מיכאל לוריא, תושב פני קדם שבגוש עציון, ערך וקיבץ תפילות לחג העצמאות למחזור מיוחד אותו הוציא לאור בימים אלה.
שוחחנו אתו על עבודת ליקוט החומר הרוחני סביב תוכנו של יום העצמאות ובין השאר גם על הנוסחים השונים ל'על הניסים' שחוברו על ידי אישים שונים לאורך השנים לכבוד החג.
הרעיון לקבץ את תפילות החג לספר אחד התעורר אצל מיכאל סביב יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל כאשר הרב יעקב אריאל הוציא את הספר 'גאל ישראל' בו שילב תפילות, הסברים ומאמרים רבים סביב יום הצמאות ויום ירושלים. תפילת 'על הניסים' שנכללה בספר הלהיבה את מיכאל שהחל ללקט בדרכים שונות תפילות שנכתבו ליום המיוחד ובהן גם נוסחים שונים ל'על הניסים' שנכתבו לאורך השנים.
את התפילות, ובראשן תפילת 'על הניסים' שניסח רבו של מיכאל, הרב נריה זצ"ל, כינס למחזור התפילות לצד תפילות שנכתבו החל משנות החמישים. על ההבדלים העולים מההשוואה בין הנוסחים השונים, הוא אומר כי אלה מסתכמים בניואנסים שונים, אך התוכן דומה.
בנוסח התפילה ליום ירושלים שילב את 'על הניסים' שניסח הרב ישראל אריאל ממכון המקדש, תפילה שהוא עצמו שילב בסידור של מחזור המקדש.
אנחנו שואלים את מיכאל מדוע לטעמו על אף שגדולי ישראל כתבו וניסחו את התפילות לפני עשרות שנים, עדיין נראה שההתייחסות למהותו הרוחנית של היום אינה נחושה גם בקרב הציונות הדתית. לדבריו שאלה זו מעסיקה אותו מזה שנים רבות, ולטעמו אכן כלל הציונות הדתית צריכה להתאגד סביב הקביעה של ההכרה בגודל הנס וההתכנסות לחג דתי לכל דבר.
כדי להבין עד כמה אירוע הקמת המדינה דרמטי ופלאי, מזכיר מיכאל כי "בן גוריון כינס 13 אנשים כדי להחליט החלטה גורלית לעם ישראל אחרי אלפיים שנה, אם להכריז על המדינה או לא. שלושה מהמוזמנים נתקעו במצור בירושלים והיו רק עשרה, כלומר מניין אנשים שמתקבצים להכרעה עבור עם שלם לדורותיו. לאחר הרבה זמן בחדר, ההכרעה הייתה שישה מול ארבעה. על חודו של קול הוכרע גורל עם ישראל שלוש שנים אחרי השואה. הם הכריזו ונתנו לנו כוח להמשיך הלאה".
לטעמו ולהערכתו הדברים עוד יחלחלו במהלך השנים. הוא מזכיר כי יש הטוענים שהטמעת חג הפורים בעם ישראל התרחשה רק כעבור ארבע מאות שנה מאז האירוע עצמו, ובמהלך תקופה זו התרחבה ההכרה בחשיבותו של היום עד שכיום אין עוררין עליו. כך להערכתו יקרה גם באשר ליום העצמאות. "אנחנו עדיין קרובים, ואולי משום כך קשה לאנשים להכריע ואולי אנחנו קצת מפחדים מעצמנו".
"אולי יותר מדי מסתכלים החוצה ואומרים מה יגידו אם נחליט על ברכת שהחיינו", הוא אומר ומספר על התשובה אותה קיבל מרב כאשר שאל מדוע לא מברכים שהחיינו ביום העצמאות, 'אם אתה שמח, תברך, והקהל יגיד אמן', נאמר לו בניסוח שמטיל ספק בעצם השמחה, מה שהותיר אותו מופתע.
עם זאת, מחזור התפילות שריכז וגיבש מיכאל מתחיל לעורר עניין ועל אף שהוא הודפס רק לאחרונה כשי לבר המצווה של בנו, כבר מגיעות אליו הזמנות לכרכים שיופצו במוסדות שונים ובקהילות שונות. הוא מצידו נכון להתאים את הצילומים שבמחזור למוסדות המזמינים, אך התוכן נותר כפי שהוא.
"אנחנו צריכים לעבור שלב ולזהות שנעשה כאן נס, גם ביום העצמאות וגם ביום ירושלים כשחזרנו לעיר העתיקה והר הבית. אלפיים שנה חיכינו לשלושת החיילים בכותל, לתקיעת השופר של הרב גורן ולהגעה של הרב צבי יהודה. זה נס ענק שהגיע משמים ואנחנו צריכים להודות, לומר שהחיינו והלל גם ביום וגם בלילה. יש פילוגים ומחלוקות בעם, אבל על הדבר הבסיסי, המדינה שקיבלנו במתנה ענקית, אנחנו צריכים להודות".