יום העצמאות השבעים וחמישה בפתח ומדינתנו, מדינת ישראל, נכנסת לשנתה השבעים ושש.
מורנו ורבנו הרצי"ה קוק זצ"ל היה דורש ביום העצמאות מידי שנה את המזמור בתהילים התואם לגיל המדינה. (מקורו כנראה במנהג החבד"י שכל יחיד מוסיף מידי יום מזמור בתהילים, לפי השנה אליה הוא נכנס. לדוגמה נער שמלאו לו שלוש עשרה - את מזמור י"ד וכן הלאה).
מתוך מזמור זה ביקש רבנו זצ"ל למצוא כיוון והשראה להתמודדות עם מאורעות השנה הבאה בחיי המדינה. וכך אומר רבנו (לנתיבות ישראל ח"ב עמ' ק"ס "מזמור הי"ט למדינת ישראל", הצופה סיון תשכ"ז): "כל שנה ושנה היא מזמור נוסף, מזמור אלקי מפואר, המתאסף כחוליה לשרשרת". תלמידיו המנסים לנקוט בשיפולי גלימתו, מחפשים מידי שנה מסרים והדרכות במזמור שילווה את המדינה במהלך שנתה המתחדשת.
מזמור ע"ו בתהילים עוסק בהודיה על נצחון פלאי בשערי ירושלים. המזמור הוא מזמור הודיה על הצלה פלאית בשעת מלחמה בעצימות גבוהה מאד, נגד אמפריה בעלת עוצמה צבאית. מלחמה שמוכרעת בצורה פלאית בשערי ירושלים.
לפי פירוש הא'בן עזרא' לא מדובר בהכרח על מלחמה מסויימת: א"ר משה כי זה המזמור נאמר על מלחמת אויב שצר על ירושלים ונחלש. ודימה החיצים לרשפים וכניצוצים שהם עפים, ו'שיבר' ישרת בעבור אחר ושיבר מגן וחרב וכלי מלחמה באמת. (אבן עזרא שם). אולם רוב המפרשים יחסו את המזמור להודיה על מלחמה מן העבר. בימי חזקיהו: יסדו אסף בימי חזקיה על נס של מפלת סנחריב (מלבי"ם שם, ובמצודות). וכל המזמור הזה מדבר במפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלים אלא הוא (רש"י שם).
ויש שפרשו אותו כמזמור הודיה עתידי שיושר לאחר ניצחון במלחמה רבת עוצמה שתתרחש בעתיד. על מלחמת גוג ומגוג בזמן הגאולה (יחזקאל פ' לח - לט), שעתידה להסתיים בניצחון גדול בשערי ירושלים:
זה המזמור נאמר על מלחמת גוג ומגוג. (רד"ק שם).
מפלת סנחריב מול חזקיה
בספר מלכים (מל"ב פ' יח, וכן ישעיהו פר' ל"ו–ל"ז; ודברי הימים ב', פ' ל"ב) מסופר על אירוע היסטורי דרמטי. על השתלטות האימפריה העולמית האשורית על ארץ ישראל. בשנה הרביעית למלכות חזקיה כבשו האשורים את ארץ ישראל ואח"כ הגלו את כל שבטי ישראל. שמונה שנים לאחר מכן יצא סנחריב מלך אשור למסע לכיבוש יהודה, לאחר שחזקיה מלך יהודה כרת ברית אסטרטגית עם מצרים. סנחריב, שלרשותו הצבא החזק ביותר בעולם באותה העת, צבא גדול מצויד בנשק משוכלל ורב עוצמה, הצליח לכבוש את כל ערי יהודה. חזקיה הבין שמול הצבא החזק ביותר בעולם אין לו סיכוי, ולכן ניסה בתחילה להסיר את האיום ע"י מתן כופר כספי גדול. אולם לבסוף זה לא מנע מסנחריב לשלוח את צבאו לעלות ולצור על ירושלים, לאיים עליה ולדרוש ממנה להיכנע לו ולקבל עליהם את מרותו. בעת צרתו פנה חזקיה לישעיהו הנביא שניבא שסנחריב לא יצליח לכבוש את ירושלים.
אולם רבשקה נציגו של סנחריב חזר ואיים עליו לבל יבטח באלוקיו בהצלתו. חזקיהו עלה למקדש ונשא תפילה לקב"ה, על הצלת ירושלים. ישעיהו הנביא בישר לו שתפילתו התקבלה וצבא אשור לא יצליח לצור על ירושלים. ולבסוף אכן צבאו של סנחריב ניגף ע"י מלאך ד' באופן פלאי וירושלים ניצלה.
הכישלון של סנחריב בלט מאד בשל היתרון העצום שהיה לו בגודל הצבא ובאיכות הנשק שאפשרו לו לכבוש את כל העולם. אלה לא הספיקו כדי להכריע את ירושלים כאשר הקב"ה ביקש להגן עליה: שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה. הנשק שאפשר לו לכבוש את העולם לא עמד לו כשביקש לכבוש את ירושלים: סנחריב שהלך בקשת וחרב ומלחמה לכבוש את כל העולם כשהגיע לציון שבר ה' כלי מלחמתו ונחה שקטה כל הארץ (מלבי"ם שם).
היומרה לכבוש את ירושלים, בניגוד לרצון ד', הביאה אותו לאבדן מוחלט של יכולותיו הצבאיות: שמה - סביבות ירושלים שבר וביטל להב ברזילי חצי הקשת: מגן וחרב - גם שבר מגן וחרב ואת המלחמה עד עולם מבלי תקומה. (מצודות שם).
בעקבות הכישלון המופלא של הצבא האדיר של אשור משורר אסף במזמורנו: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.
האופן הפלאי בו הצבא האדיר של סנחריב נחל מפלה, הגדיל את גילויו ואת שמו של הקב"ה, והכרתו ביהודה ובישראל: נודע - אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה: בישראל - כפל הדבר. (מצודות שם). ההצלה של ירושלים מכל ערי יהודה הבליטה את המעמד המיוחד של ירושלים: וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן משום שירושלים היא עיר הקודש שבו שורה השכינה האלוקית. ויהי בשלם - אז ידעו הכל אשר סוכו ומדורו של המקום הוא בציון ובירושלים (מצודות שם).
מפלת הצבא האדיר של אשור יצרה רושם עצום וגילוי של עוצמת ההשגחה האלוקית: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם. מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס. אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ.
אופן ההכרעה לא הותיר ספק שיד ד' היתה בדבר והבליטה את המעורבות האלוקית בהכרעת הצבא של אשור: נאור אתה - אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב:
אשתוללו - חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמת ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים. (מצודות שם).
הנצחון הפלאי הביא לשקט ובטחון: מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. משמים השמעת דין - כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו, ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה. (רש"י).
עוצמתו יצרה הרתעה מחודשת כלפי העמים שלא ינסו לתקוף את עם ישראל: משמים - כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם. (מצודות שם).
אולם יתכן לומר שה'שקט' שירד לארץ לאחר הניצחון משקף את התדהמה לרגל הפלא הגדול של מפלת סנחריב שהעתיקה את המילים מפיהם. בבחינת: "לך דומיה תהילה".
שבח הודיה לקב"ה על הנצחון הפלאי
במזמור יש שבח והודיה לקב"ה על הנס הפלאי: אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ. וגו'. כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.
זו העת לשלם את הנדרים שנדרו בעת צרה, כדי שיזכו בניצחון: נדרו - יתכן שאמרו כן אנשי ירושלם בעת צרתם. או כאשר תחגור שארית חמות יאמרו אלה לאלה נדרו ושלמו. למורא - בעבור המורא. (אבן עזרא) ואף יביאו תודות על הניצחון הגדול: כי כל סביבות ירושלם יובילו שי בראותם כי השם יבצור רוח נגידים שהוא נורא למלכי ארץ כמו על כל מלכי ארץ (אבן עזרא).
מזמור הודיה עתידי על ניצחון במלחמה רבת עוצמה
הרד"ק פירש מזמור זה בשני אופנים: וכבר פירשתי זה המזמור על מחנה אשור כשבא על ירושלם, פירשתי אותו בספר מכלול בחלק השרשים בשורש חגר. אבל עתה נראה לי, לטעם המזמור אשר למעלה ממנו, לפרש אותו על גוג ומגוג. עפ"י הרד"ק מזמור זה יושר בעתיד על נצחון פלאי במלחמה רבת עוצמה ממון אוייב חזק ביותר, מלחמת גוג ומגוג: זה המזמור נאמר על מלחמת גוג ומגוג. ואמר: אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול שמו, כשיראה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלים. וזכר יהודה בפרט, לפי שירושלם לשבט יהודה ושם תהיה המלוכה.
למרות איכות נשקו ועוצמתו הם ינוטרלו בצורה פלאית מעוררת השתאות: אמר כי באותה מלחמה ישבר האל יתברך כלי מלחמת הגוים, החיצים והקשת והכידון והמגן והחרב וכל כלי מלחמה. וכו'. אמר כי הגוים אבירי לב שנאספו על ירושלם יהיו לשלל לישראל. נמו שנתם, שנת המות, לא היה להם כח להלחם, כאילו נמו שנתם. כלומר, שנתם העתידה לבוא להם שהוא שנת המות כך היו כאילו הם מתים, והגבורים ואנשי חיל שבהם לא מצאו ידיהם להלחם בהם.
למרות שהמלחמה תהיה בדרך הטבע אבל בתוצאותיה יהיה ניכר יד ד' שהשפיע עליו: נאור אתה וכו'. רוצה לומר שיהיה נאור ומשחית באויבים. וכו'. 'נודע ביהודה', כי במלחמה ההיא יוודע ויגלה כאור הבהיר בישראל וילחם מלחמותם. תוצאות המלחמה והניצחון הגדול יצרו שינוי אמוני תאולוגי בכל העולם: אתה נורא. אתה נורא שייראוך כל הגוים מהיום ההוא והלאה, והדין עליהם שייראוך, כי מי יעמוד לפניך, מאז שיחרה אפך.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל מודיעין