הרב אהרון אוברמייסטר, מנהל מחלקת ליווי חיילים בעמותת נצח יהודה מתייחס בראיון לערוץ 7 להתמודדות חיילי העמותה בצבא ולפעילות המחלקה בניהולו מול רשויות הצבא.

העמותה, הוא מזכיר, הוקמה על ידי רבנים ואנשי חינוך פורצי דרך לפני כ-23 שנים, ומחלקת הליווי מלווה קרוב ל-3,000 חיילים בשורות הצבא כאשר "ספינת הדגל של הליווי הוא גדוד נצח יהודה שמשרתים בו קרוב ל-600 חיילים שמפוזרים בכמה מקומות ולצידם חיילים ביחידות אחרות, בחיל האוויר, כתומכי לחימה ועוד".

"יש רבנים וצוות חינוכי שנוסע יום יום למגוון בסיסים ברחבי הארץ ומלווים את החיילים בשיעורי תורה או ייעוץ אישי שאנחנו מאוד מדגישים", אומר הרב אוברמייסטר ומדגיש את משמעות האתגר: "בחור חרדי שמגיע לצבא זה לא דבר טבעי בדרך כלל, גם הדרך לא הוסללה מראש לכיוון הזה. קרה מה שקרה, והוא כנראה לא מצא את עצמו במסגרת הישיבתית".

"האירוע הזה צריך המון תמיכה ועזרה גם מצד הבחור, מצד הצבא וגם מצד המשפחה והקהילה כי כל אחד בתחום שלו מתמודד. התפקיד שלנו זה בראש ובראשונה לתת את התמיכה הנכונה לחיילים שיעברו את התהליך הזה בצורה טובה ושבסוף יצאו לחיים בנויים, ומאידך לתת תמיכה גם למשפחה שעוברת דברים לא קלים. זה אירוע קשה להורים, זה קשה לאחים ואחיות ואנחנו נמצאים פה בשביל לתת מענה".

עוד הוא מציין את נדבך הצבא שגם מולו צריך לפעול בהיותו גוף שלא תמיד מבין את הניואנסים החרדיים, ולמעשה השילוב מחייב הנגשה על מנת שהדברים יתבצעו באופן הראוי והנכון.

על השאלה הנתונה במחלוקת לא פשוטה בציבור החרדי, אם יש לבחור חרדי מקום בצבא, הוא משיב: "אתחיל מהסוף, התשובה היא כן, יש בהחלט מקום לבחור חרדי בצבא, אבל צריך להנגיש את זה. מפקדים צריכים לתת את הדעת ולהתייחס ברצינות לצרכים של החייל החרדי. ניתן לעשות את זה, זה לא מסובך".

הקושי לדבריו נובע מתחלופה גבוהה בצה"ל: "התפקידים בצבא מתחלפים כל הזמן, זה לפעמים חוסר רגישות די תמימה, זה לא מכוון נגד משהו, אבל כשמפקדים ואנשים מבינים מה הצרכים של החייל החרדי, בהחלט אפשר לתת לו את זה".

הסוגיה הבעייתית העיקרית עבור החייל החרדי היא סוגיית המגדר, אומר אוברמייסטר. סוגיה נוספת היא זמני תפילה ולימוד ונוכחות רבנים המסייעים לחיילים.

ומה באשר לרצונו של הצבא עצמו? האם צה"ל מעוניין בכלל בגיוס חרדים שמגיעים אליו עם דרישות שונות לכל תת מגזר ולכל פלג? "אם נשאל את הצבא, 'אתה מעדיף את הציבור החרדי כולו שיתגייס לצבא ולוותר על שירות נשים?', התשובה היא לא, והנושא הזה מקשה כל הזמן. אני חושב שאם הצבא יאפשר את השירות המגדרי לחיילים החרדים, בהחלט יש מקום להרחיב הרבה מאוד את המספרים שיתגייסו, אבל לצערנו אנחנו לא שם עדיין".

על טענת גורמים, חלקם קשורים למחאת הרפורמה, כי גיוס חרדים יגרום להדתה בצה"ל הוא אומר כי "מדינת ישראל צריכה בסוף את החרדים שישרתו בגלל שדמוגרפית הציבור החרדי גדל וגדל, ובסוף צריכים אותם בתוך הצבא, ובוודאי שצריכים אותם ביחידות הלוחמות. צריך לעשות את ההתאמות אבל זה בהחלט אפשרי".

האם צה"ל מראה נכונות לשנות מהלכים כדי להיות מותאם למגזר החרדי? "היום זה עדיין לא מספיק, יש נכונות אבל יש עוד הרבה דרך לעשות כדי שהשילוב הזה יהיה נכון וראוי".

בהתייחס להורדת גיל הפטור וההשלכות הצפויות למהלך על גיוס החרדים וההערכות לפיהן צעירים חרדים יעדיפו להמתין לגיל הפטור הנמוך המוצע להם ויימנעו מלהגיע לשורות הצבא, אומר הרב אוברמייסטר כי קיים שינוי קל.

"בחור חרדי שמתגייס בצבא זה לא בעקבות תכנית שיושבת לו בראש הרבה שנים. ההורים שלו לא חינכו אותו לזה ויכול להיות שלפני חצי שנה לא חשב על כך. לכן אם הוא יידע שהוא צריך להיות במסגרת ישיבתית רק עוד חצי שנה או שנה רבים יחצו את הרף הזה, ולצערינו נפסיד אותם כאנשים בנויים שתורמים לעצמם ולחברה".

עם זאת מוסיף אוברמייסטר ומציין כי ישנם הורים במגזר החרדי שמזהים כבר בגילאים מוקדים שהבן לא צפוי להמשיך במסלול של ישיבה ומכוונים אותו לשירות צבאי, אך גישה זו אינה נפוצה במגזר והאחוזים נמוכים. "רוב החיילים שמתגייסים השירות שלהם לא מתוכנן מראש. זה תהליך שקורה אצלם במהירות ואם הם ידעו שיכולים להישאר עוד תקופה קצרה ולקבל פטור הם יעדיפו את זה".

על המחיר שמשלמים המתגייסים בקשר המשפחתי הוא מציין הרב כי רבים מהמתגייסים מגיעים לאחר נתק מסוים עם המשפחות וחלק מפעילות המחלקה בראשותו נוגע למאמצי הגישור בין החיילים לבני המשפחות. "הרבה פעמים תהליך הגיוס הוא לגמרי עצמאי של הבחור וההורים לא מעורבים בכך ומקבלים זאת כעובדה".

עם זאת, לדבריו, פעמים רבות מאוד יוצרים הורים קשר עם אנשי העמותה ומודים על המהלך למפרע. "בתחילת הדרך זה חדש לכולם, גם להורים שיש להם בן בצבא, והם לא יודעים איך להתנהל. ההתחלה מלווה בחששות מאוד גדולים, אבל לאט לאט הדבר נרגע וההורים רואים שהבן מתקדם, נבנה ובעיקר נמצא במסגרת יציבה עם סדר יום ומטרות והוא לומד מהי אחריות ומהי חברות ומהי נתינה, והם נרגעים. בשלב הזה הם מתחילים לתמוך בבנים עד שמגיע השלב שבו הם מעריכים ותומכים בבן לטובת העתיד שלו ושל כולנו".

לנוכח השינוי שכבר התחולל במגזר החרדי שעד לפני מספר שנים לא היה נכון לקבל חיילים חרדים עוברים בשכונותיו וכיום מתייחס אליהם אחרת לחלוטים, האם ניתן לשער שבעתיד יהיה עידוד במגזר לגיוס הבנים המתאימים לכך?

הרב אוברמייסטר מזכיר בתשובתו את ראשית תקופת הנח"ל החרדי בשנות השבעים בהובלת גדולי ישראל. "ישבתי עם רבים מבוגרי הנח"ל החרדי. סיפר לי בוגר שלמד בישיבת סלובודקא בבני ברק שהוא סיפר לראש הישיבה שהוא רוצה להתגייס. הוריו היו ניצולי שואה והיה חשוב להם מאוד שהבן שלהם יתגייס לצבא. המשגיח בישיבה ניסה למנוע את הגיוס. הוא הגיע אליהם לבית וניסה לשכנע אבל הוא התגייס והוא מספר שהוא היה מגיע בשבתות הביתה ועולה לישיבת סלובודקא להתפלל והיה מדבר עם המשגיח בכל פעם. לצערינו אנחנו לא שם. בחרו שמתגייס לצבא זו עבורו סוג של טריקת דלת לעולם הישיבות, וזה עצוב וחבל שזה קורה".

לטעמו, "בשנים האחרונות יש רגיעה בנושא הזה. קמפיין החרד"קים עבר מהעולם. יש קומץ של אנשים שמתנהגים באלימות אבל לא מייצגים את הציבור החרדי. הם אמנם עושים הרבה רעש ונותנים טון אבל הם מיעוט מאוד שולי. הרבה הורים רבנים ואנשי חינוך מבינים שהמסגרת הזו מאוד טובה להרבה בחורים. אם לפני 7-8 שנים היינו מסומנים כבעיה של הציבור החרדי, שאנחנו מסיתים בחורים לצבא השמד וסופרלטיבים שכאלה, הרי שהיום מזהים אותנו כחלק מהפתרון".

"יש ציבור גדול מאוד של תלמידי ישיבות לשעבר שלא נמצאים במסגרת ישיבתית ולציבור החרדי אין מענה ראוי לתת להם וגם ההורים רובני הקהילות חסרי אונים כשהם מסתובבים ללא מעש. המסגרת הצבאית היא מסגרת מצוינת שבונה בחורים, מלמדת אותם סדר, משמעת, רעות, אחריות ונתינה. אלו ערכים גדולים והבחור שיוצא הוא לא הבחור שנכנס. הורים ומחנכים מזהים את זה. התפקיד שלנו הוא לבנות את התהליך ולגשר בין ההורים לבין החיילים ולעשות את המקסימום כדי שהבחור יצא עם ערך מוסף מהשירות הזה", הוא מסכם.