בעיראק, בסוריה, בלבנון, בתימן ובעזה.
ישראל עומדת ותעמוד מולה, גם אם תידרש לעשות זאת לבדה. יש לנו את הכח. אבל יש לנו ציפייה, בוודאי מפולין, מדינה שנמחקה במלחמת העולם השניה. שראתה מקרוב את הזוועה המוסרית של השואה, לא לעמוד מנגד, כשקולות כאלו נשמעים. מדינות אירופה היו צריכות להיות הראשונות, לתבוע את איראן בטריבונלים הבין-לאומיים ולפעול נגדה צבאית!
האמנות ובתי הדין הבינ"ל נוסדו בהמשך לבית הדין שהוקם בנירנברג לשפוט את הפשעים ההם, והנה עומדת מדינה וחוזרת על אידיאולוגיה דומה. היא לא רק מדברת, אלא גם עושה וכבר מגיעה לכ-90% של העשרת אורניום, היא מממנת טרור אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי בכל העולם.
ואירופה, לא רק שאינה תובעת אותה לבתי הדין הבינלאומיים, אלא משתפת פעולה עם תביעות כנגד ישראל בפורומים הללו ?!
אחת מהאכזבות הגדולות, היתה התמיכה של פולין, בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ). הרי לא צריך להיות היסטוריון כדי לדעת, שעל יהודה ושומרון, יש לנו תביעה של אלפי שנים, עם תיעוד היסטורי מלא, הרבה לפני שמישהו חשב לקרוא לעצמו פלסטיני, או להשתמש במונח פלסטינה, שתבע הקיסר הרומאי אדרייאנוס, אחרי שהחריב את ירושלים ואת היישוב היהודי.
אפשר וראוי לדון במעמד של התושבים שאינם יהודים שבא"י, אפשר גם להתווכח איתנו, אבל לשתף פעולה בתביעת סרק עם הרשות הפלסטינית, זו שמשלמת כסף על כל יהודי שנרצח, לפי מחירון פומבי ?? זו שמאשימה אותנו בבית הדין הפלילי (ICC) בפשעי מלחמה ?
הדבר האחרון המצופה מפולין, הוא לשתף פעולה עם רשות שבראשה ניצב מכחיש שואה, שאת הדוקטורט שלו על הכחשת השואה הוא, אבו מאזן, עשה ברוסיה הסובייטית, ותוך כדי העיוות ההיסטורי הזה, הוא מאשים את ישראל ב-50 שואות ??
פולין לא צריכה להיות שם, שגריר פולין לא צריך לחגוג עם ראיסי את יום המהפכה האיסלאמית, שמייצגת רוע מוסרי, ורצון להשתלט על העולם כולו תחת משטר שיעי. פולין צריכה להצטרף להגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור, בדיוק כפי שהוא. ויותר מכל, הפרלמנט הפולני צריך לנקוט עמדה נחרצת נגד האנטישמיות בכל מקום ובוודאי בפולין.
כראש קבוצת הידידות המשותפת, חשוב לי לומר, פולין היתה עבורנו, העם היהודי, מחסה לילה. מחסה לתקופת הגלות. בשפתנו פו-לין או פולנ-יה, היא פה נישן, או פה ישן האל. ובאמת היו תקופות שישנו בשקט, תקופות של פריחה יצירה ושגשוג של הקהילה היהודית, שהיתה הקהילה הגדולה בעולם. היו גם תקופות אפלות, אפלות מאוד, אבל אני מבדיל בהקשר הזה, בין מה שעושה מדינה ופולין כמדינה לא היתה קיימת בשואה עצמה, לבין מה שעושים או עשו יחידים, רבים ככל שהיו.
אנחנו צריכים לחזור ולבסס את המשותף לנו לבני אברהם. את הערכים של לאומיות מוסרית, של חירות וזכויות אדם, של מלחמה ברוע ובטרור, ושל מאבק משותף באלו שמנסים ליצור עולם ניאו-מרקסיסטי נטול זהות, ללא מצפן של אמת וצדק.
כשהאפיפיור יוחנן פאולוס הגיע לכותל המערבי של הר הבית שלנו, הוא הניח בין אבניו פתק בו כתב: "אלהי אבותינו, אתה בחרת באברהם וצאצאיו לפרסם את שמך לאומות, אנחנו עצובים מאד על התנהגותם של אלו שבמהלך ההיסטוריה גרמו סבל לבנים אלו שלך ומבקשים את מחילתך. אנו מבקשים להקדיש את עצמנו לאחוות אחים אמיתית עם בני עם הברית."
זו הדרך שכולנו צריכים ללכת בה, ובחרתי לצטט בפרלמנט הפולני את גדול הקתולים וגדול הפולנים, כדי שאף אחד לא יוכל להסתתר ולתלות פעולות אנטישמיות בנצרות או בפולניות. להיפך יש ללכת בדרכו, כמי שסייע ליהודים בשואה עצמה, תוך סיכון עצמי וכמי שביטא בדברים הללו התנגדות נחרצת לאנטישמיות. אני כאן כי על בסיס אחוות אחים אמיתית, אשמח לפעול ולקדם שיתופי פעולה, כלכליים, מדיניים וביטחוניים, לטובת שני העמים והמדינות.