מדי שנה עולה מספרם של הורים חילוניים בפרדסיה המעדיפים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבית הספר הממלכתי דתי בתנובות. כך מדווח בכתבה הנושאת את הכותרת "העריקה הגדולה" והמתפרסמת במקומון " זמן חדרה". הסיבה לכך, כך מתברר, פשוטה, "בתנובות מלמדים על כבוד הדדי, על הערכה ומהי דרך ארץ", מסבירה יונה, אחת המרואיינות בכתבה והשולחת השנה את בתה הרביעית לבית הספר בתנובות, זאת לאחר ששלושה מילדיה סיימו את לימודיהם בבית ספר זה. עוד מסבירה יונה, "המנהל לא צועק, אין בעיות משמעת, וכשאחד התלמידים מקבל את רשות הדיבור המורה מבקשת מהתלמידים: 'שקט חברים, חברכם מדבר – כבדו אותו'".
עוד מובא בכתבה כי מתוך כ-330 תלמידים בבית הספר תנובות, שמרכז תלמידים דתיים מכל יישובי הסביבה, 121 תלמידים הם מפרדסיה ורובם חילוניים. הורה אחר שרואיין לכתבה ציין בין היתר כי "המטרה שלי היא שילדיי יישארו חילוניים, אך שהיהדות המסורתית לא תהיה זרה להם".
נראה כי לשאיפה זו יינתן מענה בפרויקט החדש שיזם סגן שרת החינוך צבי הנדל, פרויקט "תגבור תורני" לבתי ספר תיכוניים במגזר החילוני ובמגזר הדתי.
פרויקט "התגבור התורני" מבוסס על סכום של 200 אלף ₪, שעשה דרכו בתחילת השנה ממשרד הדתות אל משרד החינוך. מדובר בתקציב משרד הדתות לישיבות ולאולפנות שהופסק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה בשל הכפילות בתקצוב. היועץ המשפטי קבע כי אי אפשר לתקצב את הישיבות ואת האולפנות גם מתקציב משרד הדתות וגם מתקציב משרד החינוך.
סגן שרת החינוך צבי הנדל אומר בשיחה עם רותי אברהם, כתבת האינטרנט של ערוץ 7 (INN), כי בתחילה ביקשו במשרד החינוך לנצל את הכסף "לסתום חורים" תקציביים, אך לבסוף התקבלה הצעתו להקצות כספים אלה לבתי ספר לצורך תגבור תורני. לדבריו, מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית צריכה לעודד את העמקת הקשר והזהות היהודיים באמצעות "תגבור תורני" לכל התלמידים. "אם אמה של נערה בת 15 מבקשת כי בתה, הלומדת בתיכון ממלכתי, תכיר גם את מורשתה נוסף על רכישת ידע בפיזיקה ובלשון, על המדינה לעודד זאת", אומר הנדל לכתבתנו.
לפיכך הוקמה במשרד החינוך ועדה בראשה עמד סגן השרה הנדל. בוועדה, שכונתה "ועדת הנדל", השתתפו אנשי מקצוע מתחומי החינוך והמשפטים, והיא קבעה "סרגל" - קריטריונים לחלוקת התקציב. ה"סרגל" מכיל אלמנטים צוברי ניקוד כגון איוש משרה של "דמות רוחנית" בבית הספר, קיום תפילה, קיום ימי עיון וקיום שבתות מיוחדות.
גם הכנסת ספר תורה או דאגה לספרות מתאימה בבית הספר יזכו לניקוד. הנדל מציין כי המגמה במתן ניקוד עבור אלמנטים אלו כגון דמות רוחנית, ימי עיון ופרויקטים נוספים נועדה לעודד יצירת אווירה של זהות יהודית בבתי הספר.
הנדל מוסיף כי גם עבור המגזר החרדי, בו לומדים "מצאת החמה עד צאת הנשמה" כלשונו, נבנה סרגל המותאם אל תכנית הלימודים שלהם.
לדבריו, נוסף על הקצבת התגבור התורני ישמש התקציב גם לתיקון עוול היסטורי שנעשה כלפי המגזר הדתי. לדבריו, במגזר החילוני זכאים לתעודת בגרות הם אלו שנבחנו ב-20 יחידות לימוד בעוד שבמגזר הדתי חייבים לשם כך לצבור 24 יחידות לימוד. ארבע יחידות אלו, אומר הנדל, מעמיסות מעמסה תקציבית על ההורים של תלמידי החינוך הדתי, שכן הן אינן מתוקצבות ולפיכך ההוצאות הכרוכות בכך כגון שכר המורים נלקחות מתשלומי ההורים. יש סיכוי שהתיקון יקל את הנטל מעל כתפי ההורים. הנדל ציין כי תקציב זה יעבור גם לבתי ספר שלומדות בהם בנות חרדיות לקראת בחינות בגרות. התקציב יסייע גם להן לעמוד במטלה של תוספת ארבע יחידות לימוד לזכאות לבחינת בגרות כמו במגזר הדתי. (ש.ח.)
עוד מובא בכתבה כי מתוך כ-330 תלמידים בבית הספר תנובות, שמרכז תלמידים דתיים מכל יישובי הסביבה, 121 תלמידים הם מפרדסיה ורובם חילוניים. הורה אחר שרואיין לכתבה ציין בין היתר כי "המטרה שלי היא שילדיי יישארו חילוניים, אך שהיהדות המסורתית לא תהיה זרה להם".
נראה כי לשאיפה זו יינתן מענה בפרויקט החדש שיזם סגן שרת החינוך צבי הנדל, פרויקט "תגבור תורני" לבתי ספר תיכוניים במגזר החילוני ובמגזר הדתי.
פרויקט "התגבור התורני" מבוסס על סכום של 200 אלף ₪, שעשה דרכו בתחילת השנה ממשרד הדתות אל משרד החינוך. מדובר בתקציב משרד הדתות לישיבות ולאולפנות שהופסק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה בשל הכפילות בתקצוב. היועץ המשפטי קבע כי אי אפשר לתקצב את הישיבות ואת האולפנות גם מתקציב משרד הדתות וגם מתקציב משרד החינוך.
סגן שרת החינוך צבי הנדל אומר בשיחה עם רותי אברהם, כתבת האינטרנט של ערוץ 7 (INN), כי בתחילה ביקשו במשרד החינוך לנצל את הכסף "לסתום חורים" תקציביים, אך לבסוף התקבלה הצעתו להקצות כספים אלה לבתי ספר לצורך תגבור תורני. לדבריו, מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית צריכה לעודד את העמקת הקשר והזהות היהודיים באמצעות "תגבור תורני" לכל התלמידים. "אם אמה של נערה בת 15 מבקשת כי בתה, הלומדת בתיכון ממלכתי, תכיר גם את מורשתה נוסף על רכישת ידע בפיזיקה ובלשון, על המדינה לעודד זאת", אומר הנדל לכתבתנו.
לפיכך הוקמה במשרד החינוך ועדה בראשה עמד סגן השרה הנדל. בוועדה, שכונתה "ועדת הנדל", השתתפו אנשי מקצוע מתחומי החינוך והמשפטים, והיא קבעה "סרגל" - קריטריונים לחלוקת התקציב. ה"סרגל" מכיל אלמנטים צוברי ניקוד כגון איוש משרה של "דמות רוחנית" בבית הספר, קיום תפילה, קיום ימי עיון וקיום שבתות מיוחדות.
גם הכנסת ספר תורה או דאגה לספרות מתאימה בבית הספר יזכו לניקוד. הנדל מציין כי המגמה במתן ניקוד עבור אלמנטים אלו כגון דמות רוחנית, ימי עיון ופרויקטים נוספים נועדה לעודד יצירת אווירה של זהות יהודית בבתי הספר.
הנדל מוסיף כי גם עבור המגזר החרדי, בו לומדים "מצאת החמה עד צאת הנשמה" כלשונו, נבנה סרגל המותאם אל תכנית הלימודים שלהם.
לדבריו, נוסף על הקצבת התגבור התורני ישמש התקציב גם לתיקון עוול היסטורי שנעשה כלפי המגזר הדתי. לדבריו, במגזר החילוני זכאים לתעודת בגרות הם אלו שנבחנו ב-20 יחידות לימוד בעוד שבמגזר הדתי חייבים לשם כך לצבור 24 יחידות לימוד. ארבע יחידות אלו, אומר הנדל, מעמיסות מעמסה תקציבית על ההורים של תלמידי החינוך הדתי, שכן הן אינן מתוקצבות ולפיכך ההוצאות הכרוכות בכך כגון שכר המורים נלקחות מתשלומי ההורים. יש סיכוי שהתיקון יקל את הנטל מעל כתפי ההורים. הנדל ציין כי תקציב זה יעבור גם לבתי ספר שלומדות בהם בנות חרדיות לקראת בחינות בגרות. התקציב יסייע גם להן לעמוד במטלה של תוספת ארבע יחידות לימוד לזכאות לבחינת בגרות כמו במגזר הדתי. (ש.ח.)