מזל טוב. חבילה עטופה בשמיכה כחולה ובהמון אהבה הורית מונחת בחדר הטיפול. הזוג המאושר הגיע לביקורת רפואית לאחר הלידה, ובין השאר מבקשים לדבר על הרחבת המשפחה. 'כמה זמן כדאי להמתין עד להריון הבא?', הם שואלים.
אחרי 35 שנות עבודה בתחום, אני נוטה לומר שברוב המקרים, דווקא האישה היא זאת שמזדרזת להוסיף חיים, גם כאשר פחות מומלץ לה כעת מבחינה רפואית. זאת בניגוד לסטיגמה הקיימת לגבי שוט ההלכה שכופה ילודה. אז מה התשובה? אם קיימת בעיה רפואית כמו צלקת ניתוחית, או יתר לחץ דם אימהי, או ילוד שצריך התייחסות מיוחדת, או אתגר זוגי, או פשוט רצון לרווח ולנוח – בוודאי שכדאי לחכות. כמובן שהרב הוא חלק מהפאזל אבל בדרך כלל התשובה לכך תהיה חיובית.
חז"ל המליצו לאשה להניק את בנה כשנתיים, והניחו שגם גופנית היא חוזרת לאיתנה בערך אחרי שנתיים. ואכן בימי חז"ל היו הנשים מסולקות דמים בכל התקופה הסב-לידתית ובתקופת הנקה ולא הרו. כיום מקובל שמבחינה רפואית אשה בריאה שניזונת כראוי ומטופלת היטב, יכולה להרות בסיום ההנקה ללא צורך ב'הפסקה'. לשאלת הזוג המתוק שיושב בחדרי- אין לי תשובה ברורה. קשה לי לדעת מה נכון להם.
סקר שנערך לפני כמה שנים גילה תופעה מדהימה: כמעט כל המבוגרים בארץ, בני 'הגיל השלישי', הצטערו שלא היה להם ילד נוסף. העובדה הזו הייתה נכונה גם אצל חילונים מבוגרים שילדו ילד אחד או שניים, וגם אצל משפחות ברוכות ילדים.
המשפט 'חבל שלא נוסף עוד ילד למשפחה' נאמר ע"י רוב בני הזוג המבוגרים, שמתסכלים אחורה בגעגוע. ועוד נקודה צריכים לזכור: ילדים לא מגיעים על פי הזמנה. חלון ההזדמנויות המיטבי של האשה ללידת ילדים הוא בין גיל עשרים בערך לגיל ארבעים מינוס, ולפעמים יותר ממינוס – נשים רבות מתחילות להתקשות בכניסה להריון גם סביב גיל 35 ומעלה, ולא תמיד לרפואה המודרנית יש פתרון פשוט לבעיה.
מהניסיון שלי, טבעה של האישה הוא לרצות להמשיך להרבות חיים בעולם. בדרך כלל האישה תרצה, גם כנגד כל הסיכויים, להרבות בילודה ולעיתים זה הבעל או איש ההלכה שדווקא ימתנו את הרצון הזה. אין ספק בעיני שזאת הסיבה שלא נצטוותה האישה במצווה דאורייתא של 'פרו ורבו'. ולכן, כאשר האישה מסתפקת לגבי המשך הילודה, חשוב מאד לתת לה להקשיב לנפש ולגוף שלה. זה בדרך כלל עיתוי שמדויק לה לשאול שאלות. קרובה היא אל עצמה.
וילדה זכר- פעמים שאני פוגשת זוג שמצטער על כך שנולד ילד ממין מסוים. הרצון ללדת ילדים משני המינים הוא טבעי וזאת גם מחשבת ההלכה. אבל לפעמים זה לא מסתייע. יש מצבים שבהם הזוג זכה לארבעה ילדים מאותו המין ומבקשים עצה ב'בחירת מין העובר'. הם לא מוכנים להרות בשנית אלא אם כן יובטח להם שהלידה הבאה תבשר להם לידה מהמין השני.
זה נושא מורכב, וכורך בתוכו טכנולוגיות פריון מתקדמות ושאלות הלכתיות לא מועטות. מדובר בבצוע של הפריה חוץ גופית ובחירת בעובר הזכר בטכנולוגיה של PGD-PREGESTATIONAL GENETIC DIAGNOSIS .אבל זה, לפינה אחרת. עצה פשוטה - ההתמדה משתלמת.