את כנס הקיץ, שיחל בשבוע הבא, פותחת הקואליציה בנקודה מקרטעת במיוחד. תוכנית הדגל שלה, הרפורמה במערכת המשפט, שאותה ניסתה להעביר בכל הכוח בכנס החורף, נכנסה להקפאה בסוף הכנס הקודם לאחר מחאות הענק.
כזכור, כשבוע וחצי לפני חג הפסח הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הוא מקפיא את המשך קידום הרפורמה, כשבאופן רשמי המטרה היא להגיע להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, בעיקר באמצעות השיחות שמתנהלות בתיווכו של נשיא המדינה יצחק הרצוג.
ערב פתיחת כנס הקיץ ברור למרבית השחקנים בזירה, כולל בשורות הקואליציה, כי הרפורמה במערכת המשפט, במיוחד במתכונתה הרחבה, ככל הנראה לא תעבור גם בכנס הקרוב. ההתנגדות אינה מגיעה מהשותפות הקואליציוניות, אלא מהליכוד. גורמים בכירים בקואליציה ששוחחנו איתם בימים האחרונים מדגישים כי הכדור למעשה נמצא בידיים של הליכוד, ורק ההחלטות של מפלגת השלטון יקבעו כיצד ימשיכו הליכי החקיקה, אם בכלל.
ההדגשה שהכדור בידיים של הליכוד היא רמיזה לכך שההחלטה נמצאת באחריותו הבלעדית של נתניהו. למעשה, על פי בכירים בליכוד, ראש הממשלה הוא היחיד שיכול להכריע כיצד יתקדמו הדברים, והאם משהו מהתוכניות הגדולות שאיתן הגיעה הקואליציה לכהונה הזו בתחום מערכת המשפט ימומש. נכון לעכשיו, אומרים הבכירים, התוכניות הללו נכנסו להקפאה עמוקה, כשהסיבה הרשמית היא הדיונים שמתקיימים כיום בבית הנשיא, שבמסגרתם אולי יגיעו להסכמות.
בשורות הקואליציה אין אמון רב בשיחות הללו, לפחות לא באלה הרשמיות. "הציפייה שתהיה הסכמה בבית הנשיא אינה ריאלית. לא תהיה הסכמה שם, כי מדובר בעיקר בהצגה לכל הצדדים", אומר גורם בכיר בדיונים. "אתה יכול לראות לבד שיש שם לא מעט משתתפים שמטרתם לא להגיע להסכמות אלא לפוצץ את השיח", הוא מוסיף.
הערתו של הגורם הבכיר מקבלת משנה תוקף כשעוקבים אחר האירועים האחרונים מהדיונים, עם דגש על פרישתה של מפלגת העבודה מהשיחות מחד גיסא, ועל הכנסתה של פרופ' סוזי נבות כאחת הנציגות של יש עתיד מאידך. באופן אבסורדי, פרישת מפלגת העבודה דווקא תרמה ליעילות השיחות, לאור עמדת המפלגה העקרונית. לעומת זאת, כניסתה של נבות לחדר הדיונים בראשית השבוע הובילה לנסיגה מהסכמות שכבר הושגו, ויצרה מחדש פערים גדולים מאוד בין הצדדים.
לצד השיחות הרשמיות מתנהל ציר נוסף, שגם בשורות הקואליציה תולים בו יותר תקוות, אם כי הן עדיין זהירות למדי. השותפים לשיחות הללו הם חברי המחנה הממלכתי. "השיחות הרציניות לא מתקיימות בבית הנשיא, אלא בחדרים הצדדיים. שם יש התקדמות בשיחות. אחד הכיוונים שאנחנו רואים שם הוא לקחת נושא אחד מתוך הרפורמה ולהעביר אותו בהסכמה. מה שכן, לנו לא אכפת מי יגזור את הקרדיט על הפשרה. בהחלט יכול להיות שאת הסיכומים בחדרים הצדדיים יביאו לנשיא כדי לתת לו להשיג רווח פוליטי בנושא", אומרים בכירים בקואליציה.
ההיבריס הוליד את המחנה
מה שמעסיק את תומכי הרפורמה בימים אלה הוא מה יתרחש במקרה שלא יגיעו להסכמות. החשש בסביבתם של מובילי הרפורמה הוא שגם נתניהו אינו מעוניין בהעברתה, ולא רק דמויות כמו גלנט. הם מבינים שבשלב זה הרפורמה תעוכב עד לאחר העברת תקציב המדינה בעוד כחודש, ורק לאחר מכן, אם בכלל, הנושא יחזור לסדר היום. אלא שהדברים שאמר נתניהו בראיונותיו השונים, הן בערוץ 14 והן ברשת CBS האמריקנית, מלמדים שהוא החליט להוריד את הרפורמה מהשולחן בשלב זה, או לפחות חלקים ממנה, דוגמת פסקת ההתגברות. באופן רשמי נתניהו מכחיש זאת.
"כל אדם הוגן צריך לדעת שהיא מתה. הרפורמה לא תעבור, בטח לא במתכונתה הנוכחית ובטח לא בזמן הזה", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של נתניהו. "היא נקברה מכמה סיבות, ולא רק בגלל המחאה. הייתה פה שורה של דברים קיצוניים, שביחד השפיעו מאוד על נתניהו להחליט לרדת מזה. בראש ובראשונה מדובר במנהיגים הבין־לאומיים, עם דגש על ביידן, מקרון, סונאק (ראש ממשלת בריטניה. א"מ) ומלוני (ראש ממשלת איטליה. א"מ). הוא, שתמיד היה פוליטיקאי ומדינאי אהוב על מנהיגים אחרים, הפך למעין פרסונה נון גראטה. זה קשה לו, וזה עשה את שלו".
מדובר כאן במדיניות פנים־ישראלית, שאולי ידידות ישראל בעולם לא מסכימות איתה, אבל למה שמבחינת נתניהו זה ישפיע על התוכניות שממשלתו רוצה לקדם?
"הטעות היא שאנשים חושבים שמראש נתניהו היה להוט להעביר את הרפורמה. הוא לא. למעשה, היא לא הייתה בראש מעייניו בשום שלב. בנאום הזכייה שלו בגני התערוכה הוא דיבר בכלל על יעדים אחרים של הממשלה שלו. גם בישיבת הממשלה הראשונה הוא דיבר על דברים אחרים. הוא רצה להשיג שלום עם ערב הסעודית - הוא חשב שזה יהיה המהלך שיעצב את מורשתו המדינית, הוא רצה לפתור את האיום האיראני, והדבר השלישי שהעסיק אותו היה הנושא הכלכלי. אלה נושאי המהות מבחינתו. הרפורמה לא שם".
הוא עצמו מתנגד לרפורמה?
"אני לא חושב. יש דברים שהוא בוודאי מסכים איתם, כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל חלק מהסעיפים ברפורמה הם סעיפים שהוא תומך בהם מתוך נקמה במערכת או מתוך החוויה האישית שהוא חווה על בשרו בנושא. הוא לא מהאנשים שהיו דוחפים לרפורמה כזאת, ובמובן מסוים הוא קצת לכוד בסביבת מחנה לוין ודמויות אחרות שהתמכרו לרעיון הרפורמה. כמי שעבד איתו, אני יכול להגיד לך שהרבה יותר הפריע לו חוסר האיזון בתקשורת. אז גם התגובות הבין־לאומיות, גם חוסר החשיבות של הנושא בעיניו וגם ההודעה של מודי'ס הורידו אותו מהרצון להעביר את הרפורמה".
אם הרפורמה נגנזה, כמו שאתה מסביר, אין באמת עניין להמשך השיחות בבית הנשיא.
"תראה, בעיקרון אני לא רואה איך משהו מתוך הרפורמה עובר. זה נגמר. מה שכן, יכול להיות שייתנו לו איזה אתנן להגיע איתו לבייס בבית הנשיא. לא הרבה יותר מזה. הדבר הכי אפשרי הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מהלך שגם הממשלה הקודמת ניסתה לקדם ויהיה הרבה יותר קשה להתנגד לו מצד האופוזיציה. הרי כשסער מינה את בהרב־מיארה המינוי שלה נעשה מתוך אמירה שתפקידה יפוצל. אז זה כיוון שאולי יגיעו אליו בבית הנשיא, והוא בכלל לא היה בסעיפי הרפורמה המקוריים".
"מה שהקואליציה מנסה לעשות עכשיו זה לצמצם נזקים", אומר היועץ האסטרטגי איתן זליגר, שותף במשרד זליגר שומרון תקשורת. "הקואליציה נכשלה בניסיון להעביר את התוכניות שלה, וכרגע היא בקרב מאסף כדי לשרוד. היא תלויה בשני אירועים חשובים למדי, שאסור לה להתבסם מהם. הדבר הראשון הוא ההפגנה הגדולה בחמישי בירושלים, שאנחנו עוד לא יודעים כמה גדולה היא תהיה, והשני הוא ההתחזקות המאוד גדולה של בני גנץ, שחלק ניכר ממנה מגיע על חשבון יאיר לפיד. כולנו שמים לב לצניחה של הליכוד בסקרים, אבל מה שלפיד חווה דרמטי לא פחות. לפיד הוא איש של סקרים, את ההחלטות שלו הוא מקבל לפי זה. הוא רואה שגנץ צומח מהרגע שבו לפיד החליט להיות פעיל מחאה על מלא, והוא עשוי להבין שכדאי לו לחתור להסכמות כמו גנץ, כי זה מה שהציבור רוצה".
נשמע שאתה אופטימי למדי לגבי המשך קידום הרפורמה, לפחות בחלקים.
"לא ממש. הקואליציה צריכה לקבל החלטה שהיא הולכת להוביל ולא להיות מובלת. עד כה זה לא קרה. היא אומנם יזמה את הרפורמה בתחילת הדרך, אבל מאז היא רק מגיבה. אפילו את יוזמת הרפורמה היא עשתה בצורה לא טובה, לא ככה מעבירים רפורמה. את כל ההחלטות היא קיבלה באיחור של שבוע. עכשיו הם צריכים להחליט מה הם רוצים ממנה. אפשרות אחת היא להגיד: 'צריך לתקן את מערכת המשפט, אבל העם לא מוכן למהלך כזה ומדובר באירוע מורכב מכדי להעביר אותו בעת הזאת'. זאת אומנם הודאה פומבית בהפסד, אבל לפחות זאת החלטה. האפשרות השנייה היא להמשיך בשיחות בבית הנשיא, אבל להציב להן דד־ליין שלאחריו, אם לא יהיו הסכמות, יעבירו חלק. המצב כרגע הוא מצב שבו מצד אחד לא מקדמים את הרפורמה, ומצד שני המחאות נמשכות כי היא לא נגנזה רשמית".
בושינסקי מסכים גם הוא שהקואליציה צריכה לקבל החלטות לגבי המשך הדרך ולהודיע עליהן לציבור. את התפקיד הזה, הוא מסביר, צריך למלא נתניהו. "נתניהו טעה בשורה ארוכה מאוד של מקומות לאורך הדרך. בראש ובראשונה, הניסיון ללכת על כל הקופה ולא טיפין טיפין. וזה לא רק הרפורמה לחלקיה - גם חוק החמץ נמצא בקטגוריה הזאת, כמו גם חוק הכותל שירד מהר מאוד, חוק של ביסמוט נגד התקשורת, מהלכיו של קרעי, חוקים פרסונליים ועוד. אי אפשר לצפות שהליכה בכל החזיתות לא תעורר אנשים למחאות. זו טעות קשה מאוד של נתניהו, לצד טעויות נוספות שהיו לו".
נתניהו הוא הוותיק בזירה. אם יש מישהו שהיה אמור לדעת שאי אפשר להעביר את הכול בבת אחת זה הוא, אז מה גרם לטעות הזאת?
"היבריס. אחרי הניצחון המרשים בבחירות, כל חברי הקואליציה הזאת חשבו שהם יכולים לעשות הכול, וזה פגע בהם. הוא באמת לא העריך את היקף המחאה. במקביל לכך הוא היה שבוי בהשפעתם של אלה שהרפורמה הייתה הדבר החשוב להם מכול, כמו סביבת לוין והבן שלו, שבמקום להגיד לו 'אתה צודק, אבל בוא נעשה את זה חכם', אמרו לו שהוא צודק וצריך לעשות הכול עכשיו ומיד. הוא לא קרא את המפה נכון, הוא לא שיווק נכון לציבור את הרפורמה, והוא למעשה יצר מחנה חדש בישראל, 'המחנה החוקתי', ובמקביל לכך הקים לתחייה גוויות פוליטיות כמו בנט, ציפי לבני וזהבה גלאון".
"לא באנו להשקות עציצים"
המתחים הפנימיים בנוגע לרפורמה בתוך הליכוד רק מתחילים לצוץ, וגם ביקורות נגד נתניהו נשמעות מפי חברי כנסת. חלקם כבר מתחו ביקורת פומבית על נתניהו, חלקם מגבים אותו בהחלטותיו לצד ביקורת מרומזת יותר או פחות עליו ועל מקדמי הרפורמה.
"אין ספק שהיו הרבה טעויות לאורך הדרך, במיוחד בזירת ההסברה של הרפורמה", אומר חבר הכנסת דני דנון. "זה לא הוצג לציבור בצורה נכונה, וצריך ללמוד את הלקחים מכך. יש תמיכה רחבה ברפורמה הן בקרב הציבור והן בתוך הליכוד, רק לא בדרך שבה זה נעשה והוצג".
יש בכלל סיכוי כלשהו שנראה את המשך קידומה, או שאותן טעויות שהצבעת עליהן מלמדות למעשה על סוף האירוע?
"תראה, בעיקרון אני מאמין גדול בלהגיע להסכמות, והמהלך שמתנהל היום בבית הנשיא ומחוצה לו נועד לעשות את זה. אני לא חושב שיהיה אפשר להגיע להסכמה בכל הנושאים, אבל אם לפחות בחלק מהם תושג הסכמה, גם זה טוב מאוד. יכול להיות שזה יהיה בנושא אחד, כמו הוועדה לבחירת שופטים, או בנושאים אחרים, אבל בטוח שיהיו שינויים כאלה ואחרים במערכת המשפט, כי זה מה שרוב הציבור הישראלי רוצה".
הציבור הזה גם רוצה לראות תוצאות מכם בשאר הנושאים, ולא ממש הבאתם לו כאלה בחודשים האחרונים.
"אין ספק שיש לנו הרבה מקום לשיפור. חאן אל־אחמר הוא דוגמה נהדרת. תודה לאל שהצלחנו לעצור את הביזיון שהיה אמור להגיע בתשובת המדינה, ולהפוך אותו רק לביזיון חלקי. אבל זה לא אמור להיות ככה. אנחנו חייבים לפעול בכל הצירים במקביל. יש לנו רוב קואליציוני ואנחנו צריכים להשתמש בו כדי לקדם שורה של דברים לטובת הציבור. בסוף באנו למשול, אנחנו קואליציה יציבה למרות שמועות כאלה ואחרות. לא באנו להשקות עציצים".
"גם בכנס החורף עשינו המון דברים והבאנו המון הישגים, רק שהם לא מדובררים", טוענת חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד. "מדובר בחוקים על גבי חוקים שהועברו באין־ספור נושאים, החל מביטחון וכלה בכלכלה. וכמובן, העברנו גם את התקציב בקריאה ראשונה, ונסיים להעביר אותו גם בקריאה שלישית. אז בהחלט יש לנו הישגים, אבל משום מה היה נוח להעלים אותם מאור הזרקורים".
ולצד זה, בתוכנית הדגל שלכם נכשלתם.
"נכון. ועצירת החקיקה - מהלך שנתניהו הלך אליו - לא תרמה כלל להרגעת הרוחות, בדיוק כמו שהזהרתי במפורש בישיבת הסיעה. אנחנו רואים מה קורה ברחובות, ונדמה לי שברור יותר ויותר שהיינו צריכים להעביר את החקיקה כבר בכנס הקודם".
הניסיון להעביר את הרפורמה הוא זה שהוליד את מחאות הענק ברחובות.
"תן לי לגלות לך סוד גלוי לכולם: המחאות היו מתקיימות בכל מקרה, והן גם לא ייעצרו. זה לא באמת משנה מה נעשה. לכן אנחנו צריכים לקדם את התוכניות שלמענן נבחרנו. נתניהו חשב שהקפאת הרפורמה תחזק את החוסן הלאומי, הביטחוני והכלכלי, אבל זה לא יעזור".
יש בכלל דרך להמשיך להעביר את הרפורמה?
"לצערי הרפורמה לא תעבור בשלב הזה. זאת החלטתו של נתניהו. אבל זה לא אומר שהיא הדבר היחיד שהיה צריך לעשות. מהרגע הראשון שלי בכנסת, וזה מתועד בכל הנאומים והראיונות שלי, אמרתי שהדבר החשוב ביותר הוא לפטר את בהרב־מיארה, שהיא מינוי פוליטי של סער ועסוקה כל היום בלסכל מהלכים שלנו ולרמוס אותנו. הדבר השני הוא למנוע מהשופט עמית, שחתום על אין־ספור פסקים שהובילו לסערות הציבוריות שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, מלהיות נשיא העליון הבא. שני הדברים האלה לא מצריכים שום חקיקה או רפורמה, אלא רק שהנציגים שלנו, הן בממשלה והן בוועדה למינוי שופטים, יעמדו על שלהם ויהיו נחושים".
השר לוין טוען שאין טעם לפטר את היועצת המשפטית לממשלה כי בג"ץ יפסול זאת.
"אני לא חוששת מפסילה של בג"ץ ואני גם לא חושבת שהוא יתערב בזה, כי יש תזכיר ממשלה ברור שאומר שאפשר לפטר יועץ משפטי לממשלה ברגע שאובד האמון הממשלתי בו, וזה בדיוק המצב כיום. לממשלה אין אמון ביועצת המשפטית שאמרה עלינו שאנחנו מובילים את ישראל לדיקטטורה. פשוט צריך להפסיק לפחד מהצל של עצמנו. זה שבג"ץ אולי יתערב לא אמור לשתק אותנו מלפעול. יהיו שינויים במערכת המשפט, כי אין ברירה אלא לעשות אותם. עכשיו צריך להבין שחייבים לעשות מה שאפשר".
לפני היציאה לפגרת הפסח החשש היה כי הקפאת הרפורמה תוביל לפירוק הממשלה, אך נראה שרגע לפני פתיחת כנס הקיץ, ברור לכול שהקואליציה תשרוד את הכנס הקרוב. הסיבה לכך, מסביר זליגר, היא חוסר האלטרנטיבות של השותפות. "אין לאף אחד לאן ללכת. במובן אבסורדי, חוסר מרחב התמרון הוא זה שמחזיק את הקואליציה הזאת. לליכוד אין באמת שותפים אחרים, וגם לחרדים, לסמוטריץ' ובטח לבן גביר אין אלטרנטיבות. לכן לאף אחד אין אינטרס ללכת לבחירות או לפרוש. מה שכן, אמרנו דברים דומים גם על הממשלה הקודמת, ובסוף היא פירקה את עצמה. לא תמיד השחקנים הפוליטיים פועלים לפי היגיון".
***