מאי גולן
מאי גולןצילום: עצמי

טקס הדלקת המשואות הנערך מדי שנה תמיד מצליח לחמם את ליבי. הפעם אני ארגיש ממש חלק מהטקס הודות לנערה אחת מיוחדת במינה - אופק ראשון בת ה-17 מראשון לציון.

זכיתי להכיר את אופק שנבחרה להדליק משואה כחלק מהצעת החוק שאני מקדמת כבר תקופה ארוכה למניעת חרמות במערכת החינוך. 

אופק חוותה חרם ממושך בבית הספר ובמקום להיכנס למרה שחורה ולשקוע בדיכאון, היא החליטה לחשוף באומץ רב את סיפורה האישי כדי להיאבק באותה תופעה אכזרית והרסנית שבה ילדים מתאבדים בעקבותיה, משפחות עוברות דירה, הורים מאבדים את מקום עבודתם בגללה והשלכותיה עמוקות טראומטיות ומהותיות הרבה יותר למשך שנים ארוכות.

הצעת החוק שיזמתי למניעת חרם חברתי ושיימינג בבתי הספר באה לעולם לא מתוך פופוליזם או מרדף אחר לייקים, אלא מסיפור אישי וכואב שלי - ילדה שעברה חרם קשה מנשוא במשך חמש שנים על עצם השכונה והעדה ממנה באה. את החרם שאני חוויתי, הצלחתי לצלוח לאחר מאבק קשה וכוחות נפשיים שלא בטוח שקיימים גם אצל ילדים בני נוער אחרים.

תחשבו על זה, הורים שולחים את הדבר היקר להם מכל לבתי הספר ואין להם מושג מה מתרחש שם. ילדים חוזרים עם טראומות המשפיעות עליהם בשעות הפנאי וברשתות החברתיות והביטחון העצמי והעתיד שלהם נהרסים כליל. 

לצערי, מערכת החינוך לא התנהלה בנושא בצורה תקינה במשך שנים ארוכות. אני עוד זוכרת כי בפגישות שקיימתי עם בכירים במשרד החינוך עוד לפני שנתיים בלבד על התופעה והשלכותיה, נאמר לי בלי למצמץ וללא בושה כי מדובר בלא יותר מאשר עניין פנימי בין ילדים ובאירוע שמחשל את נפשם. לא אשקר. רתחתי מזעם למשמע הדברים.

באופן פרדוקסלי, ככל שהתגברו מקרי החרם אשר סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת עקב אכזריותם, כך אט אט חילחלה ההבנה כי אי אפשר יותר להתעלם מהנושא או להתייחס אליו כמשהו אנקדוטלי. 

הגיע הזמן לקחת אחריות ולטפל בפצע הפתוח הזה. בהצעת החוק שעברה כבר כרפורמה, יש סט שלם של כלים כדי למזער באופן משמעותי את מקרי החרם, ולא פחות חשוב, גם לאחר התרחשותם, ישנה חשיבות רבה לשלב גורמי מקצוע מומחים כדי להתמודד עם תופעות הלוואי.

כשהשתתפתי ביחד עם אופק בדיון בהצעת בחוק בוועדת החינוך של הכנסת עוד בקדנציה החולפת, היה לנו מסר חשוב להעביר; לא נעזוב לרגע את הנושא הכל כך חשוב הזה. מדובר בדיני נפשות. פשוטו כמשמעו!

שתינו מחוייבות למאבק נגד חרמות ואכזריות לשמה - גם פרונטלית וגם ברשתות החברתיות, ולא ננוח עד שההצעה תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

כל הכבוד אופק. את התפארת של מדינת ישראל!