אמר המפגין: איך זה יכול להיות? יש לנו 64 מנדטים, קואליציה מלוכדת סביב אותם עקרונות יסוד, בחרנו נציגים חכמים, אידיאליסטים, שבאו לעבוד, וידינו קשורות! לא יכולים לעשות כלום! מפגינים בחוצות הערים כאילו הפסדנו! כאילו אנחנו צריכים להניף שלטים ולצעוק בגרון ניחר כדי שמישהו ישים לב אלינו! באיזה עולם, באיזו דמוקרטיה, הרוב יוצא להפגין נגד המיעוט?
אמר החרדי: אמרתי לך. אתה עם כל ה"ראשית צמיחת גאולתנו" שסובבה לך את הראש. אנחנו בגלות! גלות בין יהודים שמתכחשים ליהדותם וכופים על עם ישראל חילוניות. אתה חשבת "דמוקרטיה! שוויון! חירות!" – מה זה נראה לך פה, המהפכה הצרפתית?! אלה שגזזו פאות לילדי תימן במעברות, אלה שאמרו לעולים בעיירות הפיתוח שבישראל אין שבת, שאם הם רוצים לפרנס את משפחותיהם - שיבואו לעבוד במפעל בשבת או שיאכלו חול... כבוד האדם וחירותו מעניין אותם? כוח ושלטון חילוני מעניין אותם! כל הזמן ראשי כל המערכות אמרו לך שהאיום הפנימי מסוכן יותר מהגרעין של איראן. מה חשבת, שהם חוששים מערביי ישראל, מאלה שהם רוצים איתם בקואליציה? חשבת שהאיום הפנימי הוא כל הגויים שנכנסו דרך סעיף הנכד של הנכד? אתה האיום הפנימי! אתה וכל אלה שרוצים לחיות במדינה יהודית. כי הם רוצים לחיות במדינה חילונית פרוגרסיבית, ואתה כל הזמן מפריע עם המסורתיות שלך או הדתיות שלך או הימניות שלך. הם השליטים האמיתיים והבלעדיים, ואתה תוריד את הראש, ותפילות תעשה בבתי הכנסת שלך, לא במקומות ציבוריים, ותתנהג יפה, ותדבר בשקט, ותיזהר, אחרת יבוא שוטר וירביץ לך, ויתיז עליך מים באושים, ויכניס אותך למעצר עד תום ההליכים.
אמר המפגין: אבל אנחנו מדינת חוק! והיו בחירות!
אמר תומך הרפורמה: אבל הרי אמרתי לך! אתה לא במדינת חוק, אתה במדינת בג"ץ. הם החוק, ואתה והמחוקקים שלך מעניינים אותם כקליפת השום. רק דעת הציבור הנאור קובעת, והציבור הנאור זה שופטי בג"ץ, הילדים שלהם והחברים שלהם.
אמר המפגין: אז מה אני אעשה עכשיו?
אמר הקיצוני: מה שהם עושים - תעשה, אבל יותר חזק, כי אתה הרוב ואתה הצודק. תסרב ותגדף ותתפרע ותשחית ותפיץ שקרים...
אמר המפגין: ומה יצא מזה? רק עוד שנאה ועוד הרס. המדינה הזאת יקרה לי מדי. חייבת להיות דרך נכונה לממש את הניצחון שלנו.
אמר איש הימין־מרכז הממלכתי: למה אתה מדבר על ניצחון? אם מחנה אחד ינצח, כולנו נפסיד. רק הסכמה רחבה תעשה כאן תיקון לדורות, וגר זאב עם כבש.
אמר המפגין: אבל זה שקר! כשהם מנצחים, רק אני המפסיד, והם רומסים אותי ושכמותי ורוקדים על החורבות. וכשאני מנצח, עדיין אני המפסיד, כי היועמ"שים ובג"ץ לא נותנים לי לעשות כלום. ואיזו הסכמה רחבה יכולה להיות כאן, כשהם רוצים הפוך ממה שאני רוצה? כשכל מנגנוני השליטה בידיהם, והם כופים עליי לעשות את רצונם, למרות שאני חושב אחרת? בעצם אני נתין, לא אזרח, ואין לי קול ואין לי השפעה. אני לא מסכים לזה!
אמר המאמין: לא אמרתי לך כבר את הפסוק הזה? "ישראל נושע בה' תשועת עולמים". תשועת ישראל לעולמים היא רק בה'. כל המפעל המדהים הזה - תקומת ישראל בארצו, קיבוץ הגלויות, בניין המדינה, ההתיישבות, ההתמודדות עם כל הקשיים וכל האויבים שמסביב - כל זה הוא תוצאה של חזון ויוזמה ואומץ ופעילות אנושית; אבל כל זה הצליח, כנגד כל הסיכויים, רק בגלל המעורבות האלוקית. ה' קם, ריחם על ציון, והראנו נפלאות כמעט כימי צאתנו מארץ מצרים. אז מתוך ביטחון בצור ישראל, אנחנו נפעל באומץ ובחוכמה ובהתמדה, בכל הכוח ובכל החזיתות; ונקווה שה' יצליח מעשינו, ויעזרנו לתקן כל מה שנתעוות כאן, ונזכה סוף סוף להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
***