מדובר במנהג שהרב ליאור כבר הנהיג לפני עשרות שנים בכפר הרא"ה ובקרית-ארבע חברון. אך עד לפני שנתיים הרב אמר את ההלל בלילה בלי ברכה.
לפני שאסביר, אקדים, שהעיקר הוא להכיר בחסדי ה' ולהודות לה' בין אומרים הלל בלילה ובין אם קוראים אותו בשמחה בשחרית, בבוקר. בהרבה מקומות רבים וטובים קוראים ההלל רק בבקר יום העצמאות וזה מצוין, ובכל מקום ומקום יש לנהוג ע"פ דעת ה"מרא דאתרא". וגם מי שאומר בבוקר בלי ברכה יבורך העיקר שמודים לה'. אולם מכיון שהנושא התעורר אסביר מהו הבסיס ההלכתי על פי הרב ליאור שהש"ץ יברך על ההלל בלילה.
ראשית, אסביר בקצרה את השתלשלות מנהג זה בבית מדרשו של הרב דוב ליאור, בשנת תשל"ה כיהן הרה"ג הרב שלמה גורן כרב הראשי לישראל ופרסם שיש לומר הלל גם בלילה בברכה, אבי מורי כיהן אז כרב של כפר הרא"ה, והרב משה צבי נריה זצ"ל שכיהן אז כראש ישיבת בנ"ע כפר הרא"ה כתב שאין לומר הלל בלילה ובוודאי שאין לברך על ההלל בלילה. כרב יחסית צעיר היתה לאבי דילמה כיצד לנהוג והוא שיגר מכתב למורו ורבו מו"ר הרצי"ה זצ"ל. כאן יופיע המכתב
מקבל המכתב הבין מהמכתב שיש להתחשב בדעת הרב גורן, ומאידך, בשיקול דעתו ההלכתי הבין שיש גם להתחשב בדעת הרב משה צבי נריה, לכן החליט להנהיג לומר את ההלל בלילה בלי ברכה. כך נהגו שנים רבות בכפר הרא"ה ומשנת תשל"ו כאשר הגיע אבי מורי לקרית ארבע חברון הנהיג כך בישיבה ובמערת המכפלה לאורך עשרות שנים.
לפני שנתיים ערך הרב בירור מחודש בנושא זה, שאלו מסקנותיו: הוא נשען עקרונית על תשובת הרב גורן זצ"ל אך מדייק אותו. הוא מסכים לדעת הרב גורן זצ"ל שעקרונית ניתן לתקן הלל על ניסא גם בלילה, ואף בלילה שאינו מקודש לחג, כי תנאי זה נאמר רק לגבי הלל שנאמר משום מקרא קודש או על אכילת פסחים, אולם אי אפשר לתקן מדינא פעמיים גם ביום וגם בלילה. בכך סבור הרב דוב ליאור כדעת הרב משה צבי נריה זצ"ל שאת ההלל מעיקר הדין, כמו בחנוכה, יש לתקן רק בבוקר כסידרה של תקנת הנביאים.
אולם הרב דוב ליאור מצא בסיס אחר מדוע ניתן לברך על ההלל בלילה, והוא: כי זה מנהג שהונהג משום פרסומי ניסא ועל מנהג שיסודו הוא משום פרסומי ניסא מבאר הגר"א בהלכות חנוכה (תרעא ס"ז) שאפ' לדעת מרן השו"ע ניתן לברך. היכן שאכן קיים מנהג כזה. כפי שמצינו בברכה על הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ובברכה על הלל בליל פסח בבית הכנסת שלמרות שמעיקר הדין המצוה היא "נר איש וביתו" או בפסח לומר ההלל על שולחן הסדר בכל זאת נהגו לקיים שוב את המצוה בבית הכנסת ולברך, רואים שיש ערך מוסף בפרסומי ניסא כאשר נעשה ברוב עם בבית הכנסת. וגדר זה נלמד משיטת רש"י (מגילה ה.) על קריאת מגילה של הכפרים המקדימים לקרוא שלא בזמנה, שזה רק בעשרה משום פרסומי ניסא שהגדרת החיוב שם אינה על כל יחיד ויחיד אלא על הציבור. ולכן רק הש"ץ יכול לברך. ואכן רבה של ירושלים הרב שמואל סלנט זצ"ל הנהיג שבליל פסח רק הש"ץ יברך. (אמנם בליל פסח נהוג ברוב המקומות לא כך אלא שכל יחיד ויחיד מברך שם כי בהלל זה נאמרו טעמים שונים, אנו מסתמכים כאן על דעת הגר"א). וזו דעת הגר"א אפ' בכל הלל בר"ח מטעם שמנהג זה חובת הציבור הוא.
ולכן כאשר הציבור מתעורר מתוך רצון נכון להודות לה' יש בזה פרסומי ניסא. וכפי שבפורים מצד "ולילה ולא דומיה לי" (מגילה ד.) הנהיגו לקרוא את המגילה גם בלילה (לפי האור שמח הקריאה בלילה התחילה ממנהג עד שחכמים קבועה חובה ועניינה פרסומי ניסא). רואים שיש חשיבות של הודייה נוספת גם בלילה.
מה גם שע"פ המקובל במקומותינו בארץ ישראל, דווקא בליל העצמאות (בשונה מהבוקר) ישנה תפילה חגיגית ברוב עם, ויש בזה מצוה מן המובחר בענין פרסומי ניסא, שהרי כותב המשנ"ב בהל' מגילה תרצ סק"ב (ע"פ הר"ן) שגם מי שיש לו מנין בביתו יהדר ללכת לבית הכנסת לשמוע מגילה ברוב עם משום פרסומי ניסא. וכן שתקומת המדינה היתה בלילה כשפקע המנדט הבריטי בחצות לילה, וכן הרב גורן כתב שהרבה מקרבות מלחמת העצמאות היו בלילה ולכן חשוב להודות גם בלילה על ניסים שארעו בלילה.
לכן לפי הרב דוב ליאור שליט"א הנוהגים כמו הרב גורן לומר הלל בלילה בברכה, נכון יותר שרק הש"ץ יברך וכנ"ל, אדרבה מוסיף הרב ליאור שלפי המשנ"ב סימן ריג סקי"ז אפ' בשאר ברכות תמיד כאשר ציבור עומד לברך יחד עדיף שאחד יברך ואחרים ישמעו משום "ברוב עם הדרת מלך" זה גם לא פוגם בחוזק הדבר וזה גם מגן על הציבור שלא יברך ללא צורך בשם ובמלכות כי זה מחלוקת. אמנם מי שמסתמך על הרב גורן יש לו על מי לסמוך.
ומי שנהגו לומר בלי ברכה יכולים לברך, הרב ליאור מדגיש שזה רק רשות, והיתר, כי הענין הוא מנהג שפורץ מהלב ובכל ימי ההודייה חז"ל גיבו מנהג שהוא משום פרסומי ניסא. ציבור שהשירה בלילה לא פורצת מליבו אי אפשר לחייב אותו.
והעיקר שנודה לה' ובכל מקום יש לנהוג ע"פ המרא דאתרא. וברוב המקומות לא נהגו לקרוא ההלל בלילה לכן מובן שגם כעת לא יתחילו לנהוג כך. אמנם מרא דאתרא שרוצה להתייעץ בדבר לפי הרב ליאור ראוי שינהיג כך ואחרי שהמנהג יהיה קיים ויתבסס ממילא ע"פ הגר"א ניתן לברך עליו.