ערב שבת קודש פרשיות תזריע-מצורע. השבוע נסענו פעמיים, שר האוצר ואני, אל ישובי הספר שלנו: ביום ראשון ביקרנו בדרום, וישבנו עם ראשי הרשויות המקומיות שבגבול עזה, וביום שני העפלנו לצפון, לשבת עם ראשי פורום קו העימות.
באנו להקשיב, ללמוד, לקבל מידע על האתגרים, ועל פתרונות מוצעים, הכל על מנת לקדם החלטות ממשלה טובות ורחבות שיתנו מענה לא רק לצרכי התושבים, אלא גם לצורך של כולנו, של מדינת ישראל כולה, לחזק את אזורי הספר האלה. ישבנו והקשבנו, רשמנו, והתרשמנו, גם אנחנו וגם הצוותים המקצועיים שהבאנו אתנו, הכל מתוך מגמה ברורה לתרגם את הרישומים - למעשים, לתקציבים, לפעולות שלטוניות ישימות. "לא באנו לחזק את החלשים, באנו לחזק את מדינת ישראל, לתת לכם את המשאבים הנדרשים, כדי שאתם תחזקו אותה" - כך הבהרנו לראשי הרשויות.
אין דומים ישובי-הספר בדרום הארץ לאלה שבצפון. בדרום העברנו אתמול, בישיבה חגיגית ופה אחד, החלטת ממשלה שהיא בעצם המשך של החלטות קודמות לחיזוק העוטף. רצף ההחלטות המחזקות שהתקבלו ואף יושמו בנוגע לעוטף, יצרו רצף של שיפור מתמשך בכל היבט, החל במספר התושבים, וכלה באיכות החיים ובביקוש הגדול למגורים.
בצפון חסר הרצף הזה, בעיקר בהיבטי הביצוע והמימוש, והאזור "היפה ביותר בארץ" כהגדרת אחד מראשי הרשויות, זקוק לו עד מאד כדי להתרומם ולהתחזק. אזורי הספר שלנו בראש מעייננו: בצפון, בדרום, וגם ביו"ש - בכולם בכוונתנו להביא בתוך זמן קצר החלטות ממשלה לחיזוק ההתיישבות, בכל ההיבטים.
גם באכזיב, וגם בשדרות, המתינו לנו המפגינים מחוץ לאולמות בהם נפגשנו, אבל בפנים, בתוך החדר, היינו כולנו, ימין ושמאל, דתיים ושאינם, מצביעי כל המפלגות כולן, מאוחדים ומרוכזים במשימה המשותפת: חיזוק ההתיישבות בחבלי הארץ שלנו, בצפון, ובדרום, חיזוקה של מדינתנו האחת והיחידה אל מול אויבינו ומבקשי רעתנו. ידענו היטב, שרק בעבודה משותפת נצליח, ולמענה יש להניח את המחלוקות בצד, לשלב ידיים, להישיר מבט, ולצעוד יחד קדימה.
על צרעת הבתים אומר רש"י בפרשתנו: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".
חשבתי על הפירוש הנפלא הזה בעת שישבנו עם ראשי ההתיישבות בצפון ובדרום, בסיעור מוחות משותף לטובת הבית המשותף של כולנו, באווירה טובה וחברית שעמדה בסתירה גדולה כ"כ לרעשי הרקע שבחוץ. לעתים נראה שהבית נהרס, שיושביו ובעליו הורסים אותו במו-ידיהם ובמו-יוזמתם והחלטתם, אבל דווקא בתוך ומתוך החוויה הקשה של ניתוץ הבית, מתגלים לפתע מטמוניות שלא היה לנו שום מושג על קיומם.
יתכן שחלק מראשי הרשויות שישבו עמנו ביום ראשון או שני - יצאו להפגין ולמחות נגדנו ביום אחר, אפילו באותו השבוע ממש. אבל עמוק בין קירות ליבם, הם מכירים כבר את המטמון המשותף של כולנו: את הרצון לעשות טוב למען הארץ, העם והמדינה שלנו.
אנחנו נכנסים היום לתוך חודש אייר, המכונה גם חודש זיו, החודש המאיר, החודש בו בכל יום ויום הולך האור ומתרחב, והחושך - הולך ומצטמצם. אור מיוחד היה השבוע בחדרים בהם ישבנו יחד, נבחרי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית, על מנת להרבות אור וטוב בארצנו. יהי רצון שהאור הטוב הזה ילך ויגבר עלינו ובתוכנו.
שבת שלום וחודש טוב!